Rav Yitzchak Elchanan Spektor

According to his biography by Rabbi Dr. Ephraim Shimoff, Rav Yitzchak Elchanan had three brothers. The eldest was Rabbi Moshe Joseph, the second was R' Abraham Aharon, and the youngest was R' Yaakov David, who made his home in Eretz Israel and died there. On the other hand, the son of R' Yaakov Lifschitz, the Rav's secretary for over 30 years, lists the third brother as R' Moshe David in his biography of the Rav. This apparently is an error.

                                                                                                     ---Shirley Portnoy

Rabbi Yitzchak Elchanan Spector was one of the most famous Rabbis and Talmudic sages of the 19th century. He was born in Resh, government of Grodno, then part of the Russian Empire. His father, Yisrael Issar, was the rabbi of Resh and Rabbi Yitzchak Elchanan's first teacher. Young Yitzchak Elchanan made remarkable progress in his Talmudical studies, and was soon famous as a child prodigy. After his marriage at the age of thirteen to Sora Reizel Yezerski, daughter of Leizer-Itzko and Bluma Yezerski, he settled in the city of Vilkovisk where his in-laws lived and where he and his wife continued to live for six years. He received a large dowry from his father-in-law to invest and thereby be enabled to continue his studies. He briefly studied under Rabbi Elijah Schick and later under the Rabbi Binyamin Diskin Rabbi of Vilkovisk who was so impressed with him that he paired him up with his own cherished son, the prodigy Rabbi Yehoshuah Leib Diskin, who later became the much celebrated Chief Rabbi of Brisk and later in Jerusalem.

Rabbi Yitzchak Elchanan Spector received his Rabbinical ordination from Rabbi Binyamin Diskin and also from the great Gaon Rabbi Yitzchok Isaac Chaver, Rabbi of Tiktin and Suwalki. In 1937 when Rabbi Spector was a mere twenty year old, he was forced to seek means of employment as his dowry was lost due to the bankruptcy of his debtor. He became the rabbi of the town of Sabelin near Vilkovisk. After two years he traveled to the city of Karlin where he met the famous Rabbi Yaakov Bruchin, Chief Rabbi of the city of Karlin and author of "Mishkenos Yaakov" and "Kehilat Yaakov" who was considered one of the foremost rabbis of Russia. Rabbi Yaakov Bruchin was so favorably impressed by Rabbi Yitzchak Elchanan that he recommended him to the community of Baresa (Biaroza) who engaged him as Chief Rabbi. His fame in community matters and Rabbinical decisions grew rapidly.

In 1846 Rabbi Spector was appointed Chief Rabbi of Nishvez, government of Minsk. In 1851 he accepted the position of Chief Rabbi of Novohrodok. In 1864 he was appointed chief rabbi of Kovno, the most prominent rabbinical position at the height of 19th century Lithuanian Jewry. Rabbi Spector held this position until his passing in 1896.

Rabbi Spector was an indefatigable worker, and in the last forty years of his life, when he was steadily becoming more recognized as the foremost rabbinical authority in Russia, he maintained a large correspondence with rabbis, communities, philanthropists, and representative men in many parts of the world, who sought his advice and instruction on all conceivable subjects relating to Jews and Judaism. His sound reasoning and love of peace established him as truly one of the great leaders of Russian Jewry. He left great Talmudic works published under the name Be'er Yitzchok, Ein Yitzchok, and Nachal Yitzchok.

Rabbi Yitzchak Elchanan was in close touch with all developments of the Holy Land and the Jewish communities living there. He collaborated with Rabbi Shmuel Salant (1816-1909), the Chief Rabbi of Jersalem on all matters of concern which affected Palestine and the welfare of the Yishuv Hayashan. He assisted Rabbi salant in the Rabbi Meir Baal Haneis charity and corresponded profusely in matters relating to the charity.

Rabbi Yitzchak Elchanan passed away in Kovno on March 6, 1896. He was mourned by Jews worldover. May his memory be a blessing.

Yitzchak Elchanan Spektor (or Isaac Elhanan Spector) (1817–March 6, 1896) (Hebrew: יצחק אלחנן ספקטור‎) was a Russian rabbi, Posek and Talmudic sage of the 19th century. Various institutions were named after him, including the Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary (RIETS), part of Yeshiva University.

He corresponded with the leading rabbis of western Europe, was revered by the Jews of Russia, and came to be considered the pre-eminent Halachic authority of his time; his death caused mourning in Orthodox communities throughout the world.

Spektor was born in Resh, government of Grodno, then part of the Russian Empire. His father, Israel Issar, who was rabbi of Resh and had a leaning toward Hasidism, was his first teacher. Young Isaac Elhanan made remarkable progress in his Talmudical studies, and was soon famous as an "ilui", or prodigy.

At the age of thirteen he married, and settled with his wife's parents in Vilkovisk, where he remained for six years. He was for a short time the pupil of R. Elijah Schick, and later he studied under Benjamin Diskin, rabbi of Vilkovisk, who, much impressed by his agreeable manners and great ability, accepted him as a pupil and as the fellow student of his son Joshua Leib Diskin, afterward rabbi of Brisk.

Spektor received his "semikah", or ordination, from Benjamin Diskin and from R. Isaac Ḥaber of Tiktin (later of Suwałki). The 300 rubles which his wife had brought him as dowry having been lost through the bankruptcy of his debtor, Spektor, being unable to rely any longer on his father-in-law for support, became in 1837 rabbi of the small adjacent town of Sabelin, with a weekly salary of five Polish gulden. He remained there in great poverty for about two years, when he went to Karlin and introduced himself to R. Jacob of that town (author of "Mishkenot Ya'aḳob"), then considered one of the foremost rabbis of Russia. Jacob was so favorably impressed by the extensive learning and the carefulness of the young man that he recommended him to the first community desiring a rabbi, namely, that of Baresa (Biaroza), where the salary was one ruble a week.

Spektor entered upon his new charge in 1839, and made rapid progress. A dispute which he had with Rabbi Isaac of Shavel concerning the formula of a document relating to divorce ended when Isaac, who was much older and better known than Spektor, acknowledged the latter to be in the right.

Rabbinical positions

In 1846 Spektor was chosen rabbi of Nishvez, government of Minsk, but the community of Baresa was unwilling to let him go, and he was obliged to leave the town at night. The salary of his new position, four rubles a week, was a munificent one for those days; and at first many of the older members of the community objected to so young a rabbi. After he had become known, however, his popularity was such that when he decided to accept the rabbinate of Novohrodok (government of Kovno), whose community had exonerated him of a false charge made against him by an informer of Nishvez, the people of the latter town wished to restrain him; he had to leave it, as he had left Baresa, stealthily at night. He went to Novohrodok in May, 1851, and remained there until the same month in 1864, when he was appointed chief rabbi of Kovno, which he occupied until his death.

Spektor was an indefatigable worker, and in the last forty years of his life, when he was steadily becoming more generally recognized as the foremost rabbinical authority in Russia, he maintained a large correspondence with rabbis, communities, philanthropists, and representative men in many parts of the world, who sought his advice and instruction on all conceivable subjects relating to Jews and Judaism. He early began to take an interest in general Jewish affairs, and his sound reasoning, his liberal views, and his love of peace combined to establish him as one of the great leaders of Russian Jewry.

In 1857 he was the youngest member of a committee of rabbis chosen to regulate the management of the Volozhin Yeshiva. Ten years later he settled a quarrel which threatened to ruin the Mir Yeshiva.

In 1868 he stood at the head of a committee to help the poor during a drought which almost produced a famine, and he allowed as a temporary measure the use of peas and beans in the Passover of that year.

In 1875 he decided against the use of the Corfu Citron as Etrog, because of the exorbitant price to which they had risen.

In 1879 he arranged, through Prof. A. Harkavy, his former pupil, that three rabbis, Reuben of Dünaburg, Lipa Boslansky of Mir, and Elijah Eliezer Grodzenski of Vilna, should be added to the official rabbinical commission, which had thitherto consisted entirely of men of affairs and secular scholars.

Rav Yitzchak Elchanan Spektor.

Relations with the Russian government

Together with Rabbi Yisrael Salanter, he bravely fought the harsh decrees of the Russian government and was active in confronting the numerous issues affecting Russian Jewry.

Twice Spektor visited St. Petersburg to take part in the conferences held there to consider the situation of the Jews after the riots of 1881. During his second visit, in the summer of 1882, Kovno was partly destroyed by fire, and Spektor collected in the capital a large sum for those who had been ruined by the conflagration. He succeeded in his opposition to the proposed establishment of a new rabbinical school on the plan of those in Vilna and Zhitomir, but he failed in his attempt to induce the government to recognize as the real head of the Jewish communities the synagogue rabbi instead of the government rabbi, who was in reality only a civil functionary and a layman.

In 1889 Spektor was elected an honorary member of the Society for the Promotion of Culture Among the Jews of Russia; in the same year he declared himself emphatically opposed to the proposed celebration of his rabbinical jubilee. His efforts to save the Volozhin yeshiva from being closed by the government proved unsuccessful, but his sponsorship of the institution known as "Kovnoer Perushim" assisted to provide a substitute. His other varied activities included participation in the Kovno kollel and membership of the Hovevei Zion movement. He corresponded with the leading rabbis of western Europe, and was the anonymous friend who induced Samson Raphael Hirsch to write Ueber die Beziehung des Talmuds zum Judenthum. In his later years he was revered by the Jews of Russia, and came to be considered the pre-eminent Halachic authority of his time; his death caused mourning in Orthodox communities throughout the world.

R. Yitzchak Elchanan died at Kovno on March 6, 1896.

Various institutions were named after him, including the Rabbi Isaac Elchanan Theological Seminary (RIETS), part of Yeshiva University.

He had three sons: Chayyim, who was the son-in-law of R. Joseph Böhmer of Slutzk, and died in Kovno in 1874, aged forty; Benjamin Rabinovich; and Hirsch Rabinovich, who was maggid or preacher of Wilna, and later succeeded his father as rabbi of Kovno. An only daughter, named Rachel, died at an early age in 1876.

Works

Spektor was the author of the following works, which are considered authoritative by rabbinical scholars:

   * Be'er Yitzchak, (Königsberg, 1858), responsa

* Ein Yitzchak, (part i., Wilna, 1889; part ii., ib. 1895), responsa
* Nachal Yitzchak, (part i., Wilna, 1872; part ii., ib. 1884), on parts of the Shulchan 'Aruk, Choshen Mishpat
From Wikipedia, the free encyclopedia

-------------------------------

http://wiki.geni.com/index.php/Jewish_Dynasties

Elchanan Harkavy, great-grandson of Sara-Taibe Yezerski Harkavy (niece of Soro-Reizel Yezerski, Rav Yitzchak Elchanan's wife) and grandfather of Shirley Portnoy, told how their 2nd great-uncle,Rabeinu Yitzchak Elchanan Spektor, came to the Harkavy home to "farhehr" all the boys (Elchanan was one of the younger sons). Rabeinu Yitzchak Elchanan chose Eliezer, the oldest, to accompany him to his yeshiva in Kovno, where he later gave him smicha. Eliezer then became the rabbi in Porozovo, a post that was taken over by one of his sons-in-law upon his death before WWII.

Rav Yitzchak Elchanan Spektor

 → Sora Reizel Yezerski his wife → Yudel-Movshe Yezerski her brother → Sara-Taibe Yezerski Harkavy his daughter → Josef Chaim Harkavy her son → Elchanan Harkavy his son

--Shirley Amcis Portnoy

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1552 http://www.esaenay.co.il/151730/%D7%A8-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7... http://ymarkel.com/?p=107 http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=591

---

http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=1281&safaid=6

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Mar 15 2017, 16:07:52 UTC

גדול הפוסקים והמשיבים בדורו. כיהן כרבה הראשי של קובנה. ספריו העיקריים: "באר יצחק", "נחל יצחק", "עין יצחק". על שמו הישוב נחלת יצחק.

הרב יצחק אלחנן ספקטור (1817, ה'תקע"ז, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 1896, כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה, שם) היה רבהּ הראשי של קובנה וממנהיגי יהדות רוסיה. נחשב לאחד מגדולי האחרונים ולגדול הפוסקים בדורו ובדורות שאחריו. במיוחד הוא נחשב לאוטוריטה בתחום המסובך של התרת עגונות, ופסקיו בתחום נחשבים לבלתי מעורערים. נולד לרב ישראל איסר, שהיה גם מורו הראשון. לאחר מכן למד בוולקוביסק אצל רבי אליהו שיק ורבי בנימין דיסקין - שם התיידד עם בנו, רבי יהושע לייב דיסקין. מרבי בנימין דיסקין ומרבי יצחק אייזיק חבר מטיקטין הוסמך לרבנות. בשנת 1837 נתקבל כרב בעיר זעבלין, בשנת 1839 בברזה (ביירזה; בערעזע; כיום Biaroza) ב-1846 בנישוויז ובשנת 1851 בנובוגרודק שבפלך קובנה. בנובוגרודק גם כתב את ספרו "שו"ת באר יצחק". שנת 1864 התמנה לכהונת רבה הראשי של קובנה ושימש בתפקיד זה עד יום מותו. בעירו עודד הקמת כולל קובנה על ידי ראש הקהל 'ר' אברהם יצחק נבייזר-נביאסקי' ששם שימש ר' ישראל סלנטר כ-9 שנים כראש כולל. הוא נאבק נגד מספר חוקים של הממשלה הרוסית כלפי יהודים, בתוכם: בחינה בשפה הרוסית למורים יהודיים, נגד איסור על שחיטה כשרה וכן למען אספקת אוכל כשר ליהודים. היה הרב היחיד שהוזמן לוועידת המנהיגים היהודים ב-1881–1882 בסנקט פטרבורג. תמך בתנועת חובבי ציון, הדגיש שיישוב הארץ הוא מצווה מדאורייתא וכן קרא לתמוך במתיישבים כספית. הרב ספקטור שלח מכתב לרבהּ של לונדון והתלונן על מצב יהודי רוסיה. בעקבות מכתבו התקיימו הפגנות למען יהודי רוסיה באנגליה, צרפת, איטליה וארצות הברית. פסיקה מפורסמת במיוחד שלו הייתה תמיכה בפסק הרבנים ישראל יהושע מקוטנא, רבי שמואל מוהליבר ורבי שמואל זנויל קלפפיש, שהנהיגו היתר מכירה לגוי במושבות החדשות בארץ ישראל. בנו רבי צבי הירש רבינוביץ היה מגדולי המתנגדים לתנועת המוסר, והתמנה לאב"ד קובנה אחריו.

(ויקיפדיה)

ר' יצחק אלחנן ספקטור

יום: כא אדר אזור: ליטא

אביו: ר' ישראל איסר. אשתו: מרת שרה רייזל. בנו: ר' צבי הירש. מוריו: ר' ישראל (אביו), ר' אליהו שיק ור' בנימין דיסקין.

נולד בעירה ראש (בלרוס אז רוסיה) בשנת ה'תקע"ח. אביו אשר כיהן כרב העיירה ראש לימדו בילדותו וכאשר הבחין בגאונותו התייחס לכך בביטול בכדי שלא תזוח דעתו של יצחק אלחנן עליו. שקד והתמיד בלימוד התורה מתוך אהבה ובפרט במקצועות ההלכה. טרם הגיע לגיל מצוות החלו שדכנים להציע לאביו בנות עשירים ומיוחסים ור' יצחק אלחנן שודך עם בת עשירים מהעיר וולקוביסק אך כאשר הוזמן לביתם השידוך בוטל היות והתנהגותו בעת אכילת מרקחת שהוגשה לשולחן, לא מצאה חן בעיני המשודכת ואימה. למשמע דברי רבה של וולקוביסק (ר' בנימין דיסקין): 'אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה שאוהב תלמיד צורב את התורה, בוז יבוזו לו' אמרה אחת מנשות עשירי העיר (מרת בלומה) לבעלה (ר' אליעזר ועזרסקי): 'תורת ה' אשר בפי בחור צעיר זה, מתוקה ויקרה מכל מיני המרקחת' ולקחו אותו כחתן לבתם. אחר נישואיהם היה סמוך על שולחן חותנו ואת כסף הנדוניה מסר לאחד מעשירי העיר אשר לאחר תקופת מה ירד מנכסיו, אולם ר' יצחק אלחנן לא ענה להפצרות ולתחנוני זוגתו להפסיק לזמן מה את לימודו וללכת אליו על מנת לנסות להציל משהו מכסף הנדוניה. כאשר סיפרה על כך לאביה, השיב כי תניח לו לעסוק בתורה 'טוב לי תורת פיו בשעה אחת מכל הנדוניה'. הוסמך לרבנות ע"י ר' יצחק חבר מטיקטין ובשנת ה'תקצ"ח החל לכהן כרב בעיר זבלין. בשנת ה'ת"ר עבר לבערזא ולאחר כ – 7 שנים עבר לנישוויז. באחד הימים אחד מבעלי דין שלא קיבל את פסיקתו, תבע אותו בערכאות של נכרים בעיר קוברין ובמשך חודשים נאלץ ר' יצחק אלחנן להגיע לדיונים בבית המשפט. עם היוודע הדבר לקהילת נובהרדוק השתדלו לפעול ברשויות לטובתו ולאחר שזכה במשפט ביקשוהו לכהן כרבם. קהילת נישוויז ניסתה למנוע את עזיבתו אך באחד הימים הגיעו שני אנשים לביתו וביקשוהו להתלוות אליהם לעיר הקרובה בכדי לדון בסכסוך ציבורי, ר' יצחק אלחנן עלה למרכבה ושקע בלימוד התורה ולמחרת בכ"ח לחודש אייר ה'תרי"ב הגיעו לעיר והודיעו לו כי נתקבל כרב ואב"ד בנובהרדוק (אז רוסיה כיום בלרוס) ולא יאפשרו את יציאתו עד שבני ביתו יצטרפו אליו. משנת ה'תרכ"ה כיהן כרבה הראשי של קובנה (ליטא). כאשר קיבל מכתב מאמריקה בו תיארו אותו 'רבן של כל בני הגולה' הצטחק ואמר: 'עד כמה טועים אחינו היושבים במרחקים, הם חושבים אותי לרבן של כל בני הגולה אך הממשלה כאן שיודעת אותי היטב מכירה בי כמשגיח על הכשרות וכך אני רשום בפנקס הקהילה'. אולם קהילת קובנה שהכירה בו כרבה הקציבה לו משכורת הגונה ועל כך הגיבה אשתו: 'הרבנות טובה מאוד, אבל משיגים את הלחם לאכול בזמן שכבר אין שיניים'. ר' יצחק אלחנן נודע באהבתו לכל יהודי, אמר כי ישראל והתורה חד הם וכשם שהתורה פסולה אם מחקו ממנה אפילו אות אחת כך כשרוצים להוציא מכלל ישראל איש אחד – יהיה זה הגדול שבגדולים המאמין באמונה שלימה בתורת משה או יהיה זה מקושש עצים ביום השבת, כבר אין האמונה שלימה ותמימה. כאשר היה צריך לבקש מעשירי קובנה איזו טובה עבור עניי העיר הלך בעצמו לביתם, השתדל מאוד שלא לעגן בת ישראל, לשים שלום בין איש לאשתו ולהשיב ליהודי קובנה ששאלו בעצתו בענייני עסקיהם. לחם נגד מספר חוקים של הממשלה הרוסית כלפי יהודים: בחינה בשפה הרוסית למורים יהודיים, איסור שחיטה כשרה ואספקת אוכל כשר. היה הרב היחיד שהוזמן לוועידת המנהיגים היהודים שנערכה בסנט פטרבורג (רוסיה), תמך בתנועת חובבי ציון ובמתיישבים בארץ ישראל וטען כי בהתאם לשולחן ערוך ניתן לבנות את בית המקדש גם קודם ביאת המשיח. לאחר ששלח מכתב לרבה של לונדון בו התלונן על מצב יהודי רוסיה התקיימו הפגנות למען יהודי רוסיה באיטליה, אנגליה, ארה"ב וצרפת. פסק בעד היתר מכירה והיה לרב הראשון בעולם שהתיר את המכירה לגוי. במוצאי יום הכיפורים אכל מעט ומייד שב ללמוד בבית המדרש. הסתלק בשנת ה'תרנ"ו. על שמו נקראו הישיבה שבתוך "ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק: "ישיבת רבי יצחק אלחנן", שכונת נחלת יצחק בתל אביב ובית החיים הממוקם בסמיכות לשכונה. מספריו: • באר יצחק: שו"ת (ק) • נחל יצחק: שו"ת (ק1/ק2) • עין יצחק: שו"ת (ק1/ק2)

Сп́ектор Ицх́ак Эльхан́ан (1817, Роси, Гродненская губерния, – 1896, Ковна) - литовский раввин и ученый-талмудист, один из лидеров российского еврейства.

С 1864 г. и до конца жизни занимал должность раввина Ковны, где основал йешиву. Спектор вел борьбу против закона об обязательном прохождении еврейскими учителями экзамена на знание русского языка, против запрета кашерного убоя скота (см. Кашрут), требовал согласия правительства на обеспечение еврейских солдат кашерной пищей и т. п.
Спектор был единственным раввином, приглашенным участвовать в конференции еврейских лидеров в Петербурге (1881–82), обсуждавшей ухудшение положения евреев. Позднее Спектор направил открытое письмо секретарю главного раввина Лондона, последствием чего были митинги протеста против антиеврейской политики российского правительства в Англии, Франции, Италии и США. Резолюции этих митингов, направленные российскому правительству, привлекли широкое внимание общественности.
С началом еврейской эмиграции из России Спектор поддержал Ховевей Цион, что способствовало росту престижа этого движения, однако отказался от предложения быть почетным попечителем конференции Ховевей Цион в Друскениках в 1887 г. После того, как движение получило широкое признание, Спектор выступил с заявлением, что поселение в Стране Израиля — религиозная обязанность еврея, и поставил свою подпись под обращением, призывавшим жертвовать средства на эту цель в синагогах накануне Йом-Киппур.

В 1889 г. Спектор был избран почетным членом Общества для распространения просвещения между евреями в России.
Именем Спектора названа теологическая семинария в Нью-Йорке (Семинария имени рабби Ицхака Эльханана), входящая в состав Йешивы-университета.

http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=1281&safaid=6

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Mar 15 2017, 16:07:52 UTC