Sasha Argov

Alexander "Sasha" Argov (born Alexander Abramovich; 1914 – September 27, 1995) was a prominent Israeli composer and was a winner of the Israel Prize, the state's highest honor.

Early life

Argov was born in Moscow. He migrated to Palestine from Russia in 1934 with his parents.

Music career

He started composing at the age of five, began his formal music training one year later, and composed hundreds of popular songs. Among them were songs for the Israel Defense Forces, film, and theater.

In Palestine, he first worked in a bank. He later wrote lyrics for private celebrations, and composed for the Palmach and IDF troupes, including one of his most famous songs, “Friendship.” He wrote for several popular singing groups, and set many poems to music, including works of Leah Goldberg and Yehuda Amichai.

Argov's music was influenced by Russian and to a smaller extent French music, but was dominated by Hebrew rhythms and harmony. He collaborated with Chaim Hefer and Matti Caspi, two of whose albums feature exclusively lyrics written by Argov.

In 1988, he was awarded the Israel Prize in Hebrew song.

_______________________________________________________________________________

סשה ארגוב

• Sasha Argov-Great Jewish Music-2003

אלכסנדר (סשה) ארגוב (5 בנובמבר 1914 - 27 בספטמבר 1995), מגדולי המלחינים בזמר העברי וחתן פרס ישראל בתחום זה

ביוגרפיה

ארגוב נולד במוסקבה בשם אלכסנדר אברמוביץ'. בהיותו בן ארבע החל לנגן בפסנתר ולהלחין, ובגיל שש החל ללמוד מוזיקה בצורה מסודרת. בשנת 1934, בגיל עשרים עלה ארצה, עזב את תחום הנגינה ועבר להלחנה. לפרנסתו עבד בעבודות שונות: בבוקר עבד כפקיד בבנק או בחנות ספרים, ובערבים הלחין שירים. שנה אחרי עלייתו לארץ החל לחבר מנגינות להצגות. כתב יחד עם המחזאי גרשון פלוטקין הצגות מוזיקליות לקיבוצים ולמושבים שהזמינו אצלו לאירועים שונים. בתקופה זו הלחין ארגוב כמאתיים שירים שמרובם לא נותר תיעוד. ארגוב הקפיד, עם זאת, למצוא את פרנסתו לא על המוזיקה, באומרו כי "המוזיקה היא הקצפת, משהו טהור שלא למען כסף". הוא התגורר ברחוב סירקין בתל אביב ועבד (1935-1957) כקופאי בבנק לתעשייה ומאוחר יותר (1959-1980) עבד בחנות הספרים הרוסיים "בולסלבסקי". י

במלחמת העצמאות הלחין שירים ללהקת הפלמ"ח הצ'יזבטרון, בהם "הרעות" (שיר שהפך לסמל המלחמה), "השחרור" ו"הפלמ"חניק מחפש את המחר". לאחר קום המדינה החל להלחין מוזיקה לתיאטרונים "המטאטא" "לי לה לו" והקאמרי, בהצגות כמו "מלכת שבא", "אסתר המלכה", "דוקטור דוליטל", "הנסיכה טורנדוט", "כתר בראש", "יתוש בראש" ו"הרפתקה בקרקס", לתסכיתי רדיו ולאחר מכן גם לסרטי קולנוע, בהם "חבורה שכזאת" ו"הוא הלך בשדות".י

בשנות החמישים והשישים עבד עם מספר להקות והרכבים, בהם להקת הנח"ל, בצל ירוק, התרנגולים והחמציצים. הוא הלחין ללהקות הללו את שיריהם של מיטב הפזמונאים והמשוררים של התקופה: חיים חפר ("שיר השכונה", "השמלה הסגולה", "אדוני השופט", "האם אמרו לך פעם", "דינה ברזילי", "הוא לא ידע את שמה", "שיר אהבה חיילי"), נתן אלתרמן ("אליפלט", "שיר ערש"), ע. הלל ("יוסי ילד שלי מוצלח", "ככה סתם"), עמוס אטינגר ("כשאור דולק בחלונך", "חופשה באדום") יורם טהרלב ("שיר פרידה לקיץ", "את מה שרציתי") ועוד. ב-1961 הלחין את שירי המופע "יוסי-חזקי-יונה" וב-1964 הלחין את שירי המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" של נתן אלתרמן, שנחשב עם השנים לאחד המחזות הקלאסים העבריים. בין השירים במחזמר, שהפכו ללהיטי התקופה, היו "שיר הסנדלר", "שיר המריבה" ו"שיר הפיוס". לאחר מכן המשיך לעבוד עם אלתרמן ועם כוכבי "שלמה המלך", אילי גורליצקי ויונה עטרי, במופע "שוק המציאות" עם שירים כמו "קונצרטינה וגיטרה".י

בשנת 1968 יצא התקליט "שירי סשה ארגוב" עם עדנה גורן וקובי רכט, להם הלחין ארגוב שירים של אלתרמן ("זמר המפוחית"), חיים חפר ("משעמם") ויעקב שבתאי ("לפנות ערב" -הידוע כ"בין ברושים", ו"אהובתי שלי לבנת צוואר") שזכו להצלחה

ארגוב הלחין יותר מ-1,200 שירים, כשייחודו כמלחין הוא בהרמוניה ובמנגינה המיוחדת, שחורגת במידת מה מהלחן הסטנדרטי, ותמיד יש איזו הפתעה במהלך הלינארי של המנגינה. ארגוב הוציא את לחניו בספרים על מנת לשמר את ההרמוניות שלו לדורות הבאים, שכן הוא נחשב ייחודי לא רק בלחניו אלא גם בהרמוניות שהוא צירף אליהן, והקפיד מאוד על החיבור של שני המרכיבים הללו

בשנת 1978 פגש ארגוב באורה זיטנר כשהיא מנצחת על מקהלה ומבצעת קטע שירה, והחליט כי הוא רוצה בה כמבצעת שיריו. מאותה עת היא הפכה להיות הפרשנית הרשמית שלו והיא מזוהה יותר מכל זמרת אחרת עם המלחין. תוצאת מופעם המשותף הייתה שני תקליטים בהם זיטנר מבצעת את שירי ארגוב בלוויו בפסנתר בלבד. השיר הידוע ביותר בביצועה הוא "שיר ארץ" ("ארץ שיושביה היא אוכלת") למילותיו של נתן יונתן. יוצר אחר שהעיד על עצמו כמי שהושפע מאוד מלחניו של ארגוב הוא מתי כספי, שאף הוציא בשנות השמונים שני אלבומים המוקדשים לשיריו והעלה מופע יחד עם ארגוב בשם "מתתיהו ואלכסנדר". בשנת 1980, הוציא גם אריק איינשטיין אלבום המורכב כולו משירי ארגוב שנקרא "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב". ארגוב זכה לכמה מופעי הוקרה לשיריו, בהם המופע "תפוח הזהב" ב-1974 וערב מחווה בהיכל התרבות ב-1985

ב-1988 זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. סשה ארגוב נפטר בשנת 1995 ורבים ראו בכך סיום תקופה בזמר העברי. הוא נקבר בבית עלמין הירקון. בשנים האחרונות הועלו מספר מופעים שהחיו את יצירותיו של ארגוב, ביניהם המופע "מעבר לתכלת" עם דורית פרקש, בועז פייפר ודוד זבה. כמו כן מוקדשות לו מדי פעם תוכניות רדיו עם שיריו

דיסקוגרפיה

זמרים / זמרות שהוציאו אלבומים משיריו

• עדנה גורן וקובי רכט - שירי סשה ארגוב - 1968
• תפוח זהב - סשה ארגוב - השירים היפים - 1974
• אורה זיטנר - סשה ארגוב מנגן משיריו - 1979
• אריק איינשטיין - ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב - 1980
• מתי כספי - שר סשה ארגוב - 1982
• מתי כספי - מתתיהו ואלכסנדר - 1984
• רונית אופיר - שרה סשה ארגוב - פתאום געגוע - 1992
• שמיניית ווקאל - בראשית - שירי סשה ארגוב - 1995
• עדנה גורן וקובי רכט - שירי סשה ארגוב - מהדורה מחודשת - 2003
• דורון תבורי - עמוק בלילה - שירי סשה ארגוב - 2005
• רונית אופיר - שרה סשה ארגוב - פתאום געגוע - מהדורה מחודשת - 2005

אוספים

• סשה ארגוב - המיטב - סט כפול - 2005
• סשה ארגוב - מנגינה מאירה מצלצלת - סט משולש - 2005
• משירי סשה ארגוב - פונוקול -2006
• מסע אספלט - ביצועים חדשים לשירי סשה ארגוב - 2011