Nathan Alterman

Nathan Alterman (Hebrew: נתן אלתרמן‎, August 14, 1910, Warsaw – March 28, 1970, Tel Aviv) was an Israeli poet, playwright, journalist, and translator who – though never holding any elected office – was highly influential in Socialist Zionist politics, both before and after the establishment of the State of Israel.

During the 1950s, Alterman was opposed to the martial law imposed at the time on Israel's Arab citizens (until 1966), and was also strongly supportive of workers' struggle such as the 1952 sailors' strike which was suppressed by the Ben Gurion Government.

After the Six-Day War, Alterman was one of the founders of the Movement for Greater Israel, finding himself in alliance with right-wing activists whom he greatly opposed in earlier times of his career. He criticized David Ben-Gurion (who held at the time only the position of a Knesset member, but was still influential) for being too willing to give up the territories captured during the war in return for a peace agreement.

Alterman translated Shakespeare, Molière, Racine and Russian classics into Hebrew and Yiddish. He wrote the lyrics of the famous Moshe Vilenski song Kalaniyot, sung by Shoshana Damari.

_______________________________________________________________

אנציקלופדיה דוד תדהר

Poet, Journalist, and Translator

Born in Warsaw, Natan Alterman moved to Tel Aviv in 1925 and was a student at the Herzliya Gymnasia. He went to France to study agronomy, but upon his return to Eretz Yisrael he devoted himself to a career of writing. Although known primarily as a poet, Alterman's literary talents extended to other genres as well. He wrote plays, theatrical sketches, and children's literature, and was a distinguished translator, translating works by Shakespeare, Moliere, and Racine into Hebrew. Alterman received many prizes for his translation work, and in 1968 he was awarded the Israel Prize for his contribution to Hebrew Literature.

Alterman's poetry, which he began publishing in 1931, can be divided into two major categories. The first is his contemporary political poetry, much of which emerged in his weekly newspaper columns, beginning in 1934 in Ha'aretz, and from 1943 in Davar. This work confronts bluntly, and often harshly or satirically, the issues facing Israeli society, first in the Yishuv and then in the independent state. Considered the poet of the Yishuv and the literary spokesman of the nationalist movement, he expressed the people's longing for independence; indeed, some of his lyrics, censored by the British, became anthems of the contemporary struggle. Following 1948, Alterman tackled in his work key social and political issues facing the country, and in the aftermath of the Six Day War became a proponent of the Greater Land of Israel ideology.

The other main dimension of Alterman's poetry is his lyrical, meditative work. Influenced by French and Russian symbolist poets, he became himself a leading imagist poet and was an important model in the emergence of a modern, indigenous Hebrew poetry. Deft with uses of language and rhythm, Alterman created a canon of verse rich in images and variations in prosody. Chapters of Jewish history, particularly the Holocaust, find expression in this work, as well as the conflict between natural, pristine forces that represent a lost Eden against the influences of the urbanized, mechanized contemporary world. His love poetry as well reflects the tension between women who portray these opposing impulses.

Alterman's first book of poetry, "Kohavim BaHutz" ("Outdoor Stars") was published in 1938. Subsequent editions of poetry, including "Shirei Makkot Mitzrayim" ("Plagues of Egypt," 1944) appeared in the 1940's and 1950's. His collected works were published in four volumes in 1961-62.

GEDCOM Note

Web content link:<LinkURL>https://youtu.be/hkmu1Qq0GXo</LinkURL><LinkName>YouTube</LinkName>

GEDCOM Note

GEDCOM Source

Anton Fedotov family tree Anton Fedotov <p>MyHeritage family tree</p><p>Family site: Anton Fedotov family tree</p>Family tree: 484764331-1

GEDCOM Source

Натан/Nathan/ נתן Альтерман/Alterman / אלתרמן 26 NOV 2018 Event: Discovery Added via a Person Discovery

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ה'תש"ל) היה משורר ומחזאי ישראלי מוערך, שהשפיע רבות על השירה העברית החדשה. חתן פרס ישראל לספרות לשנת 1968

לאורך השנים היה אלתרמן מזוהה עם תנועת העבודה ומפא"י בפרט, ונמנה עם מעריציו של דוד בן-גוריון, אף שהיו ביניהם גם מחלוקות, למשל בעניין הסכם השילומים. בן-גוריון מצדו כינה את אלתרמן בשם "נתן החכם". י

לאחר מלחמת ששת הימים נמנה אלתרמן עם מייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה". את נכונותו של בן-גוריון לוותר על מרבית השטחים תמורת שלום אמת תיאר כ"היפותטית - אפילו אוטופית". י

במהלך חייו זכה אלתרמן בפרסים רבים, בהם פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת פעמיים: ב-1946, על תרגומיו למחזות "פדרה" מאת ז'אן רסין ו"נשות וינדזור העליזות" מאת שייקספיר, וב-1967, על תרגומיו למחזות מולייר; פרס רופין ב-1947, על ספרו "שמחת עניים"; ופרס ביאליק לספרות יפה (1957). ב-1968 זכה בפרס ישראל לספרות על מכלול יצירתו

ספריו

   כוכבים בחוץ הוצאת "יחדיו", 1938.

   שמחת עניים, הוצאת "מחברות לספרות", 1941.

   האפרוח העשירי, הוצאת "מחברות לספרות", 1943.

   שירי מכות מצרים, הוצאת "מחברות לספרות", 1944.

   הטור השביעי: חלק א', הוצאת "עם עובד" ו"דבר", 1948.

   הטור השביעי: חלק ב', הוצאת "דבר", 1954.

   עיר היונה, הוצאת "מחברות לספרות", 1957.

   ספר התיבה המזמרת, הוצאת "מחברות לספרות", 1958.

   שיר עשרה אחים, הוצאת "מחברות לספרות", 1960.

   כנרת, כנרת, מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1962.

   כתבים בארבעה כרכים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1962.

   ערדל הפלא, הוצאת "מחברות לספרות", 1962.

   פונדק הרוחות, מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1963.

   משפט פיתגורס, מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1965.

   חגיגת קיץ, הוצאת "מחברות לספרות", 1965.

   אסתר המלכה, מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1966.

   המסכה האחרונה, הוצאת ספריית מעריב, 1968.

   החוט המשולש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971.

   ספר החידות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971.

   לילדים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1972.

   רגעים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974.

   פזמונים ושירי זמר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1976.

   שירים 1931–1935, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.

   איזה פלא, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983.

   על שתי דרכים - דפים מן הפנקס, ההדיר, ביאר והוסיף אחרית-דבר דן לאור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1989.

   למה צריכות החיות זנב? (על פי וו. ביאנקי). איורים: דני קרמן, 2011.