Rabbi Yechiel Mordechai Gordon

ויקיפדיה עברית

הרב יחיאל מרדכי גורדון - הגרי"ם גורדון, (מכונה: ר' מאטעל טראקער) (ה' בתשרי ה'תרמ"ג 18 בספטמבר 1882 - י"ג בטבת ה'תשכ"ה). מראשי ישיבת לומז'ה בפולין, ממייסדי ישיבת לומז'ה בפתח תקוה וראש הישיבה. נולד בעיירה הסמוכה לעיר טרוקי, לרבי "משה אהרון גורדון" שהיה שו"ב, תלמיד חכם ומלמד תינוקות. בצעירותו למד תורה מפי אביו, ובהגיעו לגיל 12 החל ללמוד בישיבתו של הרב צבי לויטן. לאחר שנה בשנת ה'תרנ"ו, נסע לסלבודקה ללמוד בישיבתו של רבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקה). בה לימדו הרבנים משה מרדכי אפשטיין ואיסר זלמן מלצר. עם פרוץ המחלוקת בקשר עם תנועת המוסר, והפילוג בישיבה שבא בעקבותיה, עבר עם עוד כ- 150 בחורים ללמוד בישיבת כנסת ישראל שהקים רבו. שם למד בהתמדה וזכה לכינויים: "מאטעל טראקער" ו"העילוי מטרוקי". בשנת ה'תרס"ה נישא לבתו של רבי אליעזר שולביץ תלמידו המובהק‏ של רבי ישראל מסלנט ומייסד ישיבת לומז'ה. את השידוך הציע רבו הסבא מסלבודקה, בתוספת המלצה מרבי נפתלי אמסטרדם שגם אצלו למד. תקופה קצרה לאחר חתונתו נסע רבי יחיאל מרדכי לישיבת קלם ללמוד תורה ומוסר מפי רבי שמחה זיסל זיו ברוידא (הסבא מקלם). לאחר כשנה כשעמד לחזור ללומז'ה כפי שהתחייב לאשתו, הגיע אליו הבשורה הרעה כי אשתו נפטרה. רבי אליעזר, האב השכול, הציע לחתנו את בתו השנייה לאישה, והוא הסכים להינשא לה רק לאחר שקיבל את ברכתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים). בשנת ה'תרס"ז נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה וביחד עם גיסו רבי יהושע זליג רוך, הפך את הישיבה לאחת הגדולות והמפורסמות, ובזכות כך החזיקה מעמד גם בשנים ה'תרע"ד - ה'תר"פ שנות המלחמה. בתקופה זאת נדדה משפחתו לרוסיה והוא נשאר יחידי ללא תמיכה, אך הוא המשיך להתמסר לישיבה ולתלמידים. בשנת ה'תרפ"ו כאשר המצב הכלכלי של הישיבה היה בשפל המדרגה, נסע רבי יחיאל מרדכי לארצות הברית וגייס שם תרומות מכובדות לאחזקת הישיבה. מהכספים שאסף נותר לו סכום כסף רציני אותו ייעד עבור הישיבה בפתח תקוה, שייסד חמיו, רבי אליעזר שולביץ, בשנת ה'תרפ"ב. בשנת ה'תרפ"ז הגיע לביקור בארץ ישראל ושהה במשך חצי שנה בפתח תקוה. בביקור זה הוא מסר שיעורים בישיבה, וטיפל בכל עיניניה. עם חזרתו לפולין גילה כי המצב הכלכלי בפולין החמיר, וגם ישיבת לומזה שקעה בחובות גדולים. בשנת ה'תרצ"ג כאשר הישיבה עמדה בפני סכנה קיומית, למרות אבלו הכבד על פטירתה של אשתו השנייה ממחלת הסרטן, יצא הגרי"ם לאנגליה כדי לאסוף כסף, ובשנת ה'תרצ"ה הגיע שוב לארצות הברית והצליח לסלק את כל חובות הישיבה. עקב הרוחות הרעות שהחלו מנשבות באירופה ביטל את חזרתו לפולין. בימי מלחמת העולם השנייה היה ממיסדי ועד ההצלה בניו יורק, ומהאישים הבולטים באגודת הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית וקנדה. בחודש אלול שנת ה'תש"י עלה הגרי"ם לארץ ישראל, והתיישב בפתח תקוה. הוא התמנה לראשות ישיבת לומז'ה, שבעודו בחו"ל סייע להקמתה, ובינתיים הפקיד בראשותה את רב העיר רבי ראובן כ"ץ. תלמידי הישיבה נקשרו אליו והוא התמסר להרבצת התורה‏[2]. בפתח תקוה הקים את "בית המוסר" - בית מדרש מיוחד ללימוד תורת המוסר על פי שיטתו של רבי ישראל מסלנט. שיעורו במוסר התקיים בכל יום שלישי בערב, ואליו הגיעו בנוסף לתלמידי הישיבה גם מבני העיר. בהגיעו לגיל 80 חלה במחלת הסרטן ואושפז כמה פעמים בבית החולים בילינסון. נפטר בי"ג בטבת תשכ"ה. מסע ההלויה יצא מביתו ברחוב רוטשילד דרך ישיבת לומז'ה, בית הכנסת הגדול בפתח תקוה לבית הקברות סגולה. הספידוהו הרב יחזקאל לוינשטיין, הרב יחזקאל סרנא, הרב איסר יהודה אונטרמן ועוד.

(ויקיפדיה)