• Detailed Biography Melanie Klein Trust

Melanie Reizes Klein (30 March 1882 – 22 September 1960) was an Austrian-born British psychoanalyst who devised novel therapeutic techniques for children that had an impact on child psychology and contemporary psychoanalysis. She was a leading innovator in theorizing object relations theory.

Apart from her professional successes, Klein’s life had a number of tragic events. She was youngest of four children. Her much loved elder sister died at the age of eight, when Klein was four, and she was made to feel responsible for her brother’s death. Her academic studies were interrupted by marriage and children. Her marriage failed and her son died in a climbing accident. . . . Continued

Melanie Klein was born in Vienna in 1882. Her father, Dr Moriz Reizes, came from a strictly orthodox Jewish family, and was supposed to become a rabbi. However, he soon rebelled against orthodoxy, studied in secret, and went to the university, becoming first a doctor, then a dentist.

He divorced his first wife, and at the age of over 40 he fell deeply in love with, and married, Libusa Deutsch, then aged 25. There were four children of the marriage:

• 1. Emily, six years older than Melanie,
• 2. Emmanuel, five years older,
• 3. and Sidonie, about four years older.
• 4. Melanie was the youngest.

The family had many financial ups-and-downs which affected her childhood. Her relation to her father was not very close. He was well over 50 when she was born and had little patience with the small child. He also frequently and overtly expressed his preference for his eldest daughter, which Melanie naturally deeply resented.

On the other hand, she was tremendously impressed and stimulated by her father's intellectual achievements. For instance, he taught himself ten European languages. He was also widely read, and, as Melanie grew older, was always ready to answer her many questions. He died when she was 18.

She had a far closer relation with her mother, whom she remembered as a woman much younger than her father, very beautiful, warm-hearted, courageous, and enterprising. Not only did she keep a shop-an unusual thing for a doctor's wife to do in those days-but, later, when Melanie was finishing school and her father became ailing and somewhat senile, it was her mother who supplemented the family income and kept the family together.

She spent the last few years of her life in Melanie Klein's home, which was a great solace to Melanie at a generally unhappy time of her life.

Libusa died in 1914. Melanie was deeply moved by the serenity and courage with which her mother approached death after a long-drawn-out illness, and often spoke of it in her old age. Melanie's upbringing was liberal and easy-going, and she remembered her childhood as mostly serene and happy. Religion played little part in the family life. Source

Melanie Klein's works are collected in four volumes:

• • "The collected Writings of Melanie Klein"
• • Volume 1 - "Love, Guilt and Reparation: And Other Works 1921-1945", London: Hogarth Press.
• • Volume 2 - "The Psychoanalysis of Children", London: Hogarth Press.
• • Volume 3 - "Envy and Gratitude", London: Hogarth Press.
• • Volume 4 - "Narrative of a Child Analysis", London: Hogarth Press.
• Other books on Melanie Klein:
• • Robert Hinshelwood, Susan Robinson, Oscar Zarate, Introducing Melanie Klein, Icon Books UK 2003
• • Robert Hinshelwood, A Dictionary of Kleinian Thought, Free Association Books UK 1989
• • Robert Hinshelwood, Clinical Klein, Free Association Books UK 1993
• • Melanie Klein, 'The autobiography of Melanie Klein' ed. Janet Sayers with John Forrester, Psychoanalysis and History 15.2 (2013) pp. 127–63
• • Mary L Jacobus, "The Poetics of Psychoanalysis: In the Wake of Klein", Oxford University Press, 2006, ISBN 0-19-924636-X
• • Julia Kristeva, Melanie Klein (European Perspectives: A Series in Social Thought and Cultural Criticism) tr. Ross Guberman, Columbia University Press, 2004
• • Donald Meltzer (Information in French) "The Kleinian Development (New edition)", Publisher: Karnac Books; Reprint edition 1998, ISBN 1-85575-194-1
• • Donald Meltzer : "Dream-Life: A Re-Examination of the Psycho-Analytical Theory and Technique" Publisher: Karnac Books, 1983, ISBN 0-902965-17-4
• • Meira Likierman, "Melanie Klein, Her Work in Context" Continuum International, Paperback, 2002
• • Hanna Segal (Information in French):
• • "Klein" Publisher: Karnac Books; Reprint edition (1989) ISBN 0-946439-69-9
• • "The Work of Hanna Segal: A Kleinian Approach to Clinical Practice (Classical Psychoanalysis and Its Applications) " Publisher: Jason Aronson, 1993), ISBN 0-87668-422-3
• • "Dream, Phantasy and Art" Publisher: Routledge; 1 edition 1990, ISBN 0-415-01798-X
• • Interview
• • Transcript of a seminar titled "Motivation: the artist and the psychoanalyst"
• • John Steiner (Information in French) : "Psychic Retreats" (...) relative peace and protection from strain when meaningful contact with the analyst is experienced as(...), Publisher: Routledge; 1993, ISBN 0-415-09924-2
• • C. Fred Alford, Melanie Klein and Critical Social Theory: An Account of Politics, Art, and Reason Based on Her Psychoanalytic Theory, Yale UP 1990
• • Phyllis Grosskurth, Melanie Klein: Her World and Her Work, Alfred A. Knopf, Inc., 1986, ISBN 1-56821-445-6
• • Jacqueline Rose, Why War?-- Psychoanalysis, Politics, and the Return to Melanie Klein, Blackwell Publishers 1993
• • Herbert Rosenfeld (Information in French): * "Impasse and Interpretation: Therapeutic and Anti-Therapeutic Factors in the Psycho-Analytic Treatment of Psychotic, Borderline, and Neurotic Patients", Publisher: Tavistock Publications, 1987, ISBN 0-422-61010-0
• • Julia Segal: (1992). Melanie Klein. London: Sage. ISBN 0-8039-8477-4
• • Ronald Britton: "Sex, Death, and the Superego: Experiences in Psychoanalysis", Publisher: Karnac Books; 2003, ISBN 1-85575-948-9
• • Ronald Britton: "Belief and Imagination", Publisher: Taylor & Francis LTD; 1998, ISBN 0-415-19438-5
• • Monique Lauret et Jean-Philippe Raynaud, "Melanie Klein, une pensée vivante", Presses Universitaires de France, 2008, ISBN 978-2-13-057039-4
• • Ninivaggi, Frank John: "Envy Theory: Perspectives on the Psychology of Envy", (2010), Rowman & Littlefield, ISBN 978-1-4422-0574-1
• In popular culture[edit]
• • Melanie Klein was the subject of a 1988 play by Nicholas Wright, entitled Mrs. Klein. Set in London in 1934, the play involves a conflict between Melanie Klein and her daughter Melitta Schmideberg, after the death of Melanie's son Hans Klein. The depiction of Melanie Klein is quite unfavorable: the play suggests that Hans' death was a suicide and also reveals that Klein had analysed these two children. In the original production at the Cottesloe Theatre in London, Gillian Barge played Melanie Klein, with Zoë Wanamaker and Francesca Annis playing the supporting roles. In the 1995 New York revival of the play, Melanie Klein was played by Uta Hagen, who described Melanie Klein as a role that she was meant to play.[7] The play was broadcast on the British radio station BBC 4 in 2008 and revived at the Almeida Theatre in London in October 2009 with Clare Higgins as Melanie Klein.
• • The indy band Volcano Suns dedicated their first record "The Bright Orange Years" to Klein for her work on childhood aggression.
• • Scottish author, Alexander McCall Smith, makes extensive use of Melanie Klein and her theories in his 44 Scotland Street series. One of the characters, Irene, has an obsession with Kleinian theory, and uses it to "guide" her in the upbringing of her son, Bertie.
• • The PS2 science fiction RPG series Xenosaga references several psychoanalysts, including Melanie Klein. In Episode III: Also sprach Zarathustra the contact point between imaginary space and real space is named a 'Klein Point.'

מלאני רייצס קליין

''''''(30 במרץ 1882 - 22 בספטמבר 1960) פסיכואנליטיקאית ופסיכותרפיסטית אוסטרית ממוצא יהודי. ממפתחי הגישה הקלייניאנית, תאוריית יחסי אובייקט והטיפול במשחק.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 המודל של קליין 3 פוזיציות / עמדות נפשיות 3.1 הפוזיציה הסכיזו-פרנואידית 3.2 הפוזיציה הדיכאונית/דפרסיבית 4 ראו גם 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים

קורות חיים קליין החלה את האנליזה הראשונה שלה בשנת 1914 אצל תלמידו של זיגמונד פרויד, שנדור פרנצי, בבודפשט. בשנת 1921 הוזמנה קליין לברלין, שם עברה אנליזה קצרה אצל קרל אברהם לפני מותו הפתאומי בשנת 1925. בשנת 1926 עברה ללונדון לאחר שהוזמנה על ידי ארנסט ג'ונס – נשיא החברה הפסיכואנליטית הבריטית – שם היא המשיכה את פעילותה עד ליום מותה. קליין עסקה בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ופיתחה את תאוריית יחסי אובייקט ואת הטיפול במשחק ונודעה לה השפעה רבה על הפסיכואנליזה.

המודל של קליין ראשיתה של גישת יחסי האובייקט קשורה בשמה של מלאני קליין, שבחרה להתמסר לטיפול פסיכולאנליטי בילדים. הכוונה הראשונית של קליין הייתה להרחיב את המודל של פרויד לחוויות המוקדמות ביותר של החיים, תוך הדגשת עולמו הפנימי של הפעוט בשנתו הראשונה (בדומה לאריקסון שהרחיב את התאוריה של פרויד "קדימה" עד לזקנה). אולם בפועל פיתחה קליין מודל חדש של הבנת האישיות, שהיה שונה מהותית מזה של פרויד הן מבחינה תאורטית והן מבחינת הפרקטיקה הטיפולית. בקצרה, ניתן לומר שהיא שינתה את התאוריה הפרוידיאנית שראתה את נפש האדם כמוכוונת על ידי יצרים לטובת תאוריה של יחסים.

בדומה לפרויד, היא שמה במרכז גישתה את הדחפים, אך הדגישה את דחף התוקפנות (יצר המוות), בניגוד לפרויד שהתייחס הן למין והן לתוקפנות. נוסף על כך, בגישתה של קליין יש חשיבות רבה לפנטזיות של התינוק. לדעתה, התינוק יוצר החל מלידתו יחסי-אובייקט, הן במציאות והן בפנטזיה. החוויות במציאות משפיעות על הפנטזיות ומושפעות מהן. הפנטזיה, על-פי קליין, איננה משמשת לתינוק לצורך בריחה מן המציאות, אלא היא מתרחשת במקביל לתפיסת המציאות וקיימים יחסי גומלין מתמידים ביניהן.

היריבות בין מלאני קליין לתלמידיו של פרויד החלה כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20. קליין האמינה כי בטיפול פסיכותרפויטי בילדים ניתן להשתמש במשחק כבסיס לפירוש האנליטי במקום בשיטת האסוציאציות החופשיות. עמדה זו הייתה מנוגדת לזו של אנה פרויד, שטענה כי האני החלש והבלתי מפותח של הילד אינו מסוגל להתמודד עם פירושים עמוקים, והעדיפה לטפל בילדים בגישה כמו-חינוכית. כתוצאה מכך, רעיונותיה של קליין לא זכו לתמיכה בזמן שהותה בברלין.

ההצלחה של קליין בבריטניה יצרה פיצול בעולם הפסיכואנליטי בין "האסכולה הלונדונית" ובין "האסכולה הווינאית". כאשר פרויד ובתו ברחו ב-1938 מגרמניה הנאצית ללונדון, התפצלה החברה הפסיכואנליטית הבריטית לשלוש קבוצות: קבוצת פסיכולוגיית האני שבראשה עמדה אנה פרויד, קבוצת הקלייניאניים והקבוצה העצמאית. פיצול זה נמשך עד היום, אם כי יש תאורטיקנים שניסו לגשר בין האסכולות השונות.[1]

קליין מחלקת את השנה הראשונה בחיי התינוק לשתי עמדות פסיכולוגיות אותן כינתה "פוזיציות". פוזיציה הנה דרך של ארגון פסיכולוגי, יש לה צורה אופיינית של חרדות, מנגנוני הגנה ויחסי אובייקט. אמנם קליין מחלקת את השנה הראשונה לשתי פוזיציות, כאשר התינוק עובר מאחת לשנייה תוך התפתחות וצמיחה, אך שתי הפוזיציות ממשיכות ללוות את האדם לאורך כל החיים כולל בחייו הבוגרים.

פוזיציות / עמדות נפשיות הפוזיציה הסכיזו-פרנואידית בראשית חייו, התינוק עדיין לא יכול לתפוס את האם (האובייקט) כדמות שלמה, והוא מתייחס רק לחלקים ממנה - השד: כל עוד האובייקט מספק לילד חלב והרגעה הוא נחשב ל"טוב", אך כשהשד מתרוקן הוא נחשב ל"רע", הוא מתסכל את הילד ונראה לו כמסוכן. התינוק לא תופס שזה אותו שד ברגעים שונים והוא מפצל בין שני צדדים של האם. מנגנון הגנה זה נקרא פיצול (Split) והוא טיפוסי לפוזיציה הסכיזואידית-פרנואידית על פי קליין.

קליין קיבלה את רעיונותיו של פרויד בדבר מאבקי הכוחות בין אינסטינקט החיים והמוות וסברה שהתינוק נתון במאבק זה עוד מימיו הראשונים ונאלץ להתמודד עם החרדה שהם יוצרים. לכן הוא מנסה להפטר מהם. הוא משליך את יצר המוות שלו כלפי חוץ במנגנון ההשלכה ומייחס לסביבתו, ולאמו ושדיה בפרט, כוונות הרסניות, וכך הם נחווים כמאיימים ורודפים.

קליין מתארת את הפוזיציה הסכיזואידית כחלק מחוויית הילד עד גיל 6 חודשים. לאחר מכן הילד לומד לחוות את האם, ודרכה את העולם, בצורה שלמה יותר כך שהתלות בפיצול כמנגנון הגנה יורדת, התפתחות המאפשרת מעבר לפוזיציה הדיכאונית.

לפי קליין, מתוך העמדה הסכיזו פרנואידית מתפתחת צרות העין. צרות העין (envy) מייצגת את ההרגשה שהאדם רוצה את מה שיש לאחר, מה שכרוך במשאלת הרס. יצר הרכושנות שמאפיין צרות עין עלול להחריף תחושות חמדנות ולהקצין אותן - ״אם אין לי מה שיש לאחר, אני צריך להרוס את האובייקט, אחרת אני לא יכול לחיות עם עצמי, ולא יכול לנסות למצוא את זה במקום אחר״.

הפוזיציה הדיכאונית/דפרסיבית כשתינוק עובר יותר חוויות טובות מאשר רעות, ותופס את אמו כשלמה, הוא תופס שגם החוויות הטובות וגם הרעות מקורן באותה אם. זהו הישג התפתחותי חשוב. אך עם זאת, הוא מבין שיש לו רגשות שנאה ואהבה כאחת כלפי האם - שעכשיו כבר נתפסת כאובייקט שלם ולא חלקי. אז חרד התינוק שמא הכוחות ההרסניים שלו יגרמו לו לפגוע באם, וכך יאבד את צדדיה הטובים, שכה נחוצים לו. זוהי חרדה דיכאונית האופיינית לעמדה הדיכאונית.

האישיות הבריאה תתמודד עם חרדה זו על ידי "תיקון" שיש בו ממש – מה שאומר שהוא מסוגל לחיות בשלום עם הצדדים האוהבים והתוקפניים של עצמו, דבר שיהווה בסיס מוצק ליחסים מוצלחים עם הזולת.

ראו גם קנאה הזדהות השלכתית לקריאה נוספת מלאני קליין, כתבים נבחרים - גידול הילד פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, הוצאת ספרות עכשו, 2002 מלאני קליין, כתבים נבחרים, כרך א', בעריכת יהושע דורבן, הוצאת תולעת ספרים 2003. מלאני קליין, כתבים נבחרים, כרך ב', בעריכת יהושע דורבן ומירב רוט, הוצאת תולעת ספרים, 2013. חנה סגל, מלאני קליין, עם עובד, 1998 קטלינה ברונסטיין (עורכת), התאוריה הקלייניאנית - נקודת מבט בת זמננו, תולעת ספרים, 2008 רובין אנדרסון, מאמרים קליניים על קליין וביון, הוצאת מודן קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלאני קליין בוויקישיתוף הספרים של מלאני קליין , באתר "סימניה" מלאני קליין

בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט" מאירה ליקרמן, מלאני קליין , באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית) על הזדהות השלכתית שטבעה מלאני קליין , ד"ר מרק רויטמן, אתר מכון השרון הרצאות מתוך הכנס "קליין ואנחנו: דיונים על השנוי במחלוקת במבט עכשווי" שהתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-10 באפריל 2003 שוקי דורבן, תיקון - המקום השלישי רינה לזר, מלאני קליין ואנחנו - דיונים על השנוי במחלוקת במבט עכשווי -על התיקון רינה בר-לב אליאלי, דברי פתיחה למושב שני: הקדמה לפני הרצאותיהם של שמואל ארליך ואילן טרבס שמואל ארליך, התיקון - בין מושלמות והשלמה אילן טרבס, Re-pair as Repair : הגישה ההתייחסותית לתיקון צבי סגל, התיקון https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%A7...

• Detailed Biography Melanie Klein Trust

Melanie Reizes Klein (30 March 1882 – 22 September 1960) was an Austrian-born British psychoanalyst who devised novel therapeutic techniques for children that had an impact on child psychology and contemporary psychoanalysis. She was a leading innovator in theorizing object relations theory.

Apart from her professional successes, Klein’s life had a number of tragic events. She was youngest of four children. Her much loved elder sister died at the age of eight, when Klein was four, and she was made to feel responsible for her brother’s death. Her academic studies were interrupted by marriage and children. Her marriage failed and her son died in a climbing accident. . . . Continued

Melanie Klein was born in Vienna in 1882. Her father, Dr Moriz Reizes, came from a strictly orthodox Jewish family, and was supposed to become a rabbi. However, he soon rebelled against orthodoxy, studied in secret, and went to the university, becoming first a doctor, then a dentist.

He divorced his first wife, and at the age of over 40 he fell deeply in love with, and married, Libusa Deutsch, then aged 25. There were four children of the marriage:

• 1. Emily, six years older than Melanie,
• 2. Emmanuel, five years older,
• 3. and Sidonie, about four years older.
• 4. Melanie was the youngest.

The family had many financial ups-and-downs which affected her childhood. Her relation to her father was not very close. He was well over 50 when she was born and had little patience with the small child. He also frequently and overtly expressed his preference for his eldest daughter, which Melanie naturally deeply resented.

On the other hand, she was tremendously impressed and stimulated by her father's intellectual achievements. For instance, he taught himself ten European languages. He was also widely read, and, as Melanie grew older, was always ready to answer her many questions. He died when she was 18.

She had a far closer relation with her mother, whom she remembered as a woman much younger than her father, very beautiful, warm-hearted, courageous, and enterprising. Not only did she keep a shop-an unusual thing for a doctor's wife to do in those days-but, later, when Melanie was finishing school and her father became ailing and somewhat senile, it was her mother who supplemented the family income and kept the family together.

She spent the last few years of her life in Melanie Klein's home, which was a great solace to Melanie at a generally unhappy time of her life.

Libusa died in 1914. Melanie was deeply moved by the serenity and courage with which her mother approached death after a long-drawn-out illness, and often spoke of it in her old age. Melanie's upbringing was liberal and easy-going, and she remembered her childhood as mostly serene and happy. Religion played little part in the family life. Source

Melanie Klein's works are collected in four volumes:

• • "The collected Writings of Melanie Klein"
• • Volume 1 - "Love, Guilt and Reparation: And Other Works 1921-1945", London: Hogarth Press.
• • Volume 2 - "The Psychoanalysis of Children", London: Hogarth Press.
• • Volume 3 - "Envy and Gratitude", London: Hogarth Press.
• • Volume 4 - "Narrative of a Child Analysis", London: Hogarth Press.
• Other books on Melanie Klein:
• • Robert Hinshelwood, Susan Robinson, Oscar Zarate, Introducing Melanie Klein, Icon Books UK 2003
• • Robert Hinshelwood, A Dictionary of Kleinian Thought, Free Association Books UK 1989
• • Robert Hinshelwood, Clinical Klein, Free Association Books UK 1993
• • Melanie Klein, 'The autobiography of Melanie Klein' ed. Janet Sayers with John Forrester, Psychoanalysis and History 15.2 (2013) pp. 127–63
• • Mary L Jacobus, "The Poetics of Psychoanalysis: In the Wake of Klein", Oxford University Press, 2006, ISBN 0-19-924636-X
• • Julia Kristeva, Melanie Klein (European Perspectives: A Series in Social Thought and Cultural Criticism) tr. Ross Guberman, Columbia University Press, 2004
• • Donald Meltzer (Information in French) "The Kleinian Development (New edition)", Publisher: Karnac Books; Reprint edition 1998, ISBN 1-85575-194-1
• • Donald Meltzer : "Dream-Life: A Re-Examination of the Psycho-Analytical Theory and Technique" Publisher: Karnac Books, 1983, ISBN 0-902965-17-4
• • Meira Likierman, "Melanie Klein, Her Work in Context" Continuum International, Paperback, 2002
• • Hanna Segal (Information in French):
• • "Klein" Publisher: Karnac Books; Reprint edition (1989) ISBN 0-946439-69-9
• • "The Work of Hanna Segal: A Kleinian Approach to Clinical Practice (Classical Psychoanalysis and Its Applications) " Publisher: Jason Aronson, 1993), ISBN 0-87668-422-3
• • "Dream, Phantasy and Art" Publisher: Routledge; 1 edition 1990, ISBN 0-415-01798-X
• • Interview
• • Transcript of a seminar titled "Motivation: the artist and the psychoanalyst"
• • John Steiner (Information in French) : "Psychic Retreats" (...) relative peace and protection from strain when meaningful contact with the analyst is experienced as(...), Publisher: Routledge; 1993, ISBN 0-415-09924-2
• • C. Fred Alford, Melanie Klein and Critical Social Theory: An Account of Politics, Art, and Reason Based on Her Psychoanalytic Theory, Yale UP 1990
• • Phyllis Grosskurth, Melanie Klein: Her World and Her Work, Alfred A. Knopf, Inc., 1986, ISBN 1-56821-445-6
• • Jacqueline Rose, Why War?-- Psychoanalysis, Politics, and the Return to Melanie Klein, Blackwell Publishers 1993
• • Herbert Rosenfeld (Information in French): * "Impasse and Interpretation: Therapeutic and Anti-Therapeutic Factors in the Psycho-Analytic Treatment of Psychotic, Borderline, and Neurotic Patients", Publisher: Tavistock Publications, 1987, ISBN 0-422-61010-0
• • Julia Segal: (1992). Melanie Klein. London: Sage. ISBN 0-8039-8477-4
• • Ronald Britton: "Sex, Death, and the Superego: Experiences in Psychoanalysis", Publisher: Karnac Books; 2003, ISBN 1-85575-948-9
• • Ronald Britton: "Belief and Imagination", Publisher: Taylor & Francis LTD; 1998, ISBN 0-415-19438-5
• • Monique Lauret et Jean-Philippe Raynaud, "Melanie Klein, une pensée vivante", Presses Universitaires de France, 2008, ISBN 978-2-13-057039-4
• • Ninivaggi, Frank John: "Envy Theory: Perspectives on the Psychology of Envy", (2010), Rowman & Littlefield, ISBN 978-1-4422-0574-1
• In popular culture[edit]
• • Melanie Klein was the subject of a 1988 play by Nicholas Wright, entitled Mrs. Klein. Set in London in 1934, the play involves a conflict between Melanie Klein and her daughter Melitta Schmideberg, after the death of Melanie's son Hans Klein. The depiction of Melanie Klein is quite unfavorable: the play suggests that Hans' death was a suicide and also reveals that Klein had analysed these two children. In the original production at the Cottesloe Theatre in London, Gillian Barge played Melanie Klein, with Zoë Wanamaker and Francesca Annis playing the supporting roles. In the 1995 New York revival of the play, Melanie Klein was played by Uta Hagen, who described Melanie Klein as a role that she was meant to play.[7] The play was broadcast on the British radio station BBC 4 in 2008 and revived at the Almeida Theatre in London in October 2009 with Clare Higgins as Melanie Klein.
• • The indy band Volcano Suns dedicated their first record "The Bright Orange Years" to Klein for her work on childhood aggression.
• • Scottish author, Alexander McCall Smith, makes extensive use of Melanie Klein and her theories in his 44 Scotland Street series. One of the characters, Irene, has an obsession with Kleinian theory, and uses it to "guide" her in the upbringing of her son, Bertie.
• • The PS2 science fiction RPG series Xenosaga references several psychoanalysts, including Melanie Klein. In Episode III: Also sprach Zarathustra the contact point between imaginary space and real space is named a 'Klein Point.'