Moshe Vilenski

Moshe Vilenski משה וילנסקי‎, also, "Vilenksy" and "Wilensky"; (April 17, 1910 – January 2, 1997) was an Israeli composer, lyricist, and pianist. He is considered a "pioneer of Israeli song", and one of Israel's leading composers, and was a winner of the Israel Prize, the state's highest honor.

Early life

Vilenski, who was Jewish, was born in Warsaw, Poland, the son of Zelig and Henia (née Liebman). He studied music at the Warsaw Conservatory in Warsaw, specializing in conducting and composition, and immigrated to Palestine in 1932. He married Bertha Yakimovska in 1939.

Music career

Vilenski worked in theaters as a pianist. He became a composer and lyricist for theaters and for musical troupes of the Israel Defense Forces, including the Nahal choir in the 1950s. He also composed for films, plays, hora dances, cabaret songs, and nursery children's tunes. He was in charge of the Israel Radio orchestra, and wrote nearly 1,500 songs from the 1930s through the 1980s.

Vilenski's music combines Slavic music and Eastern music. Many of Natan Alterman's poems were set to his music. He is known especially for his work with Shoshana Damari. Among his songs are "Kalaniyot" ("Anemones"), "Hayu Zmanim" ("In Those Times)", "Autumn," "Ring Twice and Wait," "Each Day I Lose," "The Last Battle", and "Mul Har Sinai" ("Opposite Mt. Sinai").

In 1962, Israeli Esther Reichstadt won second prize at the Polish international song festival with Vilenski's song "Autumn".

In 1983, Vilenski was awarded the Israel Prize, for Hebrew song (melody). In 1990, a special concert in honor of his 80th birthday was given by the Israel Philharmonic Orchestra. In 1998, the Israel Association of Composers, Authors and Publishers (ACUM) named its Song of the Year Award the "Moshe Wilensky Prize".

_______________________________________________________________________________

משה וילנסקי

משה וילנסקי (17 באפריל 1910 - 3 בינואר 1997), מלחין ומוזיקאי ישראלי, מגדולי המלחינים של הזמר העברי, חתן פרס ישראל

ביוגרפיה

וילנסקי נולד בפולין בשנת 1910. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה נמלטה משפחתו לרוסיה עד שנת 1917 אז חזרה לוורשה. בצעירותו למד בבית הספר אסכלה, היה חניך בתנועת הנוער הציונית השומר הצעיר, ולמד מוזיקה באקדמיה למוזיקה של ורשה. עלה לארץ ישראל ב-1932 ובאותה שנה החל לעבוד בתיאטרון הסאטירי "המטאטא" כפסנתרן ומלחין. הוא הלחין שירים שכתבו נתן אלתרמן ויעקב אורלנד בהם "גדליה רבע איש" בעל הניחוח התימני, "אלימלך" ו"הטנדר נוסע", אותם ביצעה על במת תיאטרון "המטאטא" אסתר גמליאלית. בנוסף הלחין מוזיקת רקע לסרטונים של הקרן הקיימת ול"יומני כרמל". בשנים 1936-1939 למד במקביל הנדסה בטכניון בתל אביב

בשנת 1944 החל וילנסקי לעבוד כמעבד ומלחין קבוע בתיאטרון המוזיקלי "לי-לה-לו" שאך נוסד. הוא הלחין למילותיו של אלתרמן את השיר "כלניות", שביצעה אותו על במת תיאטרון "לי-לה לו" הזמרת שושנה דמארי, והפך ללהיט גדול ביישוב (יש שראו בו גם כשיר מחאה נגד חיילי ה"כלניות" הבריטים). היה זה שיתוף הפעולה הראשון של דמארי עם וילנסקי, שהמשיך לכל אורך חייו. וילנסקי הלחין את מרבית שיריה, בהם שירים בסגנון מזרחי-תימני שכתבו אלתרמן ואורלנד כמו "זכריה בן עזרא" ו"מרים בת ניסים". ערב קום המדינה ערכו וילנסקי ודמארי מסע הופעות מרגש במחנות העקורים ברחבי אירופה

בתקופת מלחמת העצמאות הלחין שירים ללהקת הפלמ"ח "הצ'יזבטרון" למילותיו של חיים חפר, בין היתר את "הקרב האחרון" "היו זמנים" ו"צ'יזבט" וליווה את שושנה דמארי בהופעות בפני החיילים בחזית. ב-1949 ערך עם דמארי גם מסע הופעות בארצות הברית. באותה שנה הלחין לתיאטרון "כל הרוחות" את השיר "צריך לצלצל פעמיים" שנודע לימים בביצועה של דמארי

בשנות החמישים החל וילנסקי להגיש סדרת תוכניות זמר בקול ישראל, ולתוכניות אלה הלחין שירים חדשים שחלקם בוצעו על ידי דמארי, כגון "לאור הזיכרונות" ו"הרועה הקטנה מן הגיא". באותה תקופה החל לשתף פעולה עם הפזמונאי יחיאל מוהר. הצמד "מוהרוילנסקי", כפי שנהגו לכנותם, יצרו יחד להיטים רבים ללהקת הנח"ל בראשיתה, בהם: "יא משלטי", "מול הר סיני" (שנכתב על רקע מלחמת סיני), "הורה נתגבר", "שיר ערש נגבי" ו"בלדה על מעיין וים". וילנסקי כתב גם מוזיקה לסרטים ("עמוד האש") ולאופרטה מוזיקלית בשם "שולמית" בכיכובה של דמארי. בשנים 1961-1978 עבד בקול ישראל כאחראי על המוזיקה הקלה וניצח על תזמורת רשות השידור. השיר "סתיו" שהלחין לאסתר עופרים זכה בשנת 1963 במקום הראשון בפסטיבל זמר בפולין. במופע משירי אלתרמן "שוק המציאות" שהציגו אילי גורליצקי ויונה עטרי ב-1965, חודשו שיריו מתקופת "המטאטא" ו"לי לה לו": "בכל זאת יש בה משהו", "לימון וצלחת" ו"אלימלך". י

וילנסקי יצר יותר מ-1,000 לחנים לטובי הפזמונאים והזמרים. מלבד אלתרמן, מוהר וחפר, הלחין גם את שיריהם של דן אלמגור ("שיר הפלאפל", "מגדלור", "ונצואלה"), יורם טהרלב ("חסקה" בביצוע להקת חיל הים, "לילה של פריחות" בביצוע יהורם גאון, "בים בם בום" בביצועה של רבקה מיכאלי), תרצה אתר ("בלדה לאישה" בביצוע נורית גלרון ו"תפילת יום הולדת" בביצועה של חוה אלברשטיין), לאה נאור ("תני לו פרח" בביצועה של גלי עטרי, "חג לי"), יוסי גמזו ("זוהי יפו" בביצועו של אבי טולדנו, "שני שקי שינה" בביצועם של "הגשש החיוור)", חיים קינן ("שלכת בלב" בביצוע יהורם גאון, "ציור ירושלמי", בביצוע אילנה רובינא, "צרות" בביצוע ציפי זרנקין), עודד אבישר ("היה הוא אפור" בביצוען של שושנה דמארי ועפרה חזה), ועוד. כמו כן הלחין את שירו של אברהם שטרן (יאיר) "הרי את מקודשת לי מולדת". י

במוזיקה של וילנסקי ישנו איחוד בין הסגנון האירופאי לבין הסגנון המזרחי, שילובים מסוג זה מאפיינים למעשה את גדולי המלחינים של הזמר העברי כמו נחום נרדי ומרדכי זעירא. לחניו של וילנסקי הצטיינו בהיקלטות מהירה של המנגינה, אך כאמור המנגינה הייתה רק רכיב אחד ביצירתו, כיוון שהתיזמור הוסיף ממד חשוב נוסף ללחן היסודי. עיקר גדולתו הייתה בעיבודיו ובתיזמור שהוא יצר לשיריו כשלפעמים רק הפתיח מהווה יצירה בפני עצמה

בשנת 1982 זכה וילנסקי לערב הוקרה שנערך לו בהפקת גלי צה"ל במועדון צוותא בת"א. בערב שנקרא "זר כלניות למשה וילנסקי" והוצא מאוחר יותר כאלבום, השתתפו אמנים מן השורה הראשונה בזמר העברי, בהם יהודית רביץ, נורית גלרון, חוה אלברשטיין, שושנה דמארי ועוד. ערבי הוקרה נוספים נערכו לו ב-1983 וב-1993

בשנת 1983 זכה וילנסקי בפרס ישראל בתחום הזמר העברי

בשנת 1997, כתב אהוד מנור את השיר "כשאני עומדת על במה" עבור שושנה דמארי, שביקשה מוילנסקי להלחינו. וילנסקי החל להלחין, אך נפטר לפני שסיים ושיר זה נחשב לשירו האחרון. יוסי בינון השלים את ההלחנה

קובץ פזמוניו של משה וילנסקי מקובצים בספרים: י

• "על הכביש ירח"
• "תמיד כלניות תפרחנה"

וילנסקי קבור בבית העלמין קריית שאול בתל אביב