Yael Dayan-Sion

• Yael Dayan Wikipedia
• Yael Dayan Legacy Haaretz

Yaël Dayan, Date of birth 12 February 1939 (age 74) Place of birth Nahalal, Mandatory Palestine

• Knessets 13, 14, 15. Party represented in Knesset:
• 1992–1999 Labor Party
• 1999–2001 One Israel
• 2001–2003 Labor Party

Yaël Dayan (Hebrew: יעל דיין‎, born 12 February 1939) is an Israeli politician and author. She served as a member of the Knesset between 1992 and 2003, and is currently the chair of Tel Aviv city council. She is the daughter of Moshe Dayan and sister of Assi Dayan. Contents

Dayan was born in Nahalal during the Mandate era, the daughter of Moshe Dayan and granddaughter of Shmuel Dayan, both politicians. After serving in the IDF as a Captain in the Spokesperson's Unit, Dayan studied international relations at the Hebrew University of Jerusalem and biology at the Open University of Israel. Between 1959 and 1967, Dayan was in a relationship with Michael Cacoyannis and lived in Greece. She later married Dov Sion, with whom she had two children.

Literary career

Dayan first made a name for herself as an author and newspaper columnist, writing columns for Yedioth Ahronoth, Ma'ariv, Al HaMishmar and Davar.[3] She has published five novels as well as a memoir of the Six-Day War called Israel Journal: June 1967 and a biography of her father called My Father, His Daughter.

Political career

Dayan became a peace activist, joining the leadership of Peace Now, and was also involved in Bat Shalom, the International Center for Peace and the Council for Peace and Security, giving lectures around the world on the topics of peace and security. In Israel she has also campaigned for Human Rights, Women's Rights, and LGBT rights.

In 1992, Dayan was elected to the Knesset on the Labor Party list and served as chairwoman of the Committee on the Status of Women. She was instrumental in pushing forward Israel's sexual harassment law in the 1990s. Re-elected in 1996 and 1999 (as a member of One Israel, an alliance of Labor, Meimad and Gesher), Dayan became chairwoman of the Committee on the Status of Women for a second time in 1999.

She lost her seat in the 2003 elections, and left Labor to join Meretz with Yossi Beilin. Dayan headed the Meretz list in the Tel Aviv municipal elections in 2004, with the party winning 5 out of 31 Seats on council and joining Ron Huldai's coalition. She currently serves as Deputy Mayor and responsible for social services.

Published works

• New Face In The Mirror - 1959
• Envy The Frightened - 1961
• Dust - 1963
• Death Had Two Sons - 1967
• Three Weeks In The Fall - 1979
• The Promised Land: Memoirs of Shmuel Dayan (editor) - 1961
• Israel Journal: June 1967 (also known as A Soldier's Diary) - 1967
• My Father, His Daughter - 1985

יעל דיין

• תאריך לידה: 12 בפברואר 1939
• כנסות 13 - 15. סיעה: מפלגת העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד
• תפקידים בולטים"
  • יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה
  • סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו
  • יושבת-ראש מועצת עיריית תל אביב-יפו
  • מחזיקת תיק הרווחה בעיריית תל אביב-יפו

יעל דיין (נולדה ב-12 בפברואר 1939), היא סופרת ועיתונאית ישראלית. כיום מכהנת כחברת מועצת העיר תל אביב-יפו ומשמשת כיושבת-ראש המועצה. בעבר שימשה בין היתר כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה וכסגנית ראש עיריית תל אביב.

ביוגרפיה

דיין נולדה בנהלל לרות ומשה דיין. היא סיימה בית ספר עממי בגיל 12 ובגילאי 12-16 למדה בתיכון חדש בתל אביב. כנערה כתבה שירים וכתבות לעיתונים שונים, בהם מעריב ודבר‏. שירתה כסרן בדובר צה"ל. השכלתה העל תיכונית כוללת 3 שנים של לימודי יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ללא קבלת תואר וכמו כן לימודי מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה.

בשנים 1967-1959 שהתה דיין ביוון עם בן זוגה מייקל קקויאניס. זמן קצר לאחר חזרתה לארץ נישאה לדב שיאון, נישואיהם נמשכו עד מותו של שיאון בשנת 2003 ולשניהם נולדו בן ובת. בתה, רחל, נשואה לישי, בנו של יוסי שריד.

ספרה "פנים חדשות במראה" שראה אור באנגלית בשנת 1959, עורר סערה זוטא כשתורגם לעברית ובו תיאור שירותה הצבאי כחיילת בצה"ל ופרטים על חייה האישיים של דיין. במלחמת ששת הימים נלוותה לאוגדה 38 בפיקוד אריאל שרון ותיארה את מהלך הלחימה בספרה "סיני, יוני 1967". ספר בולט נוסף שלה הוא האוטוביוגרפיה "אבי, בתו" בו הציגה את יחסיה עם אביה, משה דיין. את הפעילות הציבורית הענפה שלה החלה דיין במנהיגות תנועות שלום ("בת שלום", "המרכז הבינלאומי לשלום", "המועצה לשלום וביטחון") ובהרצאות. כמו כן פעלה בחוגי מעמד האישה, פעילה באגודות נשים, זכויות אדם וזכויות הומואים ולסביות. בשנת 2002 קיבלה את תואר "יקירת הקהילה" - תואר כבוד המוענק על ידי הארגונים הגאים לאנשים מוערכים על ידי קהילת הלהט"ב בכל התחומים.

פעילות בכנסת

בשנת 1992 נבחרה לראשונה לכנסת. עם כניסתה לכנסת הוציאה לפועל את המלצתה של אורה נמיר, משנת 1978, להקים ועדה למעמד האישה בכנסת, וכיהנה כיו"ר הראשונה של הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד שבו כיהנה בשנית בכנסת ה-15. במהלך שנות כהונתה בכנסת שימשה כחברה בועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט.

ב-1993 נפגשה דיין עם ערפאת בתוניס. יצחק רבין ובכירים נוספים ממפלגת העבודה גינו פגישה זו.

באוקטובר 1996, בעת ביקורה בחברון שפך עליה יהודי בשם ישראל לדרמן כוס תה חם‏. על כך נידון לשלוש שנות מאסר והוגשה נגדו תביעת פיצויים אזרחית.

נודעה בזכות מאבקיה למען נשים ומיעוטים. משלא נבחרה למקום ריאלי בפריימריז של מפלגת העבודה לבחירות 2003, הצטרפה לתנועת שח"ר שהקים יוסי ביילין, והשניים פרשו מהעבודה והחליטו להתמודד לכנסת במסגרת רשימת מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שח"ר, בה שוריין לה המקום ה-12, אך הרשימה המשותפת קיבלה רק 6 מושבים בכנסת.

בבחירות לכנסת השבע עשרה הוצבה ברשימת מרצ במקום ה-111 הסמלי.

פעילות מוניציפלית בתל אביב

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2003 עמדה בראש ברשימת מרצ למועצת העיר תל אביב-יפו. הרשימה הצליחה בבחירות המוניציפליות וזכתה בחמישה מנדטים (הסיעה השנייה בגודלה במועצת העיר). דיין חתמה על הסכמים קואליציונים ומונתה לתפקיד סגנית ראש העירייה, רון חולדאי, מחזיקת תיק הרווחה בעיר ויושבת ראש הוועדה לזכויות האדם בתל אביב.

במאי 2008, נוצחה דיין בבחירות המקדימות לראשות רשימת מרצ בתל אביב יפו על ידי מיטל להבי. בעקבות ההפסד, פרשה ממרצ באוגוסט אותה שנה, וחודש לאחר מכן הצטרפה לרשימתו של ראש העירייה רון חולדאי והוצבה במקום החמישי בסיעתו תל אביב אחת‏[5]. בבחירות המקומיות זכתה רשימה זו בחמישה מנדטים ודיין נבחרה בשנית למועצה.

בקדנציה השנייה שלה במועצת העיר, לא המשיכה בתפקידה כסגנית ראש העיר. זאת מכיוון שתפקיד סגן ראש העיר מטעם סיעתו של חולדאי הובטח לעו"ד דורון ספיר, ששימש בתפקיד זה מאז נבחר חולדאי לראשונה לראשות העיר בשנת 1998. חולדאי מינה את דיין לתפקיד יושבת-ראש מועצת העיר. דיין היא האישה הראשונה שמכהנת בתפקיד יו"ר המועצה בעיריית תל אביב. מתוקף תפקידה היא מנהלת את ישיבות המועצה, סדר היום ומתן רשות דיבור לחברי המועצה. כיו"ר המועצה נחשבת דיין לאחת הנשים הבכירות בעיריית תל אביב-יפו. במקביל, משמשת דיין כמחזיקת תיק הרווחה בעירייה.

מספריה

• פנים חדשות במראה, 1959
• סיני, יוני 1967 :יומן אישי, 1967 ‫
• שני בנים למות, 1968
• אבי, בתו, 1986