Pnina Salzman Weissman

Cquote2.svg Cquote1.svg

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%96%...

פנינה זלצמן

פנינה זלצמן, 2006

פנינה זלצמן, אמצע שנות ה-40 פנינה זַלצמן (24 בפברואר 1922 – 16 בדצמבר 2006) הייתה פסנתרנית ישראלית. כונתה "הגברת הראשונה של הפסנתר בישראל". כיהנה כפרופסור מן המניין למוזיקה באוניברסיטת תל אביב, שופטת בתחרות רובינשטיין ותחרויות נוספות, כלת פרס ישראל למוזיקה לשנת 2006. תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 2 לקריאה נוספת 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים ביוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

זלצמן נולדה ב-1922 בתל אביב ללאה לבית קסטֶלָנֶיץ, גננת, ושמואל זלצמן,‏[1] רואה חשבון. הוריה היו שוחרי תרבות וחובבי מוזיקה, שעודדו את עניינה בפסנתר. כשהייתה בת שבע, בא הפסנתרן אלפרד קורטו להופיע בארץ ישראל, שמע את נגינתה והזמין אותה לבוא ללמוד אצלו בפריז. הוא כתב אודותיה לחיים ויצמן: "הילדה הזאת היא מוזיקה שמתגלמת בבן אנוש". בהיותה בת שמונה התקבלה ללימודים באקדמיה, בתמיכת משפחת רוטשילד, כילדה יחידה בין סטודנטים בוגרים. בין מוריה היו איגור סטרווינסקי, פבלו קזאלס, ארתור רובינשטיין וארטור שנאבל. בשנת 1939 הופיעה לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית הצעירה, ובגלל מלחמת העולם השנייה לא יכלה לשוב לצרפת ונשארה בארץ. בתקופת המלחמה הופיעה עם הפילהרמונית בארץ ישראל ובמצרים. בהופעותיה גם גייסה כספים למען היישוב ולמען התזמורת. במלחמת העצמאות הופיעה לפני חיילים. היא דחתה הצעות להתגורר בחוץ לארץ באמרה כי היא חושבת שזו בגידה. אחיה הצעיר יאיר זלצמן (1927–1948), נהרג במלחמת העצמאות בביר עסלוג', בנגב. בשנת 1960 יצאה למסע הופעות סביב העולם עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ובשנת 1963 הייתה הפסנתרנית הישראלית הראשונה שניגנה בברית המועצות,‏[2] ורבים מהקהילה היהודית באו במיוחד לראותה. החל מ-1973 הייתה פרופסור מן המניין באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב, שבה הייתה חברת סגל משנת 1969. בין תלמידיה הרבים באקדמיה ומחוצה לה היו הפסנתרנים דרור אלימלך, אלישע אבס, נמרוד דוד פפר, עידו בר-שי, יוסי רשף וירון רוזנטל. במשך השנים הופיעה ברחבי העולם, באירופה, בארצות הברית ובקנדה, בסין וביפן, באוסטרליה ובניו זילנד, בדרום אמריקה ובאפריקה, תחת שרביטיהם של גדולי המנצחים בעולם כמו פול פאריי, גיאורג שולטי, זובין מהטה, קרלו מריה ג'וליני, שרל מינש, יוזף קריפס, נוויל מרינר ומנדי רודן. זלצמן כיהנה כשופטת בתחרות רובינשטיין מאז שנתה הראשונה, ושפטה גם בתחרויות רבות אחרות בארצות אירופה, בדרום אפריקה ובאוסטרליה. בשנת 2006 זכתה זלצמן בפרס ישראל למוזיקה. בנימוקי השופטים נכתב, בין היתר: ניתן לראות בפנינה זלצמן חלוץ ההולך לפני המחנה: היא הקדימה להבין כי זהותו של אמן היא בשורשי התרבות של מקום הולדתו. הישראליות העמוקה שלה הייתה מקור השראה למלחינים רבים שהגיעו מאירופה לארץ חדשה ולא מוכרת ומצאו פה אמנית מבצעת ברמה בינלאומית שהשמיעה את צליליהם ברמה בעולם כולו. זלצמן נפטרה באותה שנה בה קיבלה את פרס ישראל, ונקברה בבית העלמין ירקון. היא הותירה אחריה בת, העיתונאית יאירה יסמין,‏[3] ושני נכדים, אורי וליאור. עיריית כפר סבא עורכת מדי שנה תחרות פסנתר לילדים ולנוער על שם פנינה זלצמן. לקריאה נוספת[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

תמר מור-סלע, 'תיתני הכל, תבקשי מעט ואל תצפי לכלום', קלסיק 5 (2006), 22–28. (ראיון עם קבלת פרס ישראל) קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

קורות חיים באתר פרסי ישראל רונית סתר, פנינה זלצמן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית) פנינה זלצמן באתר המרכז לחקר המוסיקה היהודית (באנגלית) פנינה זלצמן באתר doremi אורי קיסרי, הפסנתרנית פנינה זלצמן, דואר היום, 22 בספטמבר 1935 מנשה רבינא, תוים: פנינה זלצמן, דבר, 19 בינואר 1945 פנינה זלצמן מספרת, דבר, 31 באוקטובר 1947 פנינה זלצמן, דבר, 11 באוגוסט 1950 מנשה רבינא, פסנתרניות: פנינה זלצמן, דבר, 9 בדצמבר 1955 מנשה רבינא, אמש בקונצרט: פנינה זלצמן, דבר, 1 בפברואר 1960 חנוך רון, זלצמן – אטלינגר – ויזל: בטריו אחד, דבר, 28 באפריל 1972 זאב רב-נוף, תקליטים: פנינים חצויות, דבר, 27 ביוני 1972 מרים בר, מוסיקה: רביעיית הפסנתר הישראלית, דבר, 6 בדצמבר 1972 חגי חיטרון, מתה פנינה זלצמן, הגברת הראשונה של הפסנתר הישראלי, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2006 מרב יודילוביץ', הפסנתרנית פנינה זלצמן הלכה לעולמה, באתר ynet‏, 16 בדצמבר 2006 נפטרה הפסנתרנית פנינה זלצמן, אתר "הבמה", 17 בדצמבר 2006 תחרות פנינה זלצמן ליוצרים צעירים מס' 3 "הזוכים בתחרות" מפרי עטה: אני אמות מאוּשר: הפסנתרנית פנינה זלצמן מעלה זכרונות מפגישותיה עם ארתור רובינשטיין, מעריב, 23 בדצמבר 1982 הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

^ נפטר ש. זלצמן, מעריב, 17 בנובמבר 1969. ^ יוסף לפיד, פנינה זלצמן הוזמנה לבריה"מ, מעריב, 7 באפריל 1963. ^ יאיר לויטן, תערוכה בספרייה: העיתונאית יאירה יסמין תיעדה את המחאות במצרים ובישראל, b@r-ilan עיתון הסטודנטים של האוניברסיטה, 24 בינואר 2012 קטגוריות: ילדי פלא ישראליםילדי פלא במוזיקה קלאסיתיקירי תל אביב-יפומורים למוזיקה בישראלזוכי פרס ישראל למוזיקהסגל אוניברסיטת תל אביב: אמנויותפסנתרנים יהודיםפסנתרנים ישראלים