R' Solomon Haim Perlow, A.B.D. and Admur Bolechov

http://toladot.blogspot.ca/2013/06/blog-post_19.html

:

---

---

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42700&pgnum=21

---

http://www.kedem-auctions.com/Items/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A8...

---

http://www.moreshetyahadutpolin.org/glossary/172.html

שלמה חיים פרלוב (תר"מ – י"א בתמוז תש"ג, 1943), בנו השלישי של רבי יעקב פרלוב, התפרסם כגדול בתורה כבר בצעירותו ובגיל 12 כבר שלח מכתבים לגדולי דורו. לאחר פטירת דודו-חותנו, רבי יהושע השל פאדובה מבולחוב, התמנה כאדמו"ר ורב במקומו. הקים ישיבה בעירו. היה חותנם של הרב אלימלך בן ציון שפירא בנו של האדמו"ר מפיאסצנא ושל רבי דוד משה מגוואדז'יץ. בתקופת השואה עודד וחיזק את בני קהילתו. בשנת תש"ג נלקח לגטו סטרי ובי"א בתמוז הוצא שם להורג בכיכר העיר כשהוא עטוף בטלית. בני משפחתו נספו גם הם בשואה מלבד בתו וחתנו. ספריו: "קהלת שלמה", "מקדש שלמה" ו"מעשה אבות".

---

האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב

includes photos עברית: כולל תמונות.

יום רביעי, 19 ביוני 2013

היום מלאו שבעים שנה לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.
רבי שלמה חיים נולד בשנת תר"מ בעיר נובומינסק. מילדותו עסק בתורה, והיה רגיל להתכתב עם רבני פולין, והיו משיבים לו בתארים גדולים, כי לא ידעו שהכותב הוא ילד צעיר (ראה בשו"ת מנחת משה, תשובה אליו משנת תרנ"ד).

נסמך להוראה מכמה מגדולי הדור ברוסיה ובגאליציען. בשנת תרס"ה נתקבל לממלא מקום דודו וחותנו בבולחוב. מפורסם בלמדנותו ובאהבתו את הבריות. הקים בעירו ישיבה לבחורי חמד שעמדה תחת חסותו. חיבר ספרים רבים: סדור קהלת שלמה (תרס"ז). מקדש שלמה על תהלים, תרצ"ז, ובהקדמתו פרט את יחוסו. בנין שלמה, יד שלמה, ספר 'תוספות חיים' [%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%9F על ידו לדפוס אלא שנמנע מלהדפיסו בהוראת אביו. דוגמא ממנו נדפס בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד]. הנאצים הארורים הוציאוהו להורג ביום י"א תמוז תש"ג, בכיכר העיר סטרי. זוגתו מרת פייגה דבורה, בת דודו אחי אביו רבי יהושע העשיל מבולחוב. נהרגה עם אמה ובתה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב.

צאצאיו

רבי יעקב יהושע העשיל פרלוב, נולד אחרי תרס"ה, נפטר צעיר לימים, ביום י"ג אלול תרצ"ז. אביו מזכירו בהקדמה לסידור קהלת שלמה, שעזר לו לסדרו ולהביאו לדפוס.

מרת אלטע בת ציון אשתו הראשונה של האדמו"ר רבי דוד משה שפירא מגוואדזיץ סדיגורא, היא נפטרה ביום ד' טבת תש"ט, רבי דוד משה כיהן כאדמו"ר מגוואדזיץ החל משנת תר"ץ, בתחילה בוינה, אחר כך בלונדון, ובסוף קבע מקומו בארצות הברית, נפטר ט"ו אייר תשמ"ח. באמריקה, נודע כאדמו"ר מסדיגורא - גוואדזיץ בהיותו גם נכד אדמורי סדיגורא. תורתו נדפסה בספר 'דודאים של משה'. מזיווגו זה הראשון, היה לו לרבי דוד משה, בן אחד, רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדזיץ, חתן חתנו של האדמו"ר רבי ירוחם ליינער מראדזין בבורו פארק, ונפטר י"ד תשרי תשס"ה. צאצאיו הם השרידים היחידים ממשפחתו הרחבה של רבי שלמה חיים.

מרת גיטל אשת רבי אלימלך בן ציון שפירא, בנו של האדמור הקדוש רבי קלונימוס קלמיש בעל החובת התלמידים מפיאסצנא הי"ד. נהרג עם אשתו בהפצצות בווארשא בראשית ימי השואה בערב חג הסוכות ת"ש, וזכה לבוא לקבורה בבית החיים בווארשא, שם עומדת מצבתו עד היום הזה. על הריגת בן זה ישנו דברי תורה מאביו בספר אש קודש באיזה מקום. ומפורסם הסיפור שמספר רבי שלמה קרליבך, שלמרות שהיה רבי קלונימוס מאוד שבור על הריגת בנו מחמד עינו, עם כל זאת בהגיע ליל יום טוב, התעלה על יגונו ונכנס לבית הכנסת כשפניו מאירים, והחל את תפילת יום טוב כסידרה.

מרת לאה רייזל אשת רבי משה אפרים מושקוביץ אב"ד סוקוליקי ויבורז'נה, תלמיד המהר"ם שפירא, וממנהיגי צעירי אגודת ישראל בפולין, יסד מפעלים רבים לחיזוק הנוער, בהם רשת של 35 ישיבות קטנות 'נצח ישראל', הנאצים ירו בו במיטתו בבית החולים בעיירה קאשיצע שליד ירוסלב. הי"ד. לאה רייזל נהרגה עם אמה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב. הי"ד. מרת רחל אשת רבי יצחק הגר אב"ד טאלמוטש / טלומאטש, נכד אנטניא, נספה בשואה חשוון תש"ג בבלזיץ או בבונקר בסטניסלב ביום כ"ד אייר תש"ד [%D7%A9%D7%AA%D7%99 הגירסאות הובאו על ידי מאיר וונדר]. מרת שרה אשת רבי שבח מאליער מלבוב. נהרגה עם שני ילדיהם, בסטרי בשנת תש"ב.

אילן היוחסין של רבי שלמה חיים

שושלת אדמורי נובומינסק מתחילה מהרבי הקדוש רבי מרדכי מנסכיז, וזה סדר היחוס, דור אחר דור,

אביו האדמו"ר רבי יעקב פרלוב מנובומינסק נולד בשנת תר"ג, התייתם מאביו בגיל צעיר, וגדל אצל סבו רבי שלמה חיים מקוידינוב, ואמץ את שם משפחתו - פרלוב. היה שקדן גדול עוד מנעוריו. לאחר נישואיו סמך זמן קצר על שולחן חותנו בפרוסקרוב. והיה נוסע לוורשא, ונכנס אצל בעל חידושי הרי"ם שקיבלו בסבר פנים יפות. מקובל כי הנהיג עדה במשך מ"ט שנים (וונדר, וזה לא מסתדר עם חשבון השנים), בתחילה רב ואדמו"ר בסטראשולא ברוסיה, ואחר כך נתקבל למ"מ ואב"ד בק"ק הינטעטש. היה רגיל ליסוע לקבר אביו, ופעם בדרך סר לדודו ר' יצחק מנעשחיז לבקש ברכה לבנים (כי היו לו רק בנות), אחר ט"ו שנים מנישואיו, ואמר לו 'לך לך מארצך' ברוסיה אינך זוכה לבן רק בפולין. ואכן, בשנת תרל"ג עבר ר' יעקב לנובומינסק שליד ווארשא. בתרנ"ו (כך אצל ברומברג, ואצל וונדר תרמ"ו) הקים שם ישיבה גדולה, ונקבצו אליה תלמידים רבים. התפלל ברעש ובהתלהבות, ורוב מאמריו חרוזים בציפיה לגאולת ישראל וביאת המשיח. נפטר ביום כ' או כ"ג אדר א' תרס"ב, [%D7%95%D7%9C%D7%90 תרס"ג או תרס"ד]. תורתו בספר שופרא דיעקב. זוגתו מרת חוה חיה פערל לבית ליברזון, נפטרה ה' חשוון תרפ"ד. צאצאיו: א. רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק ר' אלתר הנ"ל חיבר ספר: תפארת אי"ש. נפטר ו' טבת תרצ"ג. ב. רבי יהודה אריה לייב פרלוב מוולאדווא נפטר י' אלול תשכ"א. ג. רבי שלמה חיים פרלוב דידן. ד. מרת רבקה רייזל אשת רבי משה מרדכי העשל ממעזיבוז. ה. מרת גיטל אשת רבי דוב משה פרלוב מסלאביטיץ.
אביו רבי שמעון מזאוויחוסט, חתן רבי שלמה חיים פרלוב מקוידינוב. צאצאיו: א. רבי יעקב פרלוב מנובומינסק הנ"ל. ב. רבי יהושע העשל מבולחוב, הוא חותנו של רבי שלמה חיים דידן. אביו רבי פנחס מאוסטילה, חתן רבי אלכסנדר שמואל מהורחוב. אביו רבי יוסף אב"ד אוסטילה, זוגתו מרת טריינא לבית שפירא משפיטובקה. רבי יוסף היה אחד המחותנים בחתונה הגדולה והמפורסמת באוסטילה, בה דנו על שיטת חסידות פשיסחא. אביו הרב הקדוש רבי מרדכי מנעסכיז. ומעלה בקודש.

התמונות שלמעלה, חלקם נמסרו לי על ידי שלמה אדלר, שאמו היתה ממשפחה מקורבת אל רבי שלמה חיים, ואף הסתתרה בביתו בימי המלחמה. חלקם פורסמו בספריו: 'דוניה', ו'אני שוב יהודי' בהוצאת יד ושם. תמונה נוספת, עם רבי קלונימוס קלמיש, ותמונת ההמנה לנישואי בתו, פורסמו בפורום 'אוצר החכמה' לפני כחצי שנה.

פורסם על ידי בנימין מפתח תקוה

---

נולד בתר"ם,1880, בנובומינסק, שעל יד ורשה. בתרס"ד, 1904, נתמנה כאדמו"ר בבוליחוב, שבגליציה המזרחית. אגודת ישראל בעיר התרכזה בעיקר סביב החצר שלו. בית הכנסת שלו נקרא "די פוילישע שול", רמז למוצאו הפולני. כיהן גם כרבה של טלומטש, שבאותו האזור. טיפל הרבה בפשוטי העם, וביתו היה פתוח לכל הנצרכים. חסידיו בארצות הברית בקשו שיבוא אליהם, אך הוא לא נענה לבקשותיהם. בימי מלחמת העולם השניה עודד את היהודים לברוח, אך הוא סרב להציל את עצמו ואמר שמקומו עם כל היהודים. בכסלו תש"ג,1942, נכלא בגטו של סטרי, שבאותו האזור. בליל הסדר תש"ג הסבו בביתו שם מספר יהודים וכל אחד קיבל כחצי מצה. נספה בבלז'ץ באוקטובר 1942. כך בספר בוליחוב. לפי אדמו"רים ואלפסי נספה בסטרי בי"א בתמוז תש"ג,1943.

רבי שלמה חיייים פערלאוו זצ״ל הי״ד

אדמו״ר מבוליחוב

נולד בנובומינסק בשנת תר״מ לאביו הרה״ק רבי יעקב מנובומינסק זיע״א, מצעירותו נודע כעילוי גדול והתכתב עם גדולי ישראל שתיארוהו בתוארים מופלגים, בגיל ט״ז חיבר ספר ״תוספות חיים״ על מסכתות קטנות וקיבל עליו הסכמות מכמה

גדולי ישראל, אך אביו לא הסכים שידפיס את הספר ונשאר בכתובים, וקיבל סמיכה להוראה מגדולי הדור ברוסיה וגאליציה.

היה חתן דודו אחי אביו הרה״ק רבי יהושע העשל פאדווא שהיה אב״ד ואדמו״ר בבוליחוב ועלה בתורה ועבודה, ואחרי הסתלקות של חמיו נתמנה על מקומו בבוליחוב ונתפרסם בין כל הצדיקים שהחשיבוהו מאד, עבודת התפלה שלו היתה

בנוסח קארלין סטאלין וקוידינוב, ונתפרסם מאד בעשיית הצדקה והחסד, בשולחנות שערך בשבתות ויו״ט השמיע מאמרים ארוכים בתורה וחסידות, וגם ניהל ישיבה של קרוב לששים בחורים שלמדו בעיון. עלה על המוקד על קידוש ה׳ ביום י״א תמוז תש״ג, בין הקברנים היו רבי שמואל טייטלבוים ז״ל בן הרב מצאנז ובמסירות נפש קברו באמירת קדיש בקבר מיוחד ליד

קבר האחים הי״ד.

בניו היו רבי יעקב יהושע העשל זצ״ל שנלב״ע ביום י״ג אלול תרצ״ז, בתו זוגתו של רבי אלימלך שפירא הי״ד בנו של הרה״ק מפיאסצנא זיע״א הי״ד בעל ״חובת התלמידים״ שנהרגה עם בעלה בהפצצת ווארשא י״ד תשרי ת״ש, ועוד ארבע בנות

שנספו בשואה הי״ד, ונשארה בתו זוגתו של רבי דוד משה שפירא זצ״ל אדמו״ר מגוואדזיץ סדיגורא בניו- יורק. הדפיס ״סדר תפלות לכל השנה״ הכולל הרבה דברים ובתוכם נוסח הוידוי שנהג זקנו הרה״ק רבי אהרן הגדול מקארלין זיע״א לומר לפני תפלת כל נדרי, גם הוציא לאור תהלים עם פירוש ״מקדש שלמה״ הכולל ביאורי הפסוקים ע״ד האריז״ל ותלמידי הבעש״ט ז״ל לקשרם עם התורה שבכתב, ועוד חלקים.

גאון הקדוש רבי שלמה חיים פרלוב (תר"ם-תש"ג), בן האדמו"ר רבי יעקב מנובומינסק וחתן האדמו"ר רבי יהושע העשילפאדווא אב"ד בוליחוב (גליציה). גאון מופלג ומחבר ספרים רבים בהלכה ובחסידות, בגיל 12 כבר התכתב בהלכה עם גדולי דורו. משנת תרס"ד ממלא מקום חותנו כאדמו"ר ורב בבוליחוב, בה הקים גם ישיבה חשובה. נספה בשואה, הי"ד.

בבולחוב קבעו חצרותיהם גם אדמו"רים. הראשון בהם היה ר' יהושע השיל פדבה, חתנו של ר' חיים הזקן מצאנז. לאחר פטירתו ב- 1907 ירש את כסאו חתנו ר' שלמה חיים פרלוב, מצאצאי ר' אהרן הגדול מקארלין. בין ספריו יש לציין את "קהלת שלמה" (יצא לאור בהיותו בן 22), "מקדש שלמה" ו"מעשי אבות".