R' Yitzchok Shlomo Blau

HaRav Yitzchok Shlomo, a close talmid of HaRav Yeshoshua Leib Diskin, ZY'A, who established and led the Yeshiva Ohel Moshe.

http://books.google.com/books?id=vXgNPaLIs5oC&pg=PA753&lpg=PA753&dq...

Rare video clip R' Y.Chaim Sonnenfeld, Rav Kook, R'Yakov Meir, R'Yitzchok Shlomo Blau - scroll down.

http://pinchas.blogspot.com/2006_09_01_archive.html

http://collections.tourolib.org/gsdl/cgi-bin/library?e=d-00000-00--...

--------------------------------------------------

GEDCOM Note

בגיל תשע נסע ללמוד בפרשבורג בישיב"ק, עוד ראה את הכתב סופר אך לא למד מפיו מרוב צעירותו <p>בבחרותו בא"י למד בישיבת עץ חיים, וכן שמע שיעורים מר' אברהם שאג [%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8 שעלה לא"י בתרל"ג]</p> <p>וכשעלה ר' יהושע לייב דיסקין (בתרל"ז) נהפך לתלמידו המובהק </p> <p>בתרצ"ה חלה במחלה נוראה מאוד למשך שלוש שנים</p> <p>במשך כשישים שנה עבר לפני התיבה במוספים של ימים נוראים</p> <p>בשנתו האחרונה חלה במחלת שיתוק עצבים</p>

GEDCOM Note

בגיל תשע נסע ללמוד בפרשבורג בישיב"ק, עוד ראה את הכתב סופר אך לא למד מפיו מרוב צעירותו
<p>בבחרותו בא"י למד בישיבת עץ חיים, וכן שמע שיעורים מר' אברהם שאג [%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8 שעלה לא"י בתרל"ג]</p>
<p>וכשעלה ר' יהושע לייב דיסקין (בתרל"ז) נהפך לתלמידו המובהק </p>
<p>בתרצ"ה חלה במחלה נוראה מאוד למשך שלוש שנים</p>
<p>במשך כשישים שנה עבר לפני התיבה במוספים של ימים נוראים</p>
<p>בשנתו האחרונה חלה במחלת שיתוק עצבים</p>

הרב יצחק שלמה בלויא

נולד בעיירה קטנה ליד פרסבורג (כיום בראטיסלבה, בירת סלובקיה, ואז בהונגריה), ר"ח אייר תרי"ז (1856), לאביו הרב עמרם בלויא שהיה רב ומורה הוראה בכמה ישובים קטנים בסלובקיה, תלמידו של ה"כתב סופר" (בן ה"חתם סופר"), ולאמו עלקא . בילדותו היה הולך בכל יום ברגל לפרסבורג ללמוד בישיבה הקטנה (המכינה) שליד הישיבה המפורסמת. בשנת תרכ"ט, כשמלאו לאביו ארבעים שנה החליט לעזוב את חיי השלוה והפרנסה שהיו לו בקהלתו הקטנה, ובסוף אותה שנה הגיע ארצה עם אשתו וילדיו הקטנים (בנו יצחק שלמה היה אז בן 12 וחצי) ועם אחיו ר' צבי ואמם הזקנה (בת 87) והתישבו בירושלים.

כאן למד בישיבת "עץ חיים" ואח"כ שמע גם שיעורים בתלמוד ובפוסקים (נוסף על לימודו ב"עץ חיים") מפי ר' אברהם שאג מקויברסדורף. נשא לאשה את יתומת דודו הרב צבי הנ"ל, חי עמה כתשע שנים בדחקות נוראה אך בהשתלמות בלתיפוסקת בתורה ובמעלות רוחניות, ואחרי שנתאלמן ממנה נשא את שיינה אסתר בת הרב ישעיה אורנשטיין (מצאצאי ר' הלל ריבלין משקלוב, מראשי מיסדי הישוב האשכנזי בירושלים מתלמידי הגר"א מווילנא). כשעלה ירושלימה הגאון ר' יהודה ליב דיסקין מבריסק, נעשה מבאי ביתו ועוזריו ותלמידיו הקבועים לכל ימי חייו. הוא עזר להרב דיסקין ביסוד בית-היתומים (בשנת תרמ"א), ומאז שמש בו עד שנת תרע"ח כסופר וכותב המכתבים, לימד תורה לנערים בעליהמלאכה והשתתף בכל ענפי העבודה לטובת המוסד.

פרסם חידושי תורה בירחון "תורה מציון". אסף והוציא לאור ספר חידושי תורה של הרב דיסקין בשם "תורת האהל. בתרמ"ג חיבר והדפיס חוברת בשם "ישיבת ציון" על מצב הישוב היהודי בירושלים ומוסדותיו, ויש בה חומר רב-ערך לתולדות הישוב בימים ההם. בתרנ"ד פרסם את החלק הראשון של ספרו "מלא העומר" על הלכות חלה ואת החלק השני בשנת תרע"ב. כן אסף חידושי דרוש ואגדה על התורה מדברי הרב דיסקין והוציאם בספר "לקוטי אמרים" (חלק א', על בראשית, בתרפ"ב' וחלק ב', על שמות, בתרצ"ה). יסד לעצמו בית-מדרש, בו היה מרצה שיעורי תורה לבחורים ולאברכים. כבן ששים היה כששוחח- מעבודתו בבית הי

תומים ואז התמסר להרביץ תורה בכל הדרכים שהן: בשיעורים למבוגרים בהלכה ובאגדה ובשלחן-ערוך, בשיעורים לבחורים ואף בהוראה לילדים בת"ת של "בתי אונגארן", וכן חיבב מאד להכין נערים לבר-מצוה כדי להשפיע עליהם נאמנות לתורה והכין דרשות למאות בשביל בני-מצוה, ולא היה איכפת לו אם יקבל תשלום וכמה יקבל, ובלבד שהוראתו השא פרי.

בשנים שאחרי מלחמת-העולם הראשונה, כשהחלה העליה מהונגריה, התמסר לעזור לעולים בעצה ובהדרכה לסידור חייהם ולחינוך ילדיהם, וכן בסידור חיי המשפחה של הרווקים ובמשך כחמש שנים סידר קידושין לארבעים זוגות מעולי הונגריה. במזגו הטוב ובאהבת-הבריות ששפעה ממנו הצליח להשפיע על הבאים אתו במגע, שיתיחסו בכבוד לקדשי ישראל, וכך הצליח בהשפעתו על רופא שהתאשלם שיחזור לדת ישראל ושיזהר מחילול שבת.

בשנותיו האחרונות היתה מחלתו מכבידה את תנועותיו והטילה עליו סדרים מיוחדים בעניני מזון. אך בזמני תפלה ותענית יום-כיפור היה מסוגל לעשות את הכל לפי הדין כמו בריא.

נפטר בירושלים ונקבר במרום הר הזיתים ביום ט"ז אדר ב' תש"ג.

הרב שלמה יצחק בלוי למד בפרשבורג ולאחר עלית המשפחה לא"י למד בישיבת עץ חיים. ב-1873 נשא את בת דודו לאשה, ועד לפטירתה ב-1882 נולדו להם ששה ילדים. חמישה מהם מתו בילדותם, והשישית - רבקה - נפטרה ב-1917.

‫שלמה יצחק ואשתו השנייה שיינע אסתר לבית אורנשטיין (1866-?) נמנו עם קהילת ‫הפרושים בירושלים. הוא עצמו למד בישיבת עץ חיים ועבד בבית היתומים שהקים הרב ‫יהושע לייב דיסקין (1819-1898) בירושלים ב–1880, מיום היווסדו. לזוג נולדו ארבעה ‫בנים ובת: משה, הרשל, עמרם, אברהם וזיסל. ‬