Haim Tavori

Haim Tavori (Hebrew: חיים תבורי‎; 1919–1992) was the 6th General Commissioner of Israel Police.

Biography

Tavori was born in 1919 in the city Rivne in Ukraine, and in 1925 immigrated with his parents to Israel. Watched in 1939 he enlisted and served at the top of the eye.

In 1940, he enlisted in the British Mandate police. In 1947, he was appointed as an instructor at the Police Academy in Bethlehem. In 1948 he joined the Israeli police and served in the Jerusalem police. He was wounded in Jerusalem during the war of Independence. And in 1949 he was second lieutenant in the outskirts of Jerusalem.

In 1950, he was appointed chief of Police of Beersheba-Sheva. In 1952 he became head of the Jerusalem District Traffic Branch, giving this post up in 1954 for commander of the Negev. In 1970 he was appointed a deputy commander of the Southern District police. In 1973 he was appointed commander of the Southern District. In 1975 he was appointed head of operations and was involved in preparing the police for internal security. In 1975–1976 he was head of the Department of Public Order and security.

On 30 December 1976 he was appointed Police Commissioner and served in this capacity until 31 December 1979. He died on August 12, 1992. and was buried in Mount Herzl in Jerusalem.

--------------------------------------------------------------

haim my elder brother serve since the age of 18 years as a policeman. he finished his service as highcomishiner of the poluce in israel. (edit by dov tavori)

• Updated from MyHeritage Family Trees by SmartCopy: Sep 24 2015, 10:15:58 UTC

מויקיפדיה:

חיים תבורי (1919 – 12 באוגוסט 1992) היה מפכ"ל המשטרה השישי של משטרת ישראל (1976–1979).

ביוגרפיה

תבורי נולד בשנת 1919 בעיר רובנו שברוסיה, בנם של לאה ומשה תבורי, ובשנת 1925 עלה לארץ ישראל עם הוריו. אביו היה ממקימי תחנת מכבי האש של פתח תקווה ומפקדה הראשון. שירת בש"י ובשנת 1939 התגייס לנוטרות ושירת בראש העין.

ב-1 בינואר 1939 התנדב כחבר ההגנה, להיות נוטר במשטרת היישובים העבריים.

בשנת 1940 התגייס לחיל הרוכבים של משטרת המנדט. ב-1947 מונה למדריך בבית הספר לשוטרים בבית לחם. במלחמת העצמאות נפצע בקרב בעיר העתיקה בירושלים, במאי 1948 התגייס למשטרת ישראל ושירת כסמל בעיר העתיקה בירושלים. בשנת 1949 הועלה לדרגת מפקח שני ושירת בפרברי ירושלים, במהלך שירותו עוטר בצל"ש המשטרתי הראשון על חלקו בפענוח פרשת היעלמותו של שייח' יוסף אבו גוש. ב-1950 מונה למפקד משטרת באר שבע, בשנת 1952 היה לראש ענף תנועה במחוז ירושלים, ממנו עבר ב-1954 לשמש מפקד נפת הנגב, ושימש בתפקיד במשך 16 שנה (החל ב-1961 בדרגת סגן-ניצב). ב-1970 קודם לדרגת ניצב-משנה ומונה לסגן מפקד מחוז הדרום. ב-1971 מונה למפקד מרחב ירושלים.

בשנת 1973 מונה למפקד המחוז הדרומי בדרגת ניצב. בשנת 1975 מונה לראש אגף המבצעים והיה שותף להכנת המשטרה לקבלת האחריות על ביטחון הפנים.

ב-1 בינואר 1977 מונה למפכ"ל המשטרה ושימש בתפקידו זה עד ל־31 בדצמבר 1979.

אחר פרישתו כיהן כיו"ר ארגון יד לבנים בבאר שבע. זכה בשנת 1988 בתואר יקיר באר שבע.

תבורי היה נשוי ליעל – לבית כספי (דור שישי בארץ), ואב ל-3.

נפטר בשנת 1992, בגיל 73, ונקבר בחלקת המשטרה בהר הרצל בירושלים.

אחיו דב תבורי היה ראש עיריית פתח תקווה בשנים 1978–1989.

לימים, נכדו, אמנון אלקלעי, התגייס למשטרת ישראל ועבר מסלול כמעט זהה למסלול שעבר סבו רב ניצב חיים תבורי, כאשר אמנון שירת במחוז הדרומי כמפקד תחנת באר שבע, מפקד מרחב הנגב, עבר לשרת במחוז ירושלים כמפקד מרחב מוריה, מפקד מרחב ציון וחזר למחוז הדרומי כסגן מפקד מחוז דרום ובהמשך כממלא מקום מפקד המחוז. אמנון שרת בהמשך כראש אגף השיטור בדרגת ניצב, תפקיד שבעברו נקרא ראש אגף המבצעים עד שפוצל והמבצעים עברו תחת סמכותו של סגן המפכ"ל.