Wikipedia

Joshua Lederberg, ForMemRS (May 23, 1925 – February 2, 2008) was an American molecular biologist known for his work in microbial genetics, artificial intelligence, and the United States space program. He was just 33 years old when he won the 1958 Nobel Prize in Physiology or Medicine for discovering that bacteria can mate and exchange genes. He shared the prize with Edward L. Tatum and George Beadle who won for their work with genetics.

In addition to his contributions to biology, Lederberg did extensive research in artificial intelligence. This included work in the NASA experimental programs seeking life on Mars and the chemistry expert system Dendral.

Early life and education

Lederberg was born in Montclair, New Jersey, to a Jewish family, son of Esther Goldenbaum Schulman Lederberg and Rabbi Zvi Hirsch Lederberg, in 1925, and moved to Washington Heights, Manhattan as an infant. He had two younger brothers. Lederberg graduated from Stuyvesant High School in New York City at the age of 15 in 1941. After graduation, he was allowed lab space as part of the American Institute Science Laboratory, a forerunner of the Westinghouse Science Talent Search. He enrolled in Columbia University in 1941, majoring in zoology. Under the mentorship of Francis J. Ryan, he conducted biochemical and genetic studies on the bread mold Neurospora crassa. Intending to receive his MD and fulfill his military service obligations, Lederberg worked as a hospital corpsman during 1943 in the clinical pathology laboratory at St. Albans Naval Hospital, where he examined sailors' blood and stool samples for malaria. He went on to receive his undergraduate degree in 1944.

Bacterial genetics

Joshua Lederberg began medical studies at Columbia's College of Physicians and Surgeons while continuing to perform experiments. Inspired by Oswald Avery's discovery of the importance of DNA, Lederberg began to investigate his hypothesis that, contrary to prevailing opinion, bacteria did not simply pass down exact copies of genetic information, making all cells in a lineage essentially clones. After making little progress at Columbia, Lederberg wrote to Edward Tatum, his post-doctoral mentor, proposing a collaboration. In 1946 and 1947, Lederberg took a leave of absence to study under the mentorship of Tatum at Yale University. Lederberg and Tatum showed that the bacterium Escherichia coli entered a sexual phase during which it could share genetic information through bacterial conjugation. With this discovery and some mapping of the E. coli chromosome, Lederberg was able to receive his Ph. D. from Yale University in 1947. Joshua married Esther Miriam Zimmer (herself a mentee of Ed. Tatum) on December 13, 1946.

Instead of returning to Columbia to finish his medical degree, Lederberg chose to accept an offer of an assistant professorship in genetics at the University of Wisconsin–Madison. His wife Esther Lederberg went with him to Wisconsin. She received her doctorate there in 1950.

Joshua Lederberg and Norton Zinder showed in 1951 that genetic material could be transferred from one strain of the bacterium Salmonella typhimurium to another using viral material as an intermediary step. This process is called transduction. In 1956, M. Laurance Morse, Esther Lederberg and Joshua Lederberg also discovered specialized transduction. The research in specialized transduction focused upon lambda phage infection of E. coli. Transduction and specialized transduction explained how bacteria of different species could gain resistance to the same antibiotic very quickly.

During her time in Joshua Lederberg's laboratory, Esther Lederberg also discovered fertility factor F, later publishing with Joshua Lederberg and Luigi Luca Cavalli-Sforza. In 1956, the Society of Illinois Bacteriologists simultaneously awarded Joshua Lederberg and Esther Lederberg the Pasteur Medal, for "their outstanding contributions to the fields of microbiology and genetics".

In 1957, Joshua Lederberg founded the Department of Medical Genetics at the University of Wisconsin–Madison.

Post Nobel Prize research

In 1958, Joshua Lederberg received the Nobel Prize and moved to Stanford University where he was the founder and chairman of the Department of Genetics. He collaborated with Frank Macfarlane Burnet to study viral antibodies. With the launching of Sputnik in 1957, Lederberg became concerned about the biological impact of space exploration. In a letter to the National Academies of Sciences, he outlined his concerns that extraterrestrial microbes might gain entry to Earth onboard spacecraft, causing catastrophic diseases. He also argued that, conversely, microbial contamination of manmade satellites and probes may obscure the search for extraterrestrial life. He advised quarantine for returning astronauts and equipment and sterilization of equipment prior to launch. Teaming up with Carl Sagan, his public advocacy for what he termed exobiology helped expand the role of biology in NASA.

In the 1960s, he collaborated with Edward Feigenbaum in Stanford's computer science department to develop DENDRAL.

In 1978, he became the president of Rockefeller University, until he stepped down in 1990 and became professor-emeritus of molecular genetics and informatics at Rockefeller University, considering his extensive research and publications in these disciplines.

Throughout his career, Lederberg was active as a scientific advisor to the U.S. government. Starting in 1950, he was a member of various panels of the Presidential Science Advisory Committee. In 1979, he became a member of the U.S. Defense Science Board and the chairman of President Jimmy Carter's President's Cancer Panel. In 1989, he received National Medal of Science for his contributions to the scientific world. In 1994, he headed the Department of Defense's Task Force on Persian Gulf War Health Effects, which investigated Gulf War Syndrome.

Lederberg received the Benjamin Franklin Medal for Distinguished Achievement in the Sciences of the American Philosophical Society in 2002.

In 2006, Lederberg was awarded the Presidential Medal of Freedom. In his honor 87 km diameter large impact crater in Xanthe Terra on the surface of Mars was named in the year 2012.

Personal

Lederberg married fellow scientist Esther Miriam Zimmer in 1946; they divorced in 1966. He married psychiatrist Marguerite Stein Kirsch in 1968. He was survived by Marguerite, their daughter, Anne Lederberg, and his stepson, David Kirsch.

Nobel Prize 1958.

יהושע לדרברג

(23 במאי 1925 - 2 בפברואר 2008), היה ביולוג מולקולרי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1958 על מחקרו על המבנה הגנטי והתפקוד במיקרואורגניזמים. לדרברג זכה במחצית הפרס ואילו במחציתו השנייה התחלקו אדוארד לורי טטום וג'ורג' וולס בידל.

בנוסף לתרומותיו בשטח הביולוגיה, לדרברג ערך מחקרים מקיפים בתחום הבינה המלאכותית, כולל עבודה בנאס"א בתוכניות ניסיוניות לייסוד חיים על כוכב מאדים.

ילדותו ונעוריו

לדרברג נולד בעיירה מונטקלייר ניו ג'רזי לרב צבי לדרברג ואשתו אסתר,[1] זמן קצר לאחר שהיגרו לארצות הברית מארץ ישראל המנדטורית. בגיל 15 סיים לימודי תיכון בעיר ניו יורק. לאחר סיום לימודיו הורשה לבצע ניסויים במעבדת המכון האמריקאי למדע. בשנת 1941, בגיל 16, הוא החל לימודיו באוניברסיטת קולומביה וסיים תואר ראשון בזואולוגיה בשנת 1944. בתקופת לימודיו עבד במעבדת בית חולים של הצי האמריקאי בביצוע בדיקות דם וצואה לגילוי טפיל המלריה.

גנטיקה בקטריאלית

לדרברג החל לימודי רפואה באוניברסיטת קולומביה, אולם המשיך במקביל לעבוד במעבדה. השראתו הייתה גילוי חשיבות ה-DNA על ידי אוסוולד אייברי. לדרברג העלה השערה כי, בניגוד לדעה הרווחת, חיידקים אינם מעבירים עותקים זהים של המידע הגנטי, דבר שהיה הופך את כל החיידקים באותו הקו לשיבוטים, זה של זה. לאחר שלא הצליח להתקדם במחקר זה באוניברסיטת קולומביה, הוא כתב לטטום והציע כי ישתפו פעולה במחקר. בין השנים 1946–1947 הפסיק לדרברג את לימודי הרפואה ועבר לאוניברסיטת ייל, כדי לחקור יחד עם טטום. לדרברג וטטום הראו כי החיידק Escherichia coli נכנס לשלב מיני במהלך חייו שבו הוא יכול לחלוק מידע גנטי בדרך של זיווג חיידקי. לאור תגלית זו ומיפוי חלק מן הכרומוזום של החיידק Escherichia coli, הוענק ללדרברג תואר דוקטור באוניברסיטת ייל בשנת 1947, הוא היה בן 22 באותה עת. בשנת 1946 בעת שהייתו באוניברסיטת ייל, הכיר את אסתר צימר והיא הייתה לאשתו ולשותפתו במחקריו. לזוג לא נולדו ילדים והם התגרשו מאוחר יותר.

במקום לשוב ללימודי הרפואה, לדרברג קיבל משרת הוראה בגנטיקה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. בשנת 1952 הראו לדרברג ותלמידו נורטון זינדר כי בקטריופאג'ים יכולים להעביר מידע גנטי בין חיידקי סלמונלה. הליך זה, הנקרא טרנסדוקציה גנטית, הסביר כיצד חיידקים מסוגים שונים יכולים לפתח עמידות לאותה תרופה אנטיביוטית באופן מהיר מאד. בשנת 1957 ייסד לדרברג את המחלקה לגנטיקה רפואית באוניברסיטת ויסקונסין.

מחקר לאחר קבלת פרס נובל

בשנת 1958, בגיל 33 בלבד, קיבל לדרברג פרס נובל על הישגיו ועבר לאוניברסיטת סטנפורד, שם ייסד מחלקה לגנטיקה. הוא שיתף פעולה עם פרנק מקפרלן בורנט במחקר על נוגדנים וירליים. לאחר שיגור הלוויין ספוטניק בשנת 1957, לדרברג גילה דאגה בהשפעות הביולוגיות של חקר החלל. הוא כתב בעניין זה לאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים ופרס את דאגותיו באשר לסכנת כניסה של מיקרובים חוצניים לכדור הארץ על גבי חלליות. דבר שעלול לגרום לאסון עולמי. הוא טען גם שזיהום מיקרובי של לוויינים מעשי-אדם, עלול לפגוע במאמצים למצוא חיים מחוץ לכדור הארץ. הוא הציע כי אסטרונאוטים השבים מן החלל לכדור הארץ יושמו בבידוד וייעשה טיהור מוחלט של הציוד הנשלח לחלל. לדרברג חבר לקארל סאגאן, כדי לתרום להרחבת תחום הביולוגיה בנאס"א. בשנות השישים הוא שיתף פעולה עם אדוארד פייגנבאום במחלקת מדעי המחשב בסטנפורד כדי לפתח את מערכת המומחה DENDRAL.

בשנת 1978 הוא התמנה לנשיא אוניברסיטת רוקפלר ושירת בתפקיד עד לפרישתו בשנת 1990. אז הפך לפרופסור בדימוס באוניברסיטה בתחום גנטיקה מולקולרית ואינפומטיקה.

החל משנת 1950 ובמשך כל חייו המקצועיים לדרברג שימש כיועץ לממשלת ארצות הברית. תחילה היה חבר בוועדות ייעוץ מדעיות שונות לנשיא ארצות הברית. בשנת 1979 הוא הפך חבר בוועדת מומחים בנושאי מדע וביטחון המייעצת למשרד ההגנה והיה אף יושב ראש הוועדה לסרטן במינויו של הנשיא ג'ימי קרטר. בשנת 1989 הוענקה לו המדליה הלאומית למדעים. בשנת 1994 הוא עמד בראש כוח משימה של משרד ההגנה על נזקי הבריאות של מלחמת המפרץ ואשר חקרה את סינדרום מלחמת המפרץ. לדרברג היה אף יועץ של ארגון הבריאות העולמי (WHO)

בחודש יוני, 2005, בגיל שמונים, כתב לדרברג לאתר פרס נובל כי שינה לאחרונה את מוקד מחקרו ועתה הוא מתמקד בשאלה: "מהו קצב הגידול המהיר ביותר לתא חיידק ומדוע?"

ב-2006 העניק לו הנשיא ג'ורג' בוש את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה בארצות הברית.

ב-2 בפברואר 2008, בגיל 82, נפטר לדרברג מדלקת ריאות בביתו שבניו יורק, ארצות הברית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9C...