R' Simcha Bunim Alter, 5th Gerrer Rebbe

Simcha Bunim Alter (6 April 1898 – 6 August 1992), also known as the "Lev Simcha" after the works he authored, was the fifth Rebbe of the Hasidic dynasty of Ger, a position he held from 1977 until 1992.

The Alter family managed to escape from Poland during the Holocaust to Palestine. Prior to becoming Rebbe of Ger, Simcha Bunim Alter was supposedly extremely successful as a businessman, although it is not known what line of business he was in.

During the time of his leadership, the Ger Hasidism grew greatly in the State of Israel. He continued the family tradition of vigorous leadership of the Agudat Israel of Israel party whose representatives in the Israeli Knesset (parliament) represent the interests of Haredi Judaism in the Jewish state. It was during his stewardship of the party that the non-Hasidic Degel HaTorah party (that was within the United Torah Judaism party) split when Rabbi Elazar Shach broke with Agudat Israel and its Hasidic leadership, led mainly by the rebbe of Ger. Rabbi Shach then aligned with Rabbi Ovadia Yosef and had initially helped to launch the Sephardi Shas political party.

Rabbi Simcha Bunim instituted the daily learning of a page of the Jerusalem Talmud, similar to the renowned Daf Yomi of the Babylonian Talmud.

Rabbi Simcha Bunim died on 7 Tammuz 5752 (1992) and was interred in the cave of the Gerrer Rebbes in the Mount of Olives cemetery.

Rebbes of Ger

1. Yitzchak Meir Alter (1798)-1866)
2. Yehudah Aryeh Leib Alter (1847-1905)
3. Avraham Mordechai Alter (1866-1948)
4. Yisrael Alter (1895-1977)
5. Simcha Bunim Alter (1898-1992)
6. Pinchas Menachem Alter (1926-1996)
7. Yaakov Aryeh Alter (b. 1939)

Simcha Bunim Alter (6 April 1898 – 6 August 1992), also known as the Lev Simcha after the works he authored, was the fifth Rebbe of the Hasidic dynasty of Ger, a position he held from 1977 until 1992.

Being a Palestinian citizen, Alter and his family were able to enter Mandate Palestine during 1940 to escape Nazi persecution in Poland. Prior to becoming Rebbe of Ger, Alter was a businessman dealing in real estate.

During the time of his leadership, the Ger Hasidism grew greatly in the State of Israel. He continued the family tradition of vigorous leadership of the Agudat Israel of Israel party whose representatives in the Israeli Knesset (parliament) represent the interests of Haredi Judaism in the Jewish state. It was during his stewardship of the party that the non-Hasidic Degel HaTorah party (that was within the United Torah Judaism party) split when Rabbi Elazar Shach broke with Agudat Israel and its Hasidic leadership, led mainly by the rebbe of Ger. Rabbi Shach then aligned with Rabbi Ovadia Yosef and had initially helped to launch the Sephardi Shas political party.

Rabbi Simcha Bunim instituted the daily learning of a page of the Jerusalem Talmud, similar to the renowned Daf Yomi of the Babylonian Talmud.

Rabbi Simcha Bunim died (cause is unknown) on the 7th of Tammuz 5752 (1992) and was interred in the cave of the Gerrer Rebbes in the Mount of Olives cemetery.

married his cousin

http://ayzilbershlag.blogspot.co.il/2010/10/blog-post_726.html

הרה"ק בעל ה"לב שמחה" מגור זצ"ל הרה"ק ה"לב שמחה" התגורר כבר בארה"ק לפני המלחמה, אך הוא יצא מהכא להתם, בעיקר, על מנת להביא לארה"ק את אביו ה"אמרי אמת", כשהוא מבטיח שלמרות העיכובים הרבים יעשה ככל אשר לאל ידו להוציא אל הפועל את העלאת הרבי לארה"ק. בהגיעו לפולין השתכנו בני המשפחה של ה"לב שמחה" בלודז', ליד בית סבם הרה"ק רבי נחמיה. ביום שפרצה המלחמה שהה ה"לב שמחה" עם המשפחה בלודז'. על פי הלך הרוח בין יהודי העיר, נשקפה עיקר הסכנה לגברים הבוגרים, שכן כולם היו משוכנעים כי הגרמנים ה"מנומסים" והמתורבתים לא יהינו לגעת בנשים ובילדים, ולכן עיקר הסכנה, כך סברו, היא לגברים שייתפסו לעבודות כפיה. משכך רוב הבורחים היו גברים בודדים, ומעטים היו הבורחים עם בני משפחותיהם. לא כך סבר ה"לב שמחה". הוא טען כי הגרמנים לא יחונו איש, זקן ועולל, גבר ואשה. אי לכך, נטל עימו את בני ביתו, החזיק בזרועו האחת את בנו הקטן בן ארבעת החדשים - הוא כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א, ובידו השניה את בתו בת השנתיים, וכשהם על זרועותיו יצא לדרך הארוכה ברגליו, במרוצה מהירה. שנים רבות אחר כך סיפר כי הגיע עד כדי אפיסת כוחות ממש מהריצה המאומצת עם ילדיו על הידיים, אך מגודל הפחד לא ההין לעצור ולנוח. יחד עם המוני הבורחים סבורים היו כולם כי עיר הבירה ווארשא תחזיק מעמד מול הגרמנים, ולכן מלאו הדרכים בפליטים שנהרו בכיוון הבירה הפולנית. עשרים קילומטרים בערך הספיקו לברוח מלודז', אך בהגיעם לסביבת העיר בז'יז'ין, הפכה הבריחה לבלתי אפשרית בעליל. מטוסי הקרב הגרמניים לא פסקו להפציץ את האזרחים האומללים, והדרכים מלאו בגוויות רבות מספור. במקום להימלט היו הנמלטים עסוקים בהסתתרות ממטוסי הגרמנים בשדות וביערות. ה"לב שמחה" החליט לסוב על עקבותיו ולחזור ללודז, שכן בינתיים הלכו ההפצצות והתמקדו בווארשא ובסביבתה שטרם נכבשו סופית. במאמץ רב חזרו ללודז', אך ה"לב שמחה" ידע כי עליו להגיע בהקדם לווארשא, להימצא על יד אביו ה"אמרי אמת", וכעבור כשלושה חדשים הצליח להצטרף לבית אביו בווארשא. זכות עמדה לו ל"לב שמחה" להיות הגורם המניע והמדרבן בהוצאת ה"אמרי אמת" מגיא ההריגה, ולמרות ההיסוסים והחששות, לא נח לרגע ולא פסק ממאמציו. אירע פעם שכשחש כי אביו הצדיק מהסס מעט אם לצאת לדרך המסוכנת או לאו, נכנס ה"לב שמחה" לפני אביו והודיע כי בא להיפרד שכן הוא יוצא לארץ ישראל. הרבי תמה על בנו שסבור להשאיר את אביו הזקן ולנסוע בלעדיו, אך ה"לב שמחה" נענה: "וכי מה יכול אני לעשות? הלא אחריות כבדה רובצת עלי שכן עמדי כאן נמצאים ילדי הרכים והצעירים, ואין אני יכול להשאירם כאן יותר"! שמע את הדברים הרבי והחליט מיד כי הוא מצטרף לנסיעה לארץ ישראל, ובאותו מעמד ניתנה הסכמתו הסופית לעזיבת ווארשא המדממת. "בזכותכם" - היה ה"לב שמחה" חוזר ואומר לצאצאיו - "ניצלנו כולנו, אבי הקדוש וכל בני המשפחה, מעמק הבכא בפולין הדוויה"... כך ניצלו ועלו לארץ ישראל שלוש דורות של צדיקי בית גור, להחיות להם עם רב ולהקים שם ושארית לעם ישראל.