Noam Scheriff

מוזיקאי מלחין ומנצח ישראלי

Noam Sheriff

' (Hebrew: נׂעם שריף‎) (born 7 January 1935 – 25 August 2018) was an Israeli composer, conductor, educator and arranger. Sheriff was one of Israel’s most versatile and world-renowned musicians. He was Artistic Director of Israel Netanya Kibbutz Orchestra (1973-1982); Music Director of the Israel Symphony Orchestra Rishon LeZion (1989-1995); Professor of Composition and Conducting at the Tel-Aviv University's Samuel Rubin Academy of Music (renamed the Buchmann-Mehta School of Music) since 1990 and the Academy's director (1998- 2000); Artistic Director of the Israel Chamber Orchestra (2002-2005); and Artistic Director of the Haifa Symphony Orchestra (2004-2013).

Contents 1 Early life 2 Work as composer 3 Work as conductor 4 Academic career 5 Awards 6 Selected works 7 See also 8 References 9 External links Early life Noam Sheriff studied composition in Tel Aviv with Paul Ben-Haim and in Berlin with Boris Blacher, conducting in Salzburg with Igor Markevitch, and philosophy at the Hebrew University, Jerusalem.

Work as composer Since the 1957 premiere of his work Festival Prelude by the Israel Philharmonic Orchestra under Leonard Bernstein at the opening of the Mann Auditorium in Tel Aviv, his works have been regularly performed in Israel and all over the world.

In Noam Sheriff’s music one finds an original solution to the fusion of East and West, of musical elements from ancient Mediterranean cultures and from the West. Among his most significant works are the three scale vocal compositions that form a trilogy. Mechaye Hamethim (Revival of the Dead) which was premiered in Amsterdam by the IPO in 1987, based on the Jewish East-European traditional music as well as on the ancient oriental Jewish themes of the Samaritans. Sephardic Passion, which was premiered in Toledo, Spain, by the IPO, Zubin Mehta and Plácido Domingo in 1992, is based on the music of the Sephardic Jewry. Psalms of Jerusalem was premiered in 1995 in Jerusalem to open the 3000 year celebrations of that city with its four choirs around the hall singing in Hebrew and Latin.[citation needed]

His Mechaye Hamethim was performed by the IPO under Mehta in a unique concert at Yad Vashem Holocaust Museum, Jerusalem, marking Israel’s Jubilee, and will additionally feature in the 2012 Salzburg Festival. Sheriff's newest vocal work, Genesis, was commissioned and premiered by the Israel Philharmonic and Maestro Zubin Mehta at the festive concerts of Israel’s 50th Independence day. Sheriff completed an opera called Hagolem (The Clay Automaton).

Work as conductor Noam Sheriff regularly conducted both his compositions and other works of the orchestral repertoire all over the world. Between 1989 and 1995 he was the Music Director of the Israel Symphony Orchestra Rishon LeZion which, under his leadership, achieved unprecedented success in Israeli musical history. Since January 2002 he has been the Music Director of the Israel Chamber Orchestra, which, in its first season under his leadership (2002–03), won the praise of the critics and audiences. In April 2004 he was nominated Music Director of the New Haifa Symphony Orchestra.[citation needed]

Academic career Since 1963 Noam Sheriff has been teaching composition and conducting. He has taught at such institutes as the Hebrew University and Tel Aviv University as well as the Musikhochschule in Cologne and the Mozarteum in Salzburg. Over the years he has directed many music festivals in Israel as well as various television and radio programs. Since 1990 Noam Sheriff has been professor of composition and conducting at the Tel Aviv University's Rubin Academy of Music and, in the years 1998–2000 its Director.[citation needed]

Awards In 1991, Sheriff won the ACUM Prize, for his life's work.[1] In 2003, he was awarded the EMET Prize, for music.[1] In 2011, he was awarded the Israel Prize, for music.[2][3] He has also been nominated as one of the 50 most influential figures in Israeli music.[citation needed]

Selected works Noam Sheriff's works are published by IMI and by C.F. Peters Edition, Frankfurt.

Festival Prelude, 1957 Heptaprism, Ballet, 1965 Israel-Suite, 1967 May Ko Mashma Lan..., Essay for harp and string quartet, 1976 Essay for string orchestra, 1977 Prayer for strings, 1983 La Follia Variations, 1984 Partita for viola and cello, "LI-GUR" 1984 Mechaye Hamethim (Revival of the Dead), 1985 Sephardic Passion, 1992 Scarlattiana, piano concerto, 1994 Psalms of Jerusalem, 1995 Wenn das Pendel der Liebe schwingt...", Six Songs after Paul Celan, 1996 Akeda, 1997 Bereshit,1998 Golem 13, Opera, 2008 See also List of Israel Prize recipients References

Resume of Noam Sherriff (in Hebrew) , Israel Prize website.

Judges Rationale for grant of Israel Prize (in Hebrew) , Israel Prize website

Composer Noam Sheriff wins Israel Prize for music

Haaretz, March 9, 2011 External links Noam Sheriff's website Sheriff's home page at C.F. Peters edition Resume of Noam Sheriff (in Hebrew) , Israel Prize website. https://en.wikipedia.org/wiki/Noam_Sheriff

נעם שריף

' (7 בינואר 1935 - 25 באוגוסט 2018) היה מוזיקאי, מלחין, מנצח, מחנך ומעבד ישראלי[1].

קברו של נעם שריף בקיבוץ שפיים

תוכן עניינים 1 ראשית הדרך 2 שריף כמלחין 3 שריף כמנצח 4 קריירה אקדמית 5 פרויקטים מיוחדים ופרסים 6 חיים אישיים 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים ראשית הדרך שריף נולד ב-1935 ברמת גן וגדל בתל אביב. כבר בנעוריו בלט בכישרונו בתחום ההלחנה והניצוח. הוא למד נגינה בפסנתר ובכינור, ובשירותו הצבאי כאשר הוא היה בתזמורת צה"ל (התקבל לאחר ששוחרר מחטיבת גבעתי אחרי שעבר מבחנים בתזמורת) ניגן שריף בקרן יער בהדרכת הורסט סלומון[2]. את השכלתו המוזיקלית רכש בתל אביב אצל פאול בן-חיים וזאב פריאל במקביל ללימודיו בחוג לפילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו החל לנצח וייסד את התזמורת של האוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1957 בחר המנצח ליאונרד ברנשטיין את יצירתו של שריף "אקדמות למועד" לחנוך את היכל התרבות בתל אביב בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית. שריף המשיך את לימודיו בברלין אצל בוריס בלכר (קומפוזיציה) ובזלצבורג אצל איגור מרקביץ' (ניצוח).

שריף כמלחין שריף שילב ביצירותיו אלמנטים מוזיקליים מתוך התרבות הים-תיכונית העתיקה תוך כדי שילובם עם מורשת המערב. יצירותיו זכו להצלחה בעולם ומופצות על גבי תקליטורים של חברות בינלאומיות בביצוע תזמורות חשובות: הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רדיו בוואריה, תזמורת רשות השידור הבריטית ועוד.

לאחר "אקדמות למועד" כתב יצירות בהן: "שיר המעלות" (1959), "סוויטה ישראלית" (1965), "שאקון" (1968).

בין יצירותיו החשובות שלוש יצירות ווקאליות, המהוות טרילוגיה:

מחיה המתים – הראשונה בסדרה. ביצוע הבכורה היה באמסטרדם 1987, על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית. היצירה כתובה לתזמורת, מקהלת גברים, מקהלת נערים ושני סולנים חזנים (טנור ובריטון). "מחיה המתים" מבוסס על המסורת המוזיקלית של יהודי מזרח אירופה וגם על נעימות מהמסורת האוריינטלית הקדומה של השומרונים. היצירה מחולקת לארבעה חלקים: 1. חיי היהודים בתפוצות (עד השואה); 2. שואה; 3. קדיש ויזכור; 4. תחייה ותקומה. פסיון ספרדי – ביצוע הבכורה היה בטולדו שבספרד 1992, על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה ועם הטנור פלאסידו דומינגו כסולן. היצירה הוזמנה לרגל 500 שנה לגירוש ספרד ומבוססת על נעימות ספרדיות יהודיות. תהילים של ירושלים – ביצוע הבכורה היה בירושלים ב-1995 לרגל פתיחת החגיגות של 3,000 שנה לירושלים. היצירה כתובה לתזמורת וארבע מקהלות ילדים, המפוזרות ברחבי האולם, שרות בעברית ובלטינית. לכבוד היובל לישראל (1998) כתב שריף יצירה נוספת לתזמורת וארבע מקהלות ילדים בשם "בראשית". היצירה בוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה. כחלק מחגיגות היובל בוצעה שנית היצירה "מחיה המתים" על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה ובקונצרט ייחודי ב"יד ושם" בירושלים. שריף סיים להלחין אופרה בשם "גולם 13" (2008) וכן רביעיית מיתרים, "רביעיית רוזנדורף", בהשראת ספרו של נתן שחם בשם זה.

שריף גם כתב מוזיקה לסרטים "סיניה" ו"הגן".

שריף כמנצח שריף ניצח בקביעות בארץ ובעולם, על יצירותיו ועל יצירות מרפרטואר רחב מארצות העולם.

בין השנים 1973–1982 היה המנהל המוזיקלי של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, שעימה יצא לסיבוב הופעות ברחבי אירופה, ארצות הברית ומרכז אמריקה. בין השנים 1989–1995 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, שעליה הוא ניצח על ביצועי בכורה בישראל ליצירותיו של ריכרד שטראוס. בין השנים 2002–2005 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. בעונה הראשונה תחתיו (2002–2003) זכה בפרסי העיתונות והקהל. בין השנים 2004–2013 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית חיפה. קריירה אקדמית שריף לימד מאז שנת 1963 קומפוזיציה וניצוח. הוא לימד באקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב, באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ב-Musikhochschule בקלן ובאוניברסיטת מוצרטיאום בזלצבורג.

ב-1990 מונה כפרופסור בתחום הקומפוזיציה והניצוח באקדמיה הישראלית למוזיקה על-שם רובין. בין השנים 1998–2000 כיהן כראש האקדמיה למוזיקה במוסד זה.

ב-2012 מונה לדקאן בית הספר למוזיקה בקריה האקדמית אונו.

פרויקטים מיוחדים ופרסים ב-1970 יזם קונצרט משותף של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם הצ'רצ'ילים. בראשית שנות השבעים הגיש בטלוויזיה הישראלית את הסדרה "כל המנגינות", בה ניתח מוזיקה של מלחינים ישראלים, בהם מרדכי זעירא, דובי זלצר, דוד זהבי, משה וילנסקי וסשה ארגוב. כמו כן, העביר תוכניות מוזיקה רבות אחרות ברדיו ובטלוויזיה. כחלק ממעורבותו לעשייה תרבותית ייסד וערך פסטיבלים רבים למוזיקה ברחבי ישראל. בין השאר, שימש כיועץ המוזיקלי של פסטיבל ישראל.

שריף יצר את "שחרית מוזיקלית 11:11", סדרת קונצרטים פופולרית המתקיימת במועדון צוותא.

לאורך השנים העביר שריף בקביעות קורסים למנצחים ומלחינים צעירים בארץ ובעולם. גם כשניהל מוזיקלית את התזמורת הסימפונית חיפה, ייסד פרויקט המתקיים אחת לחודש בו מבוצעות יצירותיהם של מלחינים צעירים. שריף זכה בפרס אקו"ם, וב-2003 זכה בפרס א.מ.ת המוענק על הצטיינות והישגים אקדמאים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. בשנת 1991 קיבל שריף את פרס אנגל.

יצירותיו של שריף הודפסו בהוצאות IMI, C.F Peters Edition, ו-Frankfurt.

נועם שריף נפטר בשנת 2018 בעקבות אוטם שריר הלב בבית החולים לניאדו בנתניה. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ שפיים.

חיים אישיים שריף היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה, צפרירה, נפטרה מסרטן לאחר 17 שנות נישואים ולהם שני בנים. מאשתו השנייה, דניאלה אוראל, נפרד לאחר שבע שנות נישואים. אשתו השלישית הייתה המלחינה אלה מילך-שריף, שלה היה נשוי עד מותו, ולהם בן משותף. עד מותו התגורר באבן יהודה.

קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נעם שריף בוויקישיתוף Green globe.svg אתר האינטרנט

של נעם שריף MusicBrainz Logo 2016.svg נעם שריף , באתר MusicBrainz (באנגלית) נעם שריף , באתר בית לזמר העברי IMDB Logo 2016.svg נעם שריף , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) נעם שריף

באתר פרס ישראל באתר פרס א.מ.ת "כל המנגינות" - דוד זהבי , משה וילנסקי , מרדכי זעירא , סשה ארגוב דף הבית של נעם שריף C.F Peters Edition חגי חיטרון, עשרים דברים שלא ידעתם על חתן פרס ישראל למוזיקה נועם שריף , באתר הארץ, 22 במרץ 2011 אלון הדר, אומר שריף: ריאיון עם נועם שריף , באתר nrg‏, 7 במאי 2011 אלעזר שטורם, ‏פוקוס - גוסטב מאהלר וטעמי המקרא , בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 3 בנובמבר 2011 קובץ וידאו לירן גורקביץ', נועם שריף: "הבינוניות בישראל היא מחלה מדבקת" , באתר nrg‏, 18 ביולי 2013 נעם בן זאב, נעם שריף ואלה מילך-שריף, הזוג המלכותי של המוזיקה הקלאסית בישראל, בראיון חושפני , באתר הארץ, 2 בדצמבר 2014 יעקב בר-און, ‏"מירי רגב לא מבינה על מה היא מדברת, מה שהיא עושה זה פתטי" , באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2017 סרטונים נועם שריף , הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית

עם יואב קוטנר, מרץ 2017 אמיר מנדל, המלחין והמנצח נועם שריף מת בגיל 83 , באתר הארץ, 25 באוגוסט 2018 תמר זיגמן, "מוזיקה זה לא הכול, אבל הכול זה מוזיקה": נפרדים מהמלחין נועם שריף , באתר הספרייה הלאומית, 26 באוגוסט 2018 נועם שריף באסופת "מלחיני משוררים ישראלים"

בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן אסף שלג, עד טיפת השמאלץ האחרונה , באתר הארץ, 3 בספטמבר 2020

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A2%D7%9D_%D7%A9%D7%A8%D7%99...