Menachem Mendel Schneerson, Tzemach Tzedek, 3rd CHABAD Admor

Menachem Mendel Schneersohn (1789-09-09 - 1866-03-17 OS) also known as the Tzemach Tzedek was an Orthodox rabbi and the third Rebbe (spiritual leader) of the Chabad Lubavitch chasidic movement.

Biography

The Tzemach Tzedek was born in Liozna, on 29 Elul 5549. His mother Devorah Leah died just three years later, and her father Rabbi Shneur Zalman of Liadi raised him as his own son. He married his first cousin Chaya Mushka, daughter of Rabbi Dovber Schneuri. After his father-in-law/uncle's death, and a three-year interregnum during which he tried to persuade the hasidim to accept his brother-in-law Menachem-Nachum Schneuri or his uncle Chaim-Avraham Boruchovitch as their leader, he assumed the leadership of Lubavitch on the eve of Shavuot 5591 (1831-05-05 OS).

He was known as the Tzemach Tzedek ("Righteous Sprout" or "Righteous Scion"), after the title of a voluminous compendium of halakha (Jewish law) that he authored. He also authored Derech Mitzvotecha ("Way of Your Commandments"), a mystical exposition of the Mitzvos. He compiled major works of Rabbi Shneur Zalman of Liadi for publication, including the Siddur Mi'Kol Ha'Shanah (commonly known as Siddur Im Dach), Likutei Torah and Torah Ohr. He also authored a philosophical text entitled "Sefer Chakira: Derech Emuna" (Book of Philosophy: The way of Faith).

The Tzemach Tzedek had close ties with other Jewish leaders. In the course of his battle against the Haskalah in Russia, he forged a close alliance with Rabbi Yitzchak of Volozhin, a major leader of the misnagdim, which led to warmer relations between them and the hasidim.

His close friendship with professor I Berstenson, the Tsar's court physician often helped the delicate negotiation relating to the welfare of the community.

He set up an organisation called Hevras Techiyas Hameisim to assist Jewish boy-soldiers who were being recruited and converted to Christianity by the Russian army. These soldiers known as Cantonists were taken away from the Jewish community to other villages. Schneersohn arranged for his students to pay them regular visits to keep up their spirits and discourage them from converting.

In 1844-45 he took steps to increase the enrollment and viability of the Chabad Yeshivas in Dubrovno and Kalisk, expanding their enrollment to around 600 students in total. Repeated attempts by the authorities to entrap him using informers such as Hershel Hodesh, Benjamin the Apostate and Lipman Feldman failed.

He died in Lubavitch on 13 Nissan 5626, leaving seven sons and two daughters.

The sons were:

1. Rabbi Baruch Shalom (1805-1869) never became a Rebbe. He led his life in a very humble way despite his greatness. His great-great-grandson is the Rabbi Menachem Mendel Schneerson, the seventh Rebbe of Chabad-Lubavitch.

2. Rabbi Yehuda Leib Schneersohn (Maharil) (1808-1866) settled in Kopust. A few months after the death of his father (and the brothers were not able to reach an agreement), he moved to Kopust as Rebbe. He died two months later. He had three sons:

   * Rabbi Shlomo Zalman (1830-1900), who assumed his father’s position in Kopust. He left no worthy successor. He is the author of Magen Avos.

* Rabbi Shalom Duber (-1908) served as rabbi in Retzitza. He had a following after the death of his brother Rabbi Shlomo Zalman. He had no successor.
* Rabbi Shmaryahu Noach (1842-1924) was Rav in Babroisk. He had a following after the death of his brother Rabbi Shlomo Zalman. He and his son had a Yeshiva in Babroisk. He is the author of Shemen La'maor. He had no successor.
3. Rabbi Chaim Schneur Zalman (1814-1880) was Rebbe in Lyady after his father, the Tzemach Tzedek died. He was succeeded by his son, Rabbi Yitzchak Duber (1835-1910) of Liadi, author of Siddur Maharid, and his son-in-law, Rabbi Levi Yitzchak (-1905) of Siratin, a scion of the Rebbe of Radzimin.

4. Rabbi Yisroel Noach (1815-1883) of Nizhyn, although officially a Rebbe, had only a small following. His son was Rabbi Avraham Schneerson of Kischinev, whose daughter, Nechama Dina Schneersohn, married Rabbi Yosef Yitzchok Schneersohn, the sixth Rebbe of Chabad-Lubavitch.

5. Rabbi Yosef Yitzchak (1822-1876) was a Rebbe in Ovruch. He was compelled to assume this position by his father-in-law, Rabbi Yaakov Yisroel of Cherkas (son of Rabbi Mordechai of Chernobyl and son-in-law of the Mitteler Rebbe) against his father’s wishes.

6. Rabbi Yaakov, although leaving descendants, died at quite a young age. Little is known about him.

7. Rabbi Shmuel (Maharash) (1834-1882) of Lubavitch, his youngest son succeeded him as the Rebbe of Lubavitch.

---

God's Middlemen - A Habad Retrospective

by

Bezalel Naor

Rabbi Menahem Mendel Schneersohn - Tzemach Tzedek

Orphaned at an early age and raised in the Alter Rebbe's home, R. Menahem Mendel benefited from an unusually close relationship with his maternal grandfather. Until his marriage, his grandfather would take his beloved grandson under his tallis during Birchat Cohanim.

What sets the grandfather, Shneur Zalman and grandson, Menahem Mendel apart from the other members of the Schneersohn dynasty is the fact that they alone, on account of their halakhic genius and output, were embraced universally (even, begrudgingly, by mitnagdim) as authorities on Halacha.  In fact, Menaham Mendel in generally referred to as Tzemah Tzedek after the title of his collection of halakhic responsa.

Rabbi Menahem Mendel was as eclectic as he was prolific. ( He was able to fill a page of 35 lines in 5 minutes flat, and in the course of a lifetime penned 24,0000 signatures, or 192,000 pages!). As his grandfather before him, he was equally adept at Jewish Law, Philosophy and Kabbalah. But whereas the Alter Rebbe for the most part keeps the two disciplines of halakah (law and kabbalah (mysticism) separate, his grandson attempts a fascinating fusion of the two.

=================================

Admorim of Chabad Lubavitch Chassidic Dynasty

1)

http://www.geni.com/people/Admor-Shneur-Zalman-of-Liadi-Boruchovitch-שניאור-זלמן-מליאדי-מייסד-חב-ד/6000000001480663764#/tab/overview

2)

http://www.geni.com/people/Dov-Ber-Shneuri-The-Mittler-Rebbe-דב-בער-שניאורי-האדמור-האמצעי/6000000001481205017#/tab/overview

3)

http://www.geni.com/people/Admor-Hatzemach-Tzedek-מנחם-מנדל-שניאורסון-הצמח-צדק/6000000001481810190#/tab/overview

4)

http://www.geni.com/people/Shmuel-Schneerson-4th-Admor-of-CHABAD-MaHaRash-שמואל-שניאורסון-מהר-ש/6000000001482805762#/tab/overview

5)

http://www.geni.com/people/Shalom-Dovber-Schneerson-RaShab-5th-Admor-of-CHABAD-הרש-אב/6000000001483207218#/tab/overview

6)

http://www.geni.com/people/Admor-Yosef-Yitzchok-Schneerson-Rayatz-6th-Admor-of-CHABAD-הרי-יץ/6000000001483982111#/tab/overview

7)

http://www.geni.com/people/Menachem-Mendel-Schneerson-7th-ADMOR-of-CHABAD-The-Lubavitcher-הלובביצ-ר/6000000001484129751#/tab/overview

---

Family book of Rabbi from Ladi, ref #44

---

Menachem Mendel Schneersohn (1789-09-09 - 1866-03-17 OS) also known as the Tzemach Tzedek was an Orthodox rabbi and the third Rebbe (spiritual leader) of the Chabad Lubavitch chasidic movement.
The Tzemach Tzedek was born in Liozna, on 29 Elul 5549. His mother Devorah Leah died just three years later, and her father Rabbi Shneur Zalman of Liadi raised him as his own son. He married his first cousin Chaya Mushka, daughter of Rabbi Dovber Schneuri. After his father-in-law/uncle's death, and a three-year interregnum during which he tried to persuade the hasidim to accept his brother-in-law Menachem-Nachum Schneuri or his uncle Chaim-Avraham Boruchovitch as their leader[1], he assumed the leadership of Lubavitch on the eve of Shavuot 5591 (1831-05-05 OS).

He was known as the Tzemach Tzedek ("Righteous Sprout" or "Righteous Scion"), after the title of a voluminous compendium of halakha (Jewish law) that he authored.[2] He also authored Derech Mitzvotecha ("Way of Your Commandments"), a mystical exposition of the Mitzvos. He compiled major works of Rabbi Shneur Zalman of Liadi for publication, including the Siddur Mi'Kol Ha'Shanah (commonly known as Siddur Im Dach), Likutei Torah and Torah Ohr. He also authored a philosophical text entitled "Sefer Chakira: Derech Emuna" (Book of Philosophy: The way of Faith).

The Tzemach Tzedek had close ties with other Jewish leaders. In the course of his battle against the Haskalah in Russia, he forged a close alliance with Rabbi Yitzchak of Volozhin, a major leader of the misnagdim, which led to warmer relations between them and the hasidim.[3]

According to Baruch Epstein, his father Rabbi Yechiel Michel Epstein spent six months under the Tzemach Tzedek's tutelage, and learned most of his mystical knowledge during that time. This story is disputed.[4]

His close friendship with professor I Berstenson, the Tsar's court physician often helped the delicate negotiation relating to the welfare of the community.[1]

He set up an organisation called Hevras Techiyas Hameisim to assist Jewish boy-soldiers who were being recruited and converted to Christianity by the Russian army. These soldiers known as Cantonists were taken away from the Jewish community to other villages. Schneersohn arranged for his students to pay them regular visits to keep up their spirits and discourage them from converting.[1]

In 1844-45 he took steps to increase the enrollment and viability of the Chabad Yeshivas in Dubrovna and Kalisz, expanding their enrollment to around 600 students in total.[1] Repeated attempts by the authorities to entrap him using informers such as Hershel Hodesh, Benjamin the Apostate and Lipman Feldman failed.[5]

He died in Lubavitch on 13 Nissan 5626, leaving seven sons and two daughters.

[edit] Sons

The Tzemach Tzedek had seven sons.[6] They were:

1. Rabbi Baruch Shalom (1805-1869) never became a Rebbe. He led his life in a very humble way despite his greatness. His great-great-grandson is the Rabbi Menachem Mendel Schneerson, the seventh Rebbe of Chabad-Lubavitch.

Part of a series on

770

Chabad Hasidism

Rebbes of Lubavitch

1. Shneur Zalman of Liadi

2. Dovber Schneuri

3. Menachem Mendel Schneersohn

4. Shmuel Schneersohn

5. Sholom Dovber Schneersohn

6. Yosef Yitzchok Schneersohn

7. Menachem Mendel Schneerson

History

770 Eastern Parkway · 19 Kislev · Ohel

Chabad library · Crown Heights Riot · 11 Nissan

Brooklyn Bridge Shooting · 3 Tammuz

Organisations

Agudas Chasidei Chabad · Chabad on Campus

Tzivos Hashem · Chabad.org · Kehos · Library

Gan Israel · Sheloh · Jewish Relief Agency

Children's Museum · JLI · Merkos L'Inyonei Chinuch

Ohr Avner · Colel Chabad · Kol Menachem

Notable figures

Hillel Paritcher · S. Z. Fradkin · Itche Der Masmid

C. M. A. Hodakov · L. Y. Schneerson · Nissan Neminov

Leib Groner · C. M. Schneerson· Shemaryahu Gurary

Manis Friedman · Yehuda Chitrik · Berel Lazar

Yehuda Krinsky · Z. M. HaYitzchaki · Yoel Kahn

Herman Branover · Yitzchak Ginsburgh

Communities

Crown Heights · Kfar Chabad

Texts

Hayom Yom · Igrot Kodesh · Tanya · Likkutei Sichos

Tehillat HaShem · Shulchan Aruch HaRav

Schools

Bais Rivka · Hadar Hatorah · Yeshivah College

Oholei Torah · Tomchei Temimim · Ohel Chana

Yeshivah Gedolah · Beth Rivkah · Machon Chana

Rabbinical College · Ohr Avner · Mayanot

Outreach

Mitzvah Campaigns · Chabad house · Mitzvah tank

Tefillin · Noahide laws · Shliach · Letter in Sefer Torah

Terminology

Chitas · Mashpia · Meiniach · Farbrengen

Nusach Ari · Choizer · Chabadnitze

Related Topics

Strashelye · Kapust · Controversies · Messianism

v • d • e

2. Rabbi Yehuda Leib Schneersohn (Maharil) (1808-1866) settled in Kopust. A few months after the death of his father (and the brothers were not able to reach an agreement), he moved to Kopust as Rebbe. He died two months later. He had three sons:

   * Rabbi Shlomo Zalman (1830-1900), who assumed his father’s position in Kopust. He left no worthy successor. He is the author of Magen Avos.

* Rabbi Shalom Duber (-1908) served as rabbi in Retzitza. He had a following after the death of his brother Rabbi Shlomo Zalman. He had no successor.
* Rabbi Shmaryahu Noach (1842-1924) was Rav in Babroisk. He had a following after the death of his brother Rabbi Shlomo Zalman. He and his son had a Yeshiva in Babroisk. He is the author of Shemen La'maor. He had no successor.
3. Rabbi Chaim Schneur Zalman (1814-1880) was Rebbe in Lyady after his father, the Tzemach Tzedek died. He was succeeded by his son, Rabbi Yitzchak Duber (1835-1910) of Liadi, author of Siddur Maharid, and his son-in-law, Rabbi Levi Yitzchak (-1905) of Siratin, a scion of the Rebbe of Radzimin.

4. Rabbi Yisroel Noach (1815-1883) of Nizhyn, although officially a Rebbe, had only a small following. His son was Rabbi Avraham Schneerson of Kischinev, whose daughter, Nechama Dina Schneersohn, married Rabbi Yosef Yitzchok Schneersohn, the sixth Rebbe of Chabad-Lubavitch.

5. Rabbi Yosef Yitzchak (1822-1876) was a Rebbe in Ovruch. He was compelled to assume this position by his father-in-law, Rabbi Yaakov Yisroel of Cherkas (son of Rabbi Mordechai of Chernobyl and son-in-law of the Mitteler Rebbe) against his father’s wishes.

6. Rabbi Yaakov, although leaving descendants, died at quite a young age. Little is known about him.

7. Rabbi Shmuel (Maharash) (1834-1882) of Lubavitch, his youngest son succeeded him as the Rebbe of Lubavitch.[1]

Ohr HaTorah

Rabbi Menachem Mendel Schneerson said of the Tzemach Tzedek's work "Ohr HaTorah" that it contains all the previous and future teachings of the Chabad Rebbes.[7]

Noted students

* Rabbi Hillel Paritcher
* Rabbi Shneur Zalman Fradkin of Lublin
Works
* Ohr HaTorah - Chassidic discourses[8]
* Sefer HaLikkutim - A Chassidic encyclopedia[9]
* Derech Mitzvosecha - An explanation of the mystical reasons for the Mitzvos[10]
* Responsa Tzemach Tzedek - 8 vols.
* Sefer Chakira: Derech Emunah - exposition of Jewish philosophy
External links
* A brief biography of Rabbi Menachem Mendel, the "Tzemach Tzedek"
* The Tzemach Tzedek and the Haskalah movement in hebrew
* The Tzemach Tzedek Family Tree
* Many Published Works of the Tzemach Tzedek (Hebrew)
Footnotes
1. ^ a b c d e Encyclopedia of Hasidism, entry: Schneersohn, Menachem Mendel. Naftali Lowenthal. Aronson, London 1996. ISBN 1568211236
2. ^ "Tzemach" (צמח) has the same gematria as "Menachem" (מנחם), and "Tzedek" (צדק) has the same as "Mendel" (מענדל). The original responsa Tzemach Tzedek were those of Menachem Mendel Krochmal. Schneersohn's responsa are known as Shu"t Tzemach Tzedek Hachadashot, "the new Tzemach Tzedek responsa". Rabbi Menachem Mendil Hager, the first Viznhitzer Rebbe, called his commentary on the Torah Tzemach Tzadik (צמח צדיק), because he spelled his name with an extra yod (מענדיל).
3. ^ The Tzemach Tzedek and the Haskalah Movement, Official Chabad history.
4. ^ The claim is in Mekor Baruch, chapter 20. But see Mekor Baruch - Mekor Hakzavim by Yehoshua Mondshein.
5. ^ Sefer HaToldos Rav Yosef Yitzchak Schneersohn MiLubavitch, Glitzenstein, A. H.
6. ^ The introduction to Hayom Yom, written by Rabbi Menachem Mendel Schneerson.
7. ^ Sefer HaSichos 5752, Vol. 1, p. 6
8. ^ Ohr HaTorah at the Kehot website
9. ^ Sefer HaLikkutim at the Kehot website
10. ^ In English: Part one Part two In Hebrew
Preceded by

Dovber Schneuri Rebbe of Lubavitch

1831—1866 Succeeded by

Shmuel Schneersohn

---

http://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A6%D0%B5%D0%BC%D0%B0%D1%85-%D0%A6%...

Menachem Mendel Schneersohn (1789-09-09 - 1866-03-17 OS) also known as the Tzemach Tzedek was an Orthodox rabbi and the third Rebbe (spiritual leader) of the Chabad Lubavitch chasidic movement.

Biography

The Tzemach Tzedek was born in Liozna, on 29 Elul 5549. His mother Devorah Leah died just three years later, and her father Rabbi Shneur Zalman of Liadi raised him as his own son. He married his first cousin Chaya Mushka, daughter of Rabbi Dovber Schneuri. After his father-in-law/uncle's death, and a three-year interregnum during which he tried to persuade the hasidim to accept his brother-in-law Menachem-Nachum Schneuri or his uncle Chaim-Avraham Boruchovitch as their leader, he assumed the leadership of Lubavitch on the eve of Shavuot 5591 (1831-05-05 OS).

He was known as the Tzemach Tzedek ("Righteous Sprout" or "Righteous Scion"), after the title of a voluminous compendium of halakha (Jewish law) that he authored. He also authored Derech Mitzvotecha ("Way of Your Commandments"), a mystical exposition of the Mitzvos. He compiled major works of Rabbi Shneur Zalman of Liadi for publication, including the Siddur Mi'Kol Ha'Shanah (commonly known as Siddur Im Dach), Likutei Torah and Torah Ohr. He also authored a philosophical text entitled "Sefer Chakira: Derech Emuna" (Book of Philosophy: The way of Faith).

The Tzemach Tzedek had close ties with other Jewish leaders. In the course of his battle against the Haskalah in Russia, he forged a close alliance with Rabbi Yitzchak of Volozhin, a major leader of the misnagdim, which led to warmer relations between them and the hasidim.

His close friendship with professor I Berstenson, the Tsar's court physician often helped the delicate negotiation relating to the welfare of the community.

He set up an organisation called Hevras Techiyas Hameisim to assist Jewish boy-soldiers who were being recruited and converted to Christianity by the Russian army. These soldiers known as Cantonists were taken away from the Jewish community to other villages. Schneersohn arranged for his students to pay them regular visits to keep up their spirits and discourage them from converting.

In 1844-45 he took steps to increase the enrollment and viability of the Chabad Yeshivas in Dubrovno and Kalisk, expanding their enrollment to around 600 students in total. Repeated attempts by the authorities to entrap him using informers such as Hershel Hodesh, Benjamin the Apostate and Lipman Feldman failed.

He died in Lubavitch on 13 Nissan 5626, leaving seven sons and two daughters.

The sons were:

1. Rabbi Baruch Shalom (1805-1869) never became a Rebbe. He led his life in a very humble way despite his greatness. His great-great-grandson is the Rabbi Menachem Mendel Schneerson, the seventh Rebbe of Chabad-Lubavitch.

2. Rabbi Yehuda Leib Schneersohn (Maharil) (1808-1866) settled in Kopust. A few months after the death of his father (and the brothers were not able to reach an agreement), he moved to Kopust as Rebbe. He died two months later. He had three sons:

  * Rabbi Shlomo Zalman (1830-1900), who assumed his father’s position in Kopust. He left no worthy successor. He is the author of Magen Avos.

* Rabbi Shalom Duber (-1908) served as rabbi in Retzitza. He had a following after the death of his brother Rabbi Shlomo Zalman. He had no successor.
* Rabbi Shmaryahu Noach (1842-1924) was Rav in Babroisk. He had a following after the death of his brother Rabbi Shlomo Zalman. He and his son had a Yeshiva in Babroisk. He is the author of Shemen La'maor. He had no successor.
3. Rabbi Chaim Schneur Zalman (1814-1880) was Rebbe in Lyady after his father, the Tzemach Tzedek died. He was succeeded by his son, Rabbi Yitzchak Duber (1835-1910) of Liadi, author of Siddur Maharid, and his son-in-law, Rabbi Levi Yitzchak (-1905) of Siratin, a scion of the Rebbe of Radzimin.

4. Rabbi Yisroel Noach (1815-1883) of Nizhyn, although officially a Rebbe, had only a small following. His son was Rabbi Avraham Schneerson of Kischinev, whose daughter, Nechama Dina Schneersohn, married Rabbi Yosef Yitzchok Schneersohn, the sixth Rebbe of Chabad-Lubavitch.

5. Rabbi Yosef Yitzchak (1822-1876) was a Rebbe in Ovruch. He was compelled to assume this position by his father-in-law, Rabbi Yaakov Yisroel of Cherkas (son of Rabbi Mordechai of Chernobyl and son-in-law of the Mitteler Rebbe) against his father’s wishes.

6. Rabbi Yaakov, although leaving descendants, died at quite a young age. Little is known about him.

7. Rabbi Shmuel (Maharash) (1834-1882) of Lubavitch, his youngest son succeeded him as the Rebbe of Lubavitch.

---

3rd Lubbavitche Rebbe

redundant recent duplicate profile with no added info - futile trick

---

רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא הנשיא השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. נולד ביום ראשון, כ"ט באלול תקמ"ט[1] בעיר ליאזני, לרב שלום שכנא ודבורה לאה אלטשולר. הסתלק ביום י"ג בניסן תרכ"ו ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו שו"ת צמח צדק.

תולדות חיים

לידתו וילדותו ביום ראשון, כ"ט באלול תקמ"ט[1] בעיר ליאזני, נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' שלום שכנא והרבנית דבורה לאה אלטשולער. הוריו קראו לו "מנחם מענדל" על שם רבי מנחם מענדל מויטבסק. בשנת תקנ"ג ביום ג' בתשרי, בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, אדמו"ר הזקן שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו"ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה אדמו"ר הזקן מכסהו בטליתו, בברכת כוהנים של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו בתקיעת שופר של ראש השנה. ביום י"א בתשרי תקנ"ג הכניסו אדמו"ר הזקן ללמוד ב'חיידר'.

בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו"ר הזקן לבנו אדמו"ר האמצעי לקחתו כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא, אך אדמו"ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו"ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם רש"י ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו"ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו"ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.

כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד"ה 'עדות' (שנדפס בספר דרך אמונה שנכתב בשנת תקס"ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.

עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל בר מצווה קבע אדמו"ר הזקן זמנים מיוחדים ללמוד עמו קבלה ודא"ח.

חתונתו ביום ה' בכסלו שנת תקס"ג, בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר ליאדי עם בת דודתו, מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר האמצעי. בשנת תקס"ז, כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש אדמו"ר הזקן מחיה מושקא שתביא לו מכתבי החסידות של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"[2]. כשראה אדמו"ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו יהודה לייב ולרבי פינחס רייזס וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.

כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה שיגרשה. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, אדמו"ר האמצעי ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.

בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע נגלה, ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"[3] וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".

לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי נדוניה השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.

בשנת תקס"ו מסר אדמו"ר הזקן לידיו ולידי דודו זקנו הרב יהודה לייב את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת תק"ע מסר אדמו"ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב משה שניאורי, את ההתעסקות בעניני הכלל.

במלחמת נפוליאון כשאדמו"ר הזקן ברח מליאדי, הצטרף אליו אדמו"ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו"ר הזקן[4]. לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן, משנת תקע"ד עד שנת תקפ"ז, התבודד ולמד בהתמדה.

קבלת הנשיאות לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ביום ט' כסלו תקפ"ח, התקיימה אסיפה של זקני חסידי חב"ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו"ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת חסידות חב"ד. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו"ר האמצעי, כשביקש לעלות לארץ ישראל[5], שאלו אותו החסידים ""כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיבם אדמו"ר האמצעי "הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מהאדיטש לניעז'ין, נפטר אדמו"ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו"ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.

החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ברוסיה. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, רבי יצחק משה מיאס, רבי פרץ חן מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם הצמח צדק מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב חיים אברהם שניאורי, בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.

בחודש ניסן החליטו החסידים כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים לליובאוויטש ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני חג השבועות באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי יצחק אייזיק מהומיל, רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו"ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי מנחם נחום, בנו של רבנו האמצעי, או בחתנו הנוסף של אדמו"ר האמצעי, רבי אהרן מקרמנצ'וג. סירובו של רבי מנחם מענדל ציערה מאוד את חסידי חב"ד.

ביום שלישי, ג' סיון תקפ"ט באו שלושת גדולי החסידים: רבי פרץ חן, רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו"ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". כעבור זמן קצר נודע כי אדמו"ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו"ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש בבגדי לבן אותם ירש מסבו אדמו"ר הזקן והחל לומר מאמר דא"ח ד"ה "על שלושה דברים העולם עומד".

בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו"ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים ובשמחה גדולה.

פעולותיו

אדמו"ר הצמח צדק ייסד ישיבה גדולה בליובאוויטש ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב ישראל נח היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ', היה מבוחני הישיבה.

בתקופת "גזירת הקנטוניסטים" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את התורה והמצוות וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.

בשנת תקצ"ז הדפיס את ספרו תורה אור. בשנת תקצ"ח, על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר במאהילוב, מינסק ווילנא וחזר דרך פלך ויטבסק. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי המתנגדים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים למתנגדים. בשנת תקצ"ט קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת תר"ג מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת החינוך ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת תר"ה הדפיס את הספר לקוטי תורה המכיל מאמרי אדמו"ר הזקן עם ביאורים והגהות שלו.

אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת תר"ד את העיירה שצעדרין והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר 'אזרח נכבד לדורותיו'[6].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חשוב טוב יהיה טוב אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם חשוב טוב יהיה טוב, פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי האדמו"ר השביעי והפך לערך יסודי בחסידות חב"ד.

הסתלקותו

בחודש כסלו שנת תר"כ חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. בערב שבת פרשת ויגש שנת תרכ"א לאחר אשתו מרת חיה מושקא הסתלקה, אמר לבנו, אדמו"ר המהר"ש, כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן - עברו 54 שנים מאז, נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה"[7]. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ליחידות.

בערך בחודש תשרי שנת תרכ"ו החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחות, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק [8][%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9 מקור]. בתחילת חודש ניסן תרכ"ו נחלש מאד והזמינו את הרופא של ליובאוויטש ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו תהילים והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של י"ב בניסן תרכ"ו אמרו שהמצב השתפר, אבל אחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש ר' חיים בער הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם".

בשעה אחד עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי י"ג בניסן בשעה שתים עשרה וחצי בלילה נפטר ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

לאחר פטירתו אמר אדמו"ר המהר"ש: "דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה"[9].

משפחתו

בנו - רבי ברוך שלום.

בנו - אדמו"ר המהרי"ל מקאפוסט. בנו - אדמו"ר הרחש"ז מליאדי. בנו - אדמו"ר המהרי"ן מניעז'ין. בנו - אדמו"ר הריי"ץ מאוורוטש. בנו - הרה"ק רבי יעקב מארשא. בנו - אדמו"ר המהר"ש. ביתו - הרבנית ראדע פריידא שניאורסון אשת הרב שניאור שניאורסון. ביתו - הרבנית דבורה לאה זלמנוביץ' אשת הרב לוי יצחק זלמנוביץ'.

תמונתו

היה גוי שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא בשבת לבית אדמו"ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור בבגדי שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. הרבי ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.

בשנת תרמ"ז שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

הציור המקורי התגלה בשנת תשנ"א על ידי הספרן בערל לוין [10] אצל אחד מצאצאי המהרי"ל מקאפוסט במוסקבה ופורסם לציבור.

מספריו

שו"ת צמח צדק (שמונה כרכים). אגרות קודש. אגרות קודש. אור התורה. (ארבעים ושנים כרכים). ביאורי הזהר. (שלושה כרכים). דרך מצותיך. מאה שערים. מאמרי אדמו"ר הצמח צדק - תרי"ד. מאמרי אדמו"ר הצמח צדק תרט"ו. קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא. פירוש "יהל אור" על ספר תהילים. דרך אמונה - ספר החקירה. ספר הליקוטים דא"ח.

ניגוניו

ניגון אשרי איש ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק ניגון דבקות ניגון הודיעני ה' קיצי ניגון ימין ה' רוממה ניגון כאיל תערוג

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A...

---

Redundant recently duplicated profile with no added info. Should not have been created in the first place.

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כ"ט באלול תקמ"ט - י"ג בניסן תרכ"ו; 20 בספטמבר 1789 - 29 במרץ 1866), מכונה "הצמח צדק" (על שם ספרו). האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד,

שעמד בראשה משנת 1827 ועד לפטירתו בשנת 1866

קורות חייו

נולד בעיירה ליוזנא שבבלארוס להוריו רבי שלום שכנא אלטשולר , ואמו הרבנית דבורה לאה בתו של רבי שניאור זלמן שניאורסון מלאדי - בעל התניא. כשהיה בן שלוש התייתם מאמו, ועל פי צוואתה עבר להתגורר עם סבו "בעל התניא", שמאז גדלו ולמדו. בשנת 1803 (בגיל 14) התחתן עם בת דודו, חיה מושקא, בתו של "אדמו"ר האמצעי" (בן בעל התניא). פעל רבות להצלת בחורים יהודים מגזירת הקנטוניסטים. עקב מלחמותיו הרבות נגד המשכילים היהודים, ישב במעצר עשרים ושתיים פעמים. ה"צמח צדק" נחשב לתלמיד חכם עצום, ומכל קצות רוסיה נשלחו אליו שאלות הלכתיות. תשובותיו וחידושיו קובצו בספרים "צמח צדק" הנלמדים עד היום. מסופר עליו כי החל מגיל 12 החל לכתוב חידושי תורה, וכי במשך חייו כתב כמות אדירה של חידושי תורה. חלק מכתביו יצא לאור, הן מהנגלה שבתורה והן מפנימיות התורה, עד עתה קרוב למאה כרכים. וכמות כתבי היד שלו הנמצאת בספריית חב"ד, עולה בכמותה על הכמות שנדפסה עד עתה. כתבי יד רבים משל אדמו"ר ה"צמח-צדק", אבדו במשך השנים, חלקם נמצאו וכבר יצאו לאור עולם, וחלקם עדיין לא נמצאו

חיבוריו

שו"ת צמח צדק, מהדורה ראשונה, וילנא, תרל"ב

צמח צדק - שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס. שם ספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת היידיש) - "מנחם מענדל" בגימטריה "צמח צדק".

דרך מצוותיך - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.

ביאורי הזוהר- ביאור מאמרים מהזוהר.

ספר החקירה - דרך אמונה - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "מורה הנבוכים" של ה"רמב"ם", ספר העיקרים, ועוד. (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הרבי הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיא בנוגע לדת ישראל).

אור התורה - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, המועדים והנ"ך (נביאים וכתובים).

ספר הליקוטים - סדרה בת כמה עשרות כרכים, על בסיס אנציקלופדיה, שהודפסה על ספריו.

יורשיו

לצמח צדק היו שבעה בנים, ושתי בנות (בן אחד (ר' יעקב) נפטר בגיל צעיר).

בנו הבכור, רבי ברוך שלום, נשאר אחר פטירת אביו בעיירה ליובאוויטש, וסירב לקבל משרת אדמו"ר (רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש הוא נכד נכדו. בנו של רבי לוי יצחק בנו של רבי ברוך שניאור בנו של רבי לוי יצחק בנו של רבי ברוך שלום).

בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד - קאפוסט", הוא עצמו נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר.

בנו השלישי, רבי ישראל נח (המהרי"ן), הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד - ניעז'ין", אך לחצר זו לא היה המשך.

בנו הרביעי, רבי חיים שניאור זלמן, הקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד - לאדי", את החצר הזו ניהל אחריו בנו, אך אחר-כך התפרקה החסידות.

בנו החמישי, רבי יוסף יצחק, הקים אחר פטירת אביו את חצר "אוורוטש", חצר זו לא הייתה חצר בסגנון חב"די, אלא בסגנון חסידות צ'רנוביל.

בנו השישי, רבי שמואל (מהר"ש), מילא את מקום אביו בליובאוויטש, והמשיך את שולשלת חב"ד ליובאוויטש.