Yosef Zundel Wasserman

אנציקלופדיה דוד תדהר

יוסף זונדל וסרמן (ה' באלול תר"ס - י"ב בטבת תשל"ט) (1900-1979) היה מורה וסופר ישראלי.

וסרמן נולד בקהיר בשנת 1900 למשפחה שהייתה מקושרת עם היישוב הישן בירושלים ועסקה רבות בהכנסת אורחים. בהיותו בן שנה וחצי חלה והרופאים יעצו למשפחה לעבור למקום עם אוויר יותר בריא. בעקבות זאת עלתה המשפחה לירושלים, שם פתח האב מכולת ברחוב יפו, בשכונת אבן ישראל. בגיל עשר התייתם מאביו ובשנת תרע"ג (1913) יצא עם אימו לאמריקה. אך אימו מתה שם מספר שבועות אחרי הגיעם והוא שב לקרוביו בירושלים ולמד בישיבת עץ חיים. אחרי מלחמת העולם הראשונה החל ללמוד ב"ישיבת המשתלמים" בה ניתנה לתלמידים גם השכלה כללית ופדגוגית כדי להיות מורים בבתי ספר דתיים. המוסד התמזג עם בית המדרש למורים של תנועת המזרחי ובו המשיך ללמוד, עד שהוסמך למורה בתרפ"ב.

בשנת 1923 נשא לאישה את חנה בת אליהו לנדא "נכד הגר"א" ובמשך עשר שנים היה מורה בת"ת שערי תורה.

הצטרף למזרחי הצעיר והשתתף עם חבריו בייסוד החלק שלהם בשכונת מונטיפיורי שליד תל אביב, שם בנה את ביתו בין הראשונים בשכונה. בתרפ"ד היה מיוזמי ובוני בית הכנסת שבשכונה "בני ציון" ואחר כך שימש כגבאי בית הכנסת. בשנת 1932 ייסד וניהל בית ספר פרטי שמומן כנראה על ידי מסדר אחים נאמנים. בהמשך הוכנס בית הספר לרשת החינוך של הועד הלאומי.

הוא היה פעיל בחיים הציבוריים והחברתיים בשכונה, חבר מועצה, וחבר ועדת הביקורת. השתתף בייסוד הארגון הספורטיבי הדתי אליצור והתמסר בייחד לניהול הפעולות התרבותית שבו. היה מזכיר סניף המזרחי בשכונה וחבר סניף "התאחדות בני היישוב" בשכונה. כן היה ממקימי ומנהלי סניף האגודה החשאית "אחים נאמנים" (בני ציון) בתל אביב, לאחר שהקים סניף של הארגון בניו יורק בעת שהותו שם.

יוסף זונדל וסרמן

נולד בקאהיר, מצרים, ה' אלול תר"ס (30.8.1900), לאביו אליהו צבי (תלמיד חכם, בעל בית מסחר לבגדים, .מאכסנם ועוזרם של שד"רי מוסדות הישוב הישן בירושלים בבואם לקאהיר) ולאמו נחמה פייגה בת ר' חיים סלנט (בן הרב אורי שבתי דייץ, דיין בבית-הדין הראשון של עדת האשכנזים בירושלים) חתן הרב יוסף זונדל סלנט,

בהיותו בן שנה וחצי חלה והרופאים יעצו חילוף אויר בשבילו. אז חיסל אביו את עסקיו במצרים, עלה ירושלימה עם המשפחה ופתח חנות מכולת בשכונת אבן ישראל.

בן עשר נתיתם מאביו. בתרע"ג יצא עם אמו לאמריקה, וכשמתה שם אחרי שבועות מספר סירב להשאר בנכר וקרוביו החזירוהו ירושלימה. גדל בבית סבתו באשה סלנט. למר בת"ת ובישיבת "עץ חיים. אחרי מלחמת-העולם הראשונה עבר ל"ישיבת המשתלמים", בה ניתנה לתלמידים גם השכלה כללית ופדגוגית כדי להכשירם להיות מורים בבתי-ספר דתיים. המוסד נתמזג עם בית מדרש למורים של המזרחי, בו המשיך ללמוד והוסמך למורה בתרפ"ב.

באותה שנה נשא לאשה את חנה בת הרב אליהו לנדא ובמשך עשר שנים היה מורה בת"ת "שערי תורה" בשכונת נוה שלום שביפו - תל-אביב.

הצטרף ל"המזרחי הצעיר" והשתתף עם חבריו ביסוד החלק שלהם בשכונת מונטיפיורי שליד תל-אביב, שם בנה את ביתו בין הראשונים ברחוב הנצי"ב, ובתרפ"ו היה מיוזמיו ובוניו של בית-הכנסת בשכונה