Mordechai (Mota) Gur

http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=140

http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=140 http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5219 תת-אלוף מרדכי גור (גורבן) (כינויו : מוטה)

נולד בירושלים, ביום ט' אייר תר"ץ (7.5.1930).

לאביו משה גורבן (עלה לארץ בשנת 1913. עסק בפיתוח משק התחבורה היהודית בארץ, במלחמת העולם השניה שימש מנהל התחבורה של הצבא הבריטי בדרום הארץ) ולאמו טובה בת מאיר זאב חרש (שעלה לארץ עם בני משפחתו בשנת 1913. עבדה בפתח-תקוה בקבוצת עובדים חקלאיים שבי

ניהם היה לוי אשכול , כיום, ראש ממשלת ישראל).

בגיל 13 הצטרף לגדנ"ע ולאחר זמן קצר הדריך כבר מבוגרים בהילכות נשק והגנה.

בילדותו עברה משפחתו מירושלים לרחובות.

גמר כיתות ז' ,ח' בבית ספר עממי ובבי"ס תיכון ברחובות וסיים את לימודיו בגימנסיה ברחובות. הציעו לו ממשרד הנציב העליון הבריטי בירושלים מילגה להמשך לימודיו באנגליה. הימים היו אז ימי כוננות למלחמת השחרור, והוא החליט בפרוץ מלחמת

השחרור להתגייס לצבא בדרך והחל דרכו כטוראי.

הצטרף אל היחידות הלוחמות ואח"כ ב"פלוגות המוות" של "חטיבת הנגב" ב"גדוד הפשיטה התשיעי" של הפלמ"ח. השתתף בקרב כנגד גדוד הפולשים המצריים שבאו ממצרים.

נפצע בפעולה על "חאן-יונס ", צויין לשבח על ידי הרמטכ"ל אז, רב אלוף משה דיין (כיום, שר הבטחון. ראה כרך רביעי, עמוד 1792 והמשך בהוספות בכרך זה).

בהיותו ב"חאן-יונס" בסיני, נפצע ברגליו ואחרי שהבריא המשיך להלחם.

כשמלחמת העצמאות נסתיימה, הצטרף אל הנח"ל, שחשב כי גדודים אלה של נוער חלוצי-לוחם יהיו המשך לפלמ"ח.

בראשית שנת 1950 עשה במשך שלוש שנים בתפקידים מישניים בחטיבת המחוז בירושלים. ובאותו זמן המשיך ללמוד באוניברסיטה העברית. בהזדמנות זו של ההפוגה בין הלוחמים, כדי להשלים לימודיו שחסרו לו.

בפרוס בחינות הגמר שלו החלו מעשי האיבה של הערביים לאורך הגבולות. באותם הימים התאחדו יחדיו, יחידת ה-"101" המפורסמת של האלוף אריאל שרון ויחידות הצנחנים - לחטיבה אחת.

באותם הימים החלו גם פעולות התגמול בהיקף גדול, שבוצעו עמוק בתוך שטח מדינות ערב, שלא השלימו עם כשלונן במלחמה. הצנחנים הפכו מכשיר עיקרי כנגד מלחמת טרור והרג זו, אותה ביקשו שליטי ערב לערוך בישראל.

הצטרף ליחידת הצנחנים והתמנה מפקד פלוגה. מאוחר יותר שימש כמורה, כמפקד וכמנהיג יחד עם קבוצת מפקדים שקנו להם שם בתוך החטיבה.

נטל חלק בפעולות הרבות של הצנחנים: בבית ליקייה, בחריבת סיקא, במחנות הצבא המצרי בעזה, בפשיטה על מוצב מצרי ליד "כיסופים", בפשיטה על מחנות "רפיח", בפשיטה על מוצבי הסורים ב"כנרת", על משטרת הלגיון ב"קלקיליה" ובפעולות אחרות.

השכלתו, יכולת הניתוח שלו, והכושר הצבאי אותם קנה בפעולות קרב רבות הפכו אותו להיות מיוחד בין חבריו הלוחמים.

במחצית 1956 התמנה למפקד גדוד הנח"ל הראשון שהפך להיות נח"ל מוצנח. בראש גדודו השתתף אז בקרב "המיתלה " העקוב מדם. שם נלכדו - הוא ואנשיו באש המצרים אשר כיתרו אותם במעבר צר. נתגלה אז כמפקד קר-רוח, בעל העזה והחלטה נחושה. משך שעות ארוכות נלחם מתוך המלכודת ורק בנס ניצל ממוות עת שנטש את הזח"ל הבוער, עליו הגיעו אל המיצר.

נשא לאשה את ריטה בת ד"ר יהושע מזור (ראה כרך י"ד, עמוד 4430).

בתום מבצע "קדש" נשלח להשתלמות בבית הספר למלחמה בצרפת. לאחר שחזר מונה לתפקיד בכיר במטה הכללי. מ-1955-59 עלה מדרגת רב-סרן - לאלוף משנה.

בראשית שנת 1960 מונה למפקד חטיבת "גולני". הפך אותה לחטיבה קרבית ממדרגה ראשונה. פיקד על מבצע הריסת המוצב הסורי "נוקייב".

לאחר שנשא בתפקידים אחדים מונה כמפקד בית-ספר לפיקוד ומטה צה"ל.

מינוי החירום שלו כמפקד חטיבת צנחני-מילואים, הביא אותו במלחמת ששת הימים לפקד על הקרב ההיסטורי לשחרור ירושלים.

בימים הראשונים של חודש יוני 1967 נכנסה ירדן למלחמה הכוללת נגד ישראל והחלה להפגיז את ירושלים היהודית (מחוץ לחומה). לפי פקודת המטה הכללי היה עליו לוותר על גדוד אחד מהצנחנים שיישלח לירושלים. עלה עם חטיבתו כולה על העיר המופגזת בשעות הצהריים של ה-5 ביוני והחל הקרב של חטיבת הצנחנים לשחרור הבירה. הכין תכנית להריסת ביצורי הלגיון הירדני בעיר העתיקה. מפקדתו היתה מוקד להרעשה ירדנית שפגעו בבנין מכל צדדיו. למחרתו פרץ עם אנשיו את הגדרות ומיהר בזח"ל הפיקוד שלו אל לב העיר שבצד הירדנים. ב-7 ביוני בשעות הבוקר החלו הגדודים לפרוץ אל העיר העתיקה. פרץ את שער האריות, דרס כל מה שעמד בדרכו והגיעו עד הר הבית. במכשיר הקשר שבידו הודיע למפקדיו: "הר הבית בידי ". כשנסתיימה המלחמה, אחר שאנשיו הניפו את הדגל הישראלי על "הכותל המערבי", לאחר שהחטיבה אבדה קרוב ל-100 מלוחמיה שנפלו בקרב קשה ברחובות הצרים בעיר העתיקה עם חיילי הלגיון. וכך זכה עם חבריו לנצחון היסטורי בשחרור העיר העתיקה ולהפוך את ירושלים המחולקת לירושלים השלמה.

אחרי כיבוש עזה וסיני נתמנה למפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה וצפון סיני.

ב-22.7.68 קיבל תואר תת-אלוף (בריגדיר ג'נרל), בין דרגת אלוף משנה לבין דרגת אלוף.