R' Ephraim Zalman Margolioth of Brody

http://en.wikipedia.org/wiki/Ephraim_Zalman_Margolioth

Ephraim Zalman Margolis (December 19, 1762–August 24, 1828) (Hebrew: אפרים זלמן בן מנחם מרגליות‎) was a Galician rabbi born in Brody.

He received his Talmudic education at different yeshivas, in which he distinguished himself for the acuteness of his intellect and for his astonishing memory. His correspondence with Ezekiel Landau and other leading Talmudists soon gained for him a high reputation. He established a banking-house which proved so successful that within a short time he became quite wealthy. In 1785 he published his responsa entitled Bet Hadash ha-Hadashot, and in the following year the rabbis of Brody elected him one of their number. Being of independent means, he opened in his house a yeshivah of which he was the head; several of his pupils became eminent rabbis.

He published the following works:

Bet Efrayim (2 vols., Lemberg, 1809-10), commentary on parts of the Shulchan Aruk, Yoreh De'ah:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8310&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19314&pgnum=1

Bet Efrayim (4 parts, ib. 1818), responsa on the four parts of the Shulchan 'Aruk:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19558&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=642&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=631&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=641&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=61&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1348&pgnum=1

Oration at the funeral of Rabbi Meir Kristianopoler (ib. 1815)

Yad Efrayim (Dubno, 1820), commentaries on Shulchan Aruk, Orach Chayim

Sha'are Efrayim (ib. 1820), on the rules pertaining to the reading of the Law

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24998&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34320&pgnum=1

Yad Efrayim (Zolkiev, 1823), extensive commentaries on the names of men and of women to be employed in letters of divorce:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24607&pgnum=1

Shem Efrayim (Berdychev, 1826), commentary on the Torah

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35241&pgnum=1

Matteh Efrayim (Zolkiev, 1834), on the ritual laws to be observed from the beginning of the month of Elul until after the Feast of Tabernacles, as well as on the regulations regarding the Kaddish of orphans

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14072&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9158&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33305&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33306&pgnum=1

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33307&pgnum=1

Zera' Efrayim (Lemberg, 1853), commentary on the Pesikta Rabbati

Many other works by him are still in manuscript (as of 1906).

http://genealogyindexer.org/view/Nachtraege/Nachtraege%20-%200337.pdf and http://genealogyindexer.org/view/Nachtraege/Nachtraege%20-%200338.pdf

94. Margulies Salomon Merc. Prot. IV, Lit. M, Tern. 3, fol. 30; V, Lit. M, Tern. 2, fol. 15 received on 22nd April 1817 the wholesale permit. On 18th September 1817 was protocoled the W. W. contract signed between the owner and Jakob P. Margulies, Simon Dische and Ascher Barbasch for the period of six years of equal profit and loss after measure of the total amount introduced of 360,000 Fl. against liability in solidum as well as the business directorship of Salomon Margulies, Jakob P. Margulies, Simon Dische and Ascher Barbasch.

On 13th June 1818 Salomon Margulies & Comp. applied for protocoling of the procura granted to Markus M. Byk. On 14th November 1821, Salomon Margulies & Comp. recorded the dissolution contract with Simon Dische and Ascher Barbasch. On 17th March 1822 an application was made for protocoling of the procura extended to Hirsch Beer, which was granted for six months. On 22nd December 1823 the business requested protocoling of the same procura again, which was again approved with the date to 29th August 1824.

On 5th January 1828, Salomon Margulies applied for protocolling of the dissolution contract with Jakob Perlmann Margulies, who had in the meantime died, mentioned were: a declaration of abeyance of the inheritance in favour of the widow from the side of the daughter of the late Civie Derblich and the son Moses Perlmann Margulies; declaration of the widow, that she would accept liability for the trade creditors. On the declaration of S. Margulies and proof of the balance sheet, on 20th May 1828 the continued running of the old firm Salomon Margulies & Comp. was approved.

On 3rd August 1828 Salomon Margulies died in his home community of Brody. On 22nd September 1828 the widow Lea Margulies declared, that she desired the wholesale business of her spouse to be carried on by the procura manager Markus M. Byk, for which she was ordered to prove within three months the acquisition and ownership of a wholesale licence. According to the magistrate of Brody, two thirds of the inheritance went to the son Chaim Leib Margulies, one third to the daughter Sima Horowitz. The widow was assured of the use. After the ending of the liquidation, on 10th May 1830 the deletion of the wholesale licence as well as the company and procura were effected.

Efraim Salman Margulies, the acquirer of the wholesaling, was an exceptional learned man and author of many rabbinical scriptures. He did not strive to be a rabbi and managed his wholesale business in Brody and from 1817 a similar one in Vienna. Regarding the aquired Tolerance in Vienna see completely the extract of the files in Pribram II, page 613 f.f..... (the request of a certain Sal. Margulies from Brody..."). Margulies lived in Brody and let his firm be run by Brody persons, who lived under the Tolerance in Vienna. The shareholders were all from Brody. Regarding his personality and the Viennese business, compare Saul Chajes, Rabbi Efraim Margulies, a tolerated wholesaler in Vienna, in "The Jewish World" of 31st May 1929. Regarding his son Chaim Löb Margulies, who acquired a wholesaling privilege in 1830, see further under number 133.

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו תקכ"א-כ"ד באב תקפ"ח; 1762‏-1828) היה רב בברודי, חוקר עצי משפחה פוסק ומחבר, מגדולי חכמי דורו. נודע גם בעשירותו המופלגת. מצאצאיו של הרב אלכסנדר סנדר שור. כתב ספר לתולדות משפחתו "למעלות היוחסין" ובו מייחס עצמו לרבנים חשובים, לרש"י ומשם לדוד המלך, לכן מהווה אחד העוגנים החשובים בעצי משפחה של משפחות רבנים ואדמורי"ם, שקשרו קשרי נישואין עם צאצאיו.

בצעירותו כיהן תקופה קצרה ברבנות אוהנוב (היבניב). לאחר שהתעשר בעסקי היהלומים, התמסר ללימוד התורה אך סירב לקבל על עצמו משרה רבנית. עושרו נתן בידיו כוח ותוקף להילחם בעירו נגד גבירים שהשתמטו מתשלום מיסים שלא כדין. הצטרף לחתם סופר במלחמתו נגד ההשכלה. מבין חיבוריו נפוצו בייחוד ספרו על דיני קריאת התורה "שערי אפרים" ויצירתו "מטה אפרים" העוסקת בהלכות הימים הנוראים. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים. היה אחד מאלה שהסמיכו להוראה את הרב חיים הלברשטאם. אחיו היה הרב חיים מרדכי מרגליות מחבר הספר שערי תשובה על השולחן ערוך. הסכים על הספר ליקוטי מוהר"ן. אחד מחתניו היה רבי יעקב יהושע הורוביץ, נכדו של רבי פנחס הורוביץ בעל ה"הפלאה".

ספרו מעלות היוחסין, חקר ומצא קשרי משפחה לשושלות רבנים חשובים שחיו כעשר דורות לפניו כמו הרב משה איסרליש (הרמ"א), וכן לבעלי התוספות מתחילת ימי הביניים, ובראשם רבנו תם נכדו של רש"י. לפי מסורת שהייתה למשפחתו של רבנו תם, הם מיוחסים עד דוד המלך, והספר מביא את השושלת המשוערת לפי מסורת זו של בית דוד. בספרו גם מצא קשרים עם שושלות רבניות שחיו קרוב לימיו, כמו קשרים עם צאצאי הרב נפתלי כ"ץ מחבר הספר 'סמיכת חכמים' (חי כמאה שנה קודם לרב מרגליות), שאף הוא היה בעל מסורת על היותו משושלת בית דוד. משפחת מרגליות הייתה משפחת רבנים ידועה, ומשפחות רבניות נטו לחפש קשרי נישואין ביניהן לבין עצמן, בייחוד אם נודע שיש להן "יחוס" לבית דוד. כך נוצרה קבוצה של "שושלות רבניות" המיוחסות לבית דוד, רבים מהם דרך קשרי נישואין עם צאצאי הרב מרגליות או קרובי משפחתו. משפחות אדמורים ורבנים מדפיסים ומציגים גם כיום ספרי יוחסין, ובהם רשימות עד הקשר למשפחת מרגליות, ומשם לפי העץ שבספר מעלות היוחסין, עד דוד המלך. בין משפחות אלו נמנים משפחת רוקח (שושלת אדמורי בלז), משפחת קוק בעקבות משפחת יפה, משפחת ברנדוויין (שושלות אדמורי סטרטין ופֶּלשטין), בידרמן (שושלת אדמורי ללוב) ועוד.

ויקיפדיה

בית אפרים - חלק א

בית אפרים - חלק ב

בית אפרים - חלק אבן העזר

בית אפרים - חלק אורח חיים

שו"ת בית אפרים - חלק אורח חיים

שו"ת בית אפרים - חלק חושן המשפט

שו"ת בית אפרים - חלק יורה דעה

שו"ת בית אפרים החדשות

שערי אפרים

יד אפרים

שם אפרים

מטה אפרים השלם - אלף למטה - אלף למגן

קצור מטה אפרים - שטרן, מרדכי