Rabbi Eliezer Lipa Glickman-Porush

היה מחשובי תלמידי החכמים שבירושלים, היה רודף צדקה וחסד, פעל לעזרה לזולת במימדים רחבים מאד. לקח חלק גדול לרומם מעמדם של גדולי תלמידי החכמים בירושלים (לקוח מספר שרשרת הדורות למנחם פרוש חלק א' עמ' 62). הוא היה גאון בחסד וצדקה. בירושלים הקטנה של הימים ההם, שבהם הכיר איש את רעהו, הוא ידע ברוב תבונתו מי היה נזקק ומי יכול לתת, וכך היה משדך ביניהם, כאשר המקבל אינו יודע מי הנותן, והנותן אינו יודע מי המקבל. וביותר היתה דאגתו נתונה לאותם תלמידי חכמים שהמיתו עצמם באוהלה של תורה ואיש לא ידע על מחסורם, וגם הם לא ידעו מי מיטיב עמם (המודיע, סיון תשל"ח).

מספר "בתוך החומות" עמ' 51

גיסי רבי אליעזר ליפמן ז"ל היה נקרא רבי לפא פרוש האחד בין האחים שלא נשא משרה צבורית. אחרי שלמד בישיבת עץ חיים עבר למסחר, היה בעל תעשית יין ומוכר משקאות בשכונות ימין משה ושערי חסד, אך גם תורתו עשה קבע, מאריך היה בתפילתו ובלימוד שיעוריו הרבים, בימים נוראים התפלל לפני התיבה בשערי חסד, בקולו הערב בדביקות ובהתלהבות.

איש חביב ומעורב בין הבריות מאותו הטפוס של הרי"ן לעווי ז"ל רודף שלום והביא שלום בין איש לאשתו, עסקן במצוות להשיא יתומות ולתמוך בת"ח צנועים, בעל השקפה עולמית, קנאי נלהב היה בנוגע לפרטים, וסבלן ביחס לענינים כלליים, היה מהראשונים באגודת אחוה ובח' בני ישראל הנזכרת למעלה.

עליו אני רגיל לאמר שאלמלי היה נשאר בחיים היה מונע כמה סיבות שגרמו לפירוד היהדות החרדית, כשנכנס לאגודה זו משך ידו משאר האגודות החברותיות, עזר הרבה לקיומו של הבית ועד לחכמים, בהשתדלותו נתן רבי יעקב ליפשיטץ ז"ל משכונת ימין משה עשרה נאפ' זהב כל חודש שקבל מאת אחיו באוסטרליה.
בזמן המלחמה הקודמת ירד מסחרו ולמרות מה שסבל עוני ומחסור, המשיך לדאוג ולעסוק לטובת ת"ח עניים, נלב"ע בדמי ימיו ה' תמוז תרע"ז, שתים מבנותיו השיא בחייו לת"ח לומדים, השאיר אחריו בן יחיד ובנות, אחרי פטירתו התעסקה אלמנתו מרת הדסה ע"ה בחנות מכולת בשערי חסד, והשיאה את בנה ואת בנותיה לחתנים ממשפחות נכבדות, בנם רבי שלמה זלמן בר אורין ועוסק במסחר.
כתוב על המצבה שלו:
פ"נ איש ירא ה' במצות חפץ מאד איש חי רב פעלים מיקירי ירושלים מוה"ר ר' אליעזר ליפמן בהרב המפורסם מו"ה שלמה זלמן פרוש זצ"ל נלבע ה' תמוז עזרת תנצב"ה
קברו בחלקת חברה קדישא הראשית (פרושים) גוש ישן תת חלקה ט שורה 25 מספר 33