Pierre Mendès France, surnommé PMF, né le 11 janvier 1907 à Paris et décédé le 18 octobre 1982 dans la même ville, est un homme politique français.

Sa vie politique commence lors de son élection comme député de l'Eure, en 1932 1. Radical-socialiste, il participe à la coalition du Front populaire. Il exerce l'autorité de l'État quelques semaines en 1938, sous l'égide de Léon Blum, puis de 1944 à 1945, dans la mouvance du général de Gaulle. Pendant la Seconde Guerre mondiale, il entre dans la Résistance, rejoignant les Forces aériennes françaises libres.

Nommé président du Conseil par le président René Coty, en juin 1954, il cumule cette fonction avec celle de ministre des Affaires étrangères. Ses tentatives de réforme en Algérie entraînent la chute de son gouvernement, cible à la fois de ses adversaires colonialistes et de ses soutiens politiques habituels anti-colonialistes. Il quitte alors la présidence du gouvernement en février 1955, après avoir été renversé par l'Assemblée nationale sur la question très sensible de l'Algérie française.

Ministre d'État sans portefeuille du gouvernement Guy Mollet en 1956, il démissionne au bout de quelques mois en raison de son désaccord avec la politique du Cabinet Mollet menée en Algérie.

Il vote contre l'investiture de Charles de Gaulle à la présidence du Conseil en juin 1958, puis abandonne tous ses mandats locaux après sa défaite aux élections législatives du mois de novembre de la même année. Élu député de la 2e circonscription de l'Isère en 1967, puis battu l'année suivante, il forme un « ticket » avec Gaston Defferre lors de la campagne présidentielle de 1969.

Bien qu'il n'ait dirigé le gouvernement de la France que pendant un peu plus de sept mois, il constitue une importante figure morale pour une partie de la gauche en France. Au-delà, il demeure une référence pour la classe politique française, incarnant le symbole d'une conception exigeante de la politiquen

• See also:
  • http://www.archontology.org/nations/france/france_govt09/mendes.php
  • http://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Mend%C3%A8s_France

פייר מנדס פראנס

' Pierre Mendès France Pierre Mendès-France 1932.jpg לידה 11 בינואר 1907 פריז, צרפת פטירה 18 באוקטובר 1982 (בגיל 75) פריז, צרפת מדינה צרפת צרפת מקום קבורה קרמטוריון-קולומבריום דו פר-לאשז השכלה סורבון תיכון לואי הגדול עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט, לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית מפלגה המפלגה הרדיקלית ראש ממשלת צרפת ה־63 18 ביוני 1954 – 23 בפברואר 1955 (35 שבועות ו-6 ימים) פרסים והוקרה צלב המלחמה 1939-1945 מדליית הרזיסטנס

פְּיֵיר מֶנְדֶס פְרָאנְס (בצרפתית: Pierre Mendès France), או בשמו המלא פְּיֵיר-אִיזָק-אִיזִידוֹר מֶנְדֶס פראנס (בצרפתית: Pierre-Isaac-Isidore Mendès France ;‏ 11 בינואר 1907 – 18 באוקטובר 1982) היה מדינאי יהודי צרפתי, ראש ממשלת צרפת בשנים 1954–1955. היהודי השלישי שכיהן בתפקיד זה בצרפת.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 ראש הממשלה 3 לאחר ראשות הממשלה 4 קישורים חיצוניים קורות חיים מֶנְדֶס פראנס נולד בפריז למשפחה יהודית ספרדית-פורטוגזית שהתיישבה במאה ה-16 בבורדו ועסקה במסחר בגדים. אביו היה תעשיין בתחום הטקסטיל. הוא למד והוסמך כעורך דין וכלכלן.

ב-1932 היה צעיר חברי הפרלמנט הצרפתי. ב-1938, בגיל 31, היה סגן שר האוצר. במלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר הצרפתי. בשנת 1940 ברח לצפון אפריקה והצטרף לדה גול. היה יושב ראש ועדת הכספים של הפרלמנט הצרפתי בשנת 1953.

ראש הממשלה פייר מנדס פרנס כיהן כראש ממשלת צרפת במשך כשמונה חודשים, בין יוני 1954 לפברואר 1955, היהודי השלישי שכיהן בתפקיד זה בצרפת, מבין חמישה בסך-הכל. קדמו לו לאון בלום (1936–1937, 1938, 1945), ורנה מאייר (1953). כיהנו אחריו מישל דברה (1959–1962) ולורן פביוס (1984–1986). הוא מונה לתפקיד זה מטעם המפלגה הרדיקלית, מפלגת שמאל-מרכז. קוצר ימיה של ממשלתו אופייני לכל ראשי הממשלות בתקופת הרפובליקה הצרפתית הרביעית.

עוד בטרם מונה לראש ממשלה, יצא מֶנְדֶס פראנס נגד הקולוניאליזם הצרפתי. כראש ממשלה נקט צעדים שקירבו את קצו: במסגרת הסכם עם המנהיג הקומוניסטי הווייטנאמי הו צ'י מין, הוציא מֶנְדֶס פראנס את כוחות צרפת מווייטנאם, והוכר שלטונם של הקומוניסטים בצפונה של הארץ, מתוך כוונה - שלא התגשמה - לערוך בחירות לממשלה משותפת ב-1956. ההחלטה לסגת מווייטנאם זכתה ברוב גדול באספה הלאומית, לאחר שצרפת הובסה בידי כוחותיו של הו צ'י מין במלחמת הודו-סין הראשונה. לעומת זאת היא עוררה התנגדות בחוגי ימין ובקרב הכנסייה. מֶנְדֶס פראנס היה נתון בעקבות הנסיגה להתקפות אישיות, לעיתים נגועות באנטישמיות. מהלך מדיני נוסף של מֶנְדֶס פראנס היה הגעה להסכם עם מנהיג התנועה הלאומית בתוניסיה, חביב בורגיבה, על אוטונומיה נרחבת שתינתן לתוניסאים, כצעד מקדים לעצמאות מלאה שתינתן ב-1956. מֶנְדֶס פראנס צידד גם בנסיגה צרפתית ממרוקו, אך בשאלת אלג'יריה ביקש למצוא פתרון שיבטיח את מעמדם של המתיישבים הצרפתים במקום.

מנדס פראנס עם מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס, 1964 תמך בהתלהבות בהתקדמות לקראת איחוד מדיני באירופה, ובכלל זה שיתוף פעולה מדיני וצבאי שיכלול גם את ממשלת מערב גרמניה, על אף המשקעים הלא רחוקים ממלחמות העולם.

לאחר ראשות הממשלה בין פברואר למאי 1956 שימש מנדס פרנס שר בממשלת גי מולה, אך פרש על רקע המשבר המתמשך בנושא אלג'יריה. ב-1957 הוא התפטר מהנהגת מפלגתו בגלל התנגדותו לדה-גול, וב-1959 סולק ממנה, לאחר שנהפכה למפלגה פרו-גוליסטית. בהמשך הקריירה הפוליטית שלו כיהן לסירוגין כחבר פרלמנט מטעם מפלגות שמאל קטנות. הביע סימפתיה למרד הסטודנטים של מאי 1968, עמדה בלתי שכיחה אצל פוליטיקאים במעמדו.

חיבר מספר ספרים בענייני כלכלה ונושאים אחרים.

פייר מֶנְדֶס פראנס נפטר באוקטובר 1982 בפריז. היה נשוי ללילי (1911–1967), בתו של איש העסקים סולומון סיקורל מקהיר. לזוג נולדו שני בנים: מישל וברנאר. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%A0...

-------------------------------

Pierre Mendès France, surnommé PMF, né le 11 janvier 1907 à Paris et décédé le 18 octobre 1982 dans la même ville, est un homme politique français.

Sa vie politique commence lors de son élection comme député de l'Eure, en 1932 1. Radical-socialiste, il participe à la coalition du Front populaire. Il exerce l'autorité de l'État quelques semaines en 1938, sous l'égide de Léon Blum, puis de 1944 à 1945, dans la mouvance du général de Gaulle. Pendant la Seconde Guerre mondiale, il entre dans la Résistance, rejoignant les Forces aériennes françaises libres.

Nommé président du Conseil par le président René Coty, en juin 1954, il cumule cette fonction avec celle de ministre des Affaires étrangères. Ses tentatives de réforme en Algérie entraînent la chute de son gouvernement, cible à la fois de ses adversaires colonialistes et de ses soutiens politiques habituels anti-colonialistes. Il quitte alors la présidence du gouvernement en février 1955, après avoir été renversé par l'Assemblée nationale sur la question très sensible de l'Algérie française.

Ministre d'État sans portefeuille du gouvernement Guy Mollet en 1956, il démissionne au bout de quelques mois en raison de son désaccord avec la politique du Cabinet Mollet menée en Algérie.

Il vote contre l'investiture de Charles de Gaulle à la présidence du Conseil en juin 1958, puis abandonne tous ses mandats locaux après sa défaite aux élections législatives du mois de novembre de la même année. Élu député de la 2e circonscription de l'Isère en 1967, puis battu l'année suivante, il forme un « ticket » avec Gaston Defferre lors de la campagne présidentielle de 1969.

Bien qu'il n'ait dirigé le gouvernement de la France que pendant un peu plus de sept mois, il constitue une importante figure morale pour une partie de la gauche en France. Au-delà, il demeure une référence pour la classe politique française, incarnant le symbole d'une conception exigeante de la politiquen

• See also:
  • http://www.archontology.org/nations/france/france_govt09/mendes.php
  • http://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Mend%C3%A8s_France