Shlomo Goren, Ashkenazi Chief Rabbi of Israel

Shlomo Goren (born 3 February 1917, died 29 October 1994), was an Orthodox Religious Zionist rabbi in Israel who founded and served as the first head of the Military Rabbinate of the Israel Defense Forces and subsequently as the third Ashkenazi Chief Rabbi of Israel from 1973 to 1983.

He served in the Israel Defense Forces during three wars, wrote several award-winning books on Jewish law, and was appointed Chief Rabbi of Tel Aviv in 1968. After serving as Chief Rabbi of Israel he established a yeshiva in Jerusalem, which he headed until his death.

__________________________________________________________________________________

הרב שלמה גורן

---

Chief Rabbi Brigadier-General Shlomo Goren (1918–1994) made a unique and unforgettable contribution to the Jewish people. More than any other person, he embodied the ancient ideal of being both an outstanding Jewish scholar and a remarkable soldier in the service of God and the Jewish people. He was the first chief rabbi of the Israeli Army (and later of Israel) and the most significant formative force in creating the Jewish nature of the army.

His great genius in learning is reflected not only in his pioneering work in Jewish law and his monumental scholarship on Talmud Yerushalmi, but in a wide variety of books touching upon almost all areas of modern Jewish life and thought.

His service as a soldier for Israel involved him in every possible kind of duty: from childhood smuggling of arms for the Haganah to serving as a sniper in the War of Independence, from the holy and dangerous task of retrieving bodies from the field of battle behind enemy lines to the moments of glory when he served as an inspirational presence in notable battles, and most memorably in the 1967 war, where he is well remembered for his part in the recapture of the Old City, the Kotel, and the Temple Mount.

Rabbi Goren's original family name was Gorenchik. He was born in Zambrow, Poland and immigrated with his family to the British Mandate of Palestine in 1925. He served in the Israel Defense Forces during three wars, wrote several award-winning books on Jewish law, and was appointed Chief Rabbi of Tel Aviv in 1968.

Rabbi Goren served as Chief Rabbi of Israel from 1973 to 1983, after which he established a yeshiva in Jerusalem, which he headed until his death.

Childhood

Goren was raised in Kfar Hasidim, a village of religious Jews near Haifa that his father co-founded. He began studying at the Hebron yeshiva in Jerusalem at age twelve, where he was identified as a prodigy. His first book was published when he was seventeen years old.

Military career

Goren's career was characterized by a commitment to the Religious Zionist values of his youth. He volunteered for the Haganah in 1936, and served as a chaplain for the Jerusalem area during the 1948 Arab-Israeli War, during which he tested for and qualified as an IDF paratrooper. Goren was eventually promoted to the rank of Brigadier-General.

Following the establishment of the state of Israel, Goren was appointed Chief Rabbi of the Military Rabbinate of the IDF with the rank of Major-General, a position he held until 1968. Rabbi Goren used the opportunity to help establish and organize the military chaplaincy's framework, streamlining processes to get soldiers accommodations for kosher food and prayer services. Goren personally wrote a new prayerbook to accommodate the different prayer styles used by various ethnic groups serving in the army.[citation needed]

Goren also served in the 1956 Suez Crisis and the 1967 Six Day War, where he was promoted to a full General. Goren was on hand during the capture of East Jerusalem on June 7, 1967, where he gave a prayer of thanksgiving broadcast live to the entire country. Shortly afterwards Goren, blowing a shofar and carrying a Torah scroll, held the first Jewish prayer session at the Western Wall since 1948. The event was one of the defining moments of the war, and several photographs of Goren, surrounded by soldiers in prayer, have since become famous around the world and particularly in Israel. The most famous photograph shows Rabbi Goren blowing the Shofar against the background of the Western Wall.

Controversy

Rabbi Goren attracted many admirers through his passion for Religious Zionism and his combining Zionist activism with a commitment to Judaism and Jewish scholarship. However, his uncompromising personality later resulted in him becoming a polarizing and controversial figure in Israeli politics.

Rabbi Goren spent most of his term as Chief Rabbi of Israel attempting to reconcile Jewish religious teachings with modern problems of the state, including advancements in technological progress and various high-profile conversion cases. Goren often clashed with his more conservative rabbinical colleagues, including his Sephardic counterpart, Rabbi Ovadia Yosef, and Rabbi Yosef Shalom Eliashiv, then a member of the Israeli Supreme Rabbinical Court.

One example of Goren's desire to adapt halacha to changing realities in science was his controversial stance on Kiddush Levana, the monthly blessing over the new moon. A prayer customarily added after the blessing contains the words "just as I dance before you and am unable to touch you." Rabbi Goren claimed that since the Americans landed on the moon in 1969, this line should be changed to reflect that it is in fact possible to touch the moon.

Temple Mount activism

Rabbi Goren was also well-known for his controversial positions concerning Jewish sovereignty over the Temple Mount. On August 15, 1967, shortly after the Six-Day War, Goren led a group of fifty Jews onto the Temple Mount, where, fighting off protesting Muslim guards and Israeli police, they defiantly held a prayer service[.

Goren continued to pray for many years in the Makhkame building overlooking the Temple Mount where he conducted yearly High Holiday services. His call for the establishment of a synagogue on the Temple Mount has subsequently been reiterated by his brother- in- law the Chief Rabbi of Haifa, Shaar Yashuv Cohen.

Goren was sharply criticized by the Israeli Defense Ministry, who, noting Goren's senior rank, called his behavior inappropriate. The episode led the Chief Rabbis of the time to restate the accepted laws of normative Judaism that no Jews were allowed on the mount due to issues of ritual impurity. The secular authorities welcomed this ruling as it preserved the status quo with the Waqf, the Islamic authority. Disagreeing with his colleagues, Goren continually maintained that Jews were not only permitted, but commanded, to ascend and pray on the mount, a position also held by a minority within the Religious Zionist movement.

Goren was deeply opposed to the Oslo Accords and in 1993 declared that it was Halakhically forbidden to dismantle any settlements in the Biblical land of Israel, and encouraged any soldiers ordered to do so to refuse. Rabbi Goren, who was a strong supporter of alliances between Evangelical Christians and Israel, also denounced meetings between Israel and the Holy See, calling it "blasphemy beyond expression."

However, Goren also spoke out against Jewish terrorism. In 1981 he and Rabbi Ovadia Yosef officially condemned a shooting attack on the Temple Mount by a Kahanist immigrant which resulted in the death of one Muslim bystander and the wounding of several others. In a joint statement released by the Chief Rabbis, they declared that "We and the entire Jewish people attack and deplore the criminal act of murder in every possible way. Through this abominable act [Alan] Goodman has removed himself from the Jewish people..."

Vegetarian lifestyle

Rabbi Goren was a strict vegetarian, a decision he made after visiting a slaughterhouse in Canada to perform an inspection of kashrut.

Awards

   * In 1961, Rabbi Goren was awarded the Israel Prize in Rabbinical literature. [13]

Family

Goren was married to Tzfia Cohen, the daughter of prominent Religious Zionist Rabbi David Cohen, the Nazir of Jerusalem, and the sister of Rabbi She'ar Yashuv Cohen, former deputy-mayor of Jerusalem and the present Chief Rabbi of Haifa. Both Goren's father-in-law and brother-in-law were also prominent rabbinical vegetarians.

Bibliography

   * The Crown of Holiness, an interpretation and commentary on Maimonides' Mishneh Torah, 1934.

   * Sha’rei Taharah, a study on the laws of niddah, 1940.

   * Ha-Yerushalmi ha-Meforash, commentary on the Jerusalem Talmud, 1961. Recipient of the Israel Prize for Jewish Scholarship.

http://wiki.geni.com/index.php/Jewish_Dynasties

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 - כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971). שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של תל אביב יפו ולאחר מכן הרב הראשי לישראל בשנים תשל"ב-תשמ"ג (1983-1972). תלמיד חכם גדול ומחבר ספרים פורה. חתן פרס ישראל לספרות תורנית בתשכ"א (1961), ופרס הרב קוק בתש"ג בעבור השנים תש"א-תש"ג (1943-1941) ובתשמ"ה (1985).י

ביוגרפיה

נולד בעיר זמברוב שבפולין לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת 1925 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי

לאחר מכן עברה משפחתו לירושלים, והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כעילוי. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 נסמך לרבנות ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על משנה תורה לרמב"ם הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי התלמוד הבבלי והירושלמי השייכים למשניות של מסכת מקוואות (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת הלכתית שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת 1961 אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי

נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הראי"ה קוק

בשנים 1940 - 1944 למד באוניברסיטה העברית

תקופת שירותו הצבאי

בשנת 1936, עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור ירושלים

כאשר הוקם צה"ל בשנת 1948, הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי מלחמת העצמאות ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן

כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת הסידור של צה"ל וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית

הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ולכותל המערבי במלחמת ששת הימים, שם אמר ברכת שהחיינו, אל מלא רחמים והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות שופר. בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת צה"ל ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו.‏ הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו לקבר רחל בבית לחם ולמערת המכפלה בחברון‏‏

באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שבהר הבית, המזוהה עם מקום קודש הקודשים, וצולם כשספר תורה בידו האחת ושופר בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כהר סיני כשספר תורה בידו

הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת 1971. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון

פעילותו הממושכת של הרב גורן להתרת עגונות זכתה לתהודה ציבורית רחבה, במיוחד בהתרת עגונות חללי הצוללת דקר והמשחתת אילת שטובעה מול חופי מצרים. היתר העגונות הראשון שלו כרב צבאי ראשי היה ההיתר שנתן לעגונות חללי מלחמת השחרור, כאשר הבסיס העיקרי לדיונו היה הקרב בכפר עציון

כהונתו כרב הראשי לישראל ולאחריה

בשנת תשכ"ח (1968) נבחר לרב הראשי של תל אביב אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת תשל"א (1971)‏‏. בשנת 1972 נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב איסר יהודה אונטרמן. הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת 1983. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של הרבנות הראשית

פסק דין מפורסם של הרב גורן עסק בעניינם של אח ואחות, חנוך ומרים לנגר, שהוכרזו כממזרים, כיוון שאמם התחתנה בלא להתגרש מבעלה הראשון. פסק הדין המקיף מצא דרך להתיר להם לבוא בקהל ישראל משום שאין עדים לגבי גיורו של האב וכן על סמך עדויות שהלה אינו שומר מצוות ואף אוכל חזיר והולך לכנסייה. פסק זה הביא לשיאו את הקרע בין הרב גורן לבין החוגים החרדיים, לאחר שרבנים חרדיים רבים הכריזו כי "פסקיו והוראותיו בטלים". בעקבות זאת יצא הרב צבי יהודה קוק להגנתו במאמר שפרסם בהצופה

הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת ה'תשמ"ג כאשר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא החליפו. לאחר שפרש הקים סמוך לכותל המערבי בירושלים את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד בראשה עד לפטירתו

הרב גורן הביע דעות ניציות תקיפות בעניינים מדיניים. בעת פולמוס החתימה על הסכמי אוסלו כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. בעקבות ההסכמים יצא בגילוי דעת לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים

נפטר בתל אביב בליל שבת פרשת חיי שרה התשנ"ה, ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים

משפחתו

לרב שלמה וצפיה גורן שלושה ילדים: תחיה שפירא - שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הנשואה לכלכלן ד"ר אהוד שפירא, יושב-ראש פסגות בית השקעות ולשעבר ממלא-מקום מנכ"ל בנק לאומי; דרורית תמרי - פסיכולוגית, הנשואה לקרדיולוג ד"ר ישראל תמרי, העוסק גם בתרגום שירה סינית; ואברהם (רמי) גורן - עורך דין