http://mises.org/about/3248

Ludwig von Mises (1881-1973)

by Murray N. Rothbard

"Economics deals with society's fundamental problems; it concerns everyone and belongs to all. It is the main and proper study of every citizen."

Ludwig von Mises, Human Action

One of the most notable economists and social philosophers of the twentieth century, Ludwig von Mises, in the course of a long and highly productive life, developed an integrated, deduct ive science of economics based on the fundamental axiom that in dividual human beings act purposively to achieve desired goals. Even though his economic analysis itself was “value-free” — in the sense of being irrelevant to values held by economists — Mises concluded that the only viable economic policy for the human race was a policy of unrestricted laissez-faire, of free markets and the unhampered exercise of the right of private property, with government strictly limited to the defense of person and property within its territorial area.

For Mises was able to demonstrate (a) that the expansion of free markets, the division of labor, and private capital investment is the only possible path to the prosperity and flourishing of the human race; (b) that socialism would be disastrous for a modern economy because the absence of private ownership of land and capital goods prevents any sort of rational pricing, or estimate of costs, and (c) that government intervention, in addition to hampering and crippling the market, would prove counter-productive and cumulative, leading inevitably to socialism unless the entire tissue of interventions was repealed.

Holding these views, and hewing to truth indomitably in the face of a century increasingly devoted to statism and collectivism, Mises became famous for his “intransigence” in insisting on a non-inflationary gold standard and on laissez-faire.

Effectively barred from any paid university post in Austria and later in the United States, Mises pursued his course gallantly. As the chief economic adviser to the Austrian government in the 1920s, Mises was single-handedly able to slow down Austrian inflation; and he developed his own “private seminar” which attracted the out standing young economists, social scientists, and philosophers throughout Europe. As the founder of the "neo-Austrian School" of economics, Mises’s business cycle theory, which blamed inflation and depressions on inflationary bank credit encouraged by Central Banks, was adopted by most younger economists in England in the early 1930s as the best explanation of the Great Depression.

Having fled the Nazis to the United States, Mises did some of his most important work here. In over two decades of teaching, he inspired an emerging Austrian School in the United States. The year after Mises died in 1973, his most distinguished follower, F.A. Hayek, was awarded the Nobel Prize in economics for his work in elaborat ing Mises’s business cycle theory during the later 1920s and 1930s.

Mises was born on Sept 29, 1881, in the city of Lemberg (now Lvov) in Galicia, where his father, a Viennese construction engineer working for the Austrian railroads, was then stationed. Both Mises’s father and mother came from prominent Viennese families; his mother’s uncle, Dr Joachim Landau, served as deputy from the Liberal Party in the Austrian Parliament.

Entering the University of Vienna at the turn of the century as a leftist interventionist, the young Mises discovered Principles of Economics by Carl Menger, the founding work of the Austrian School of economics, and was quickly converted to the Austrian emphasis on individual action rather than unrealistic mechanistic equations as the unit of economics analysis, and to the importance of a free-market economy.

Mises became a prominent post-doctoral student in the famous University of Vienna seminar of the great Austrian economist Eugen von Bohm-Bawerk (among whose many accomplishments was the devastating refutation of the Marxian labor theory of value).

The Mises Institute's coat of arms is that of the Mises family, awarded in 1881 when Ludwig von Mises's great-grandfather Mayer Rachmiel Mises was ennobled by the Emperor Franz Josef I of Austria. In the upper right-hand quadrant is the staff of Mercury, god of commerce and communication (the Mises family was successful in both; they were merchants and bankers). In the lower left-hand quadrant is a representation of the Ten Commandments. Mayer Rachmiel, as well as his father, presided over various Jewish cultural organizations in Lemberg, the city where Ludwig was born. The red banner displays the Rose of Sharon, which in the litany is one of the names given to the Blessed Mother, as well as the Stars of the Royal House of David, a symbol of the Jewish people. Ludwig's lifelong motto was from Virgil: tu ne cede malis, sed contra audentior ito. Here is a full view.

During this period, in his first great work, The Theory of Money and Credit (1912) Mises performed what had been deemed an impossible task: to integrate the theory of money into the general theory of marginal utility and price (what would now be called integrating “macroeconomics” into “microeconomics.”) Since Bohm-Bawerk and his other Austrian colleagues did not accept Mises’s integration and remained without a monetary theory, he was therefore obliged to strike out on his own and found a “neo -Austrian” school.

In his monetary theory, Mises revived the long forgotten British Currency School principle, prominent until the 1850s, that society does not at all benefit from any increase in the money supply, that increased money and bank credit only causes inflation and business cycles, and that therefore government policy should maintain the equivalent of a 100 percent gold standard.

Mises added to this insight the elements of his business cycle theory: that credit expansion by the banks, in addition to causing inflation, makes depressions inevitable by causing “malinvestment,” i.e. by inducing businessmen to overinvest in “higher orders” of capital goods (machine tools, construction, etc.) and to underinvest in consumer goods.

The problem is that inflationary bank credit, when loaned to business, masquerades as pseudo-savings, and makes businessmen believe that there are more savings available to invest in capital goods production than consumers are genuinely willing to save. Hence, an inflationary boom requires a recession which becomes a painful but necessary process by which the market liquidates unsound investments and reestablishes the investment and production structure that best satisfies consumer preferences and demands.

The Mises Quotation Machine

The Complete Mises Bibliography

Who was Mises? by Jörg Guido Hülsmann

Tributes to Mises by Economists, Journalists, and Others

Books and Essays by Mises (complete text)

Songs from the Mises-Kreis

The Story of the Lost Papers

Downloadable Photographs of Mises

Mises, and his follower Hayek, developed this cycle theory during the 192Os, on the basis of which Mises was able to warn an unheeding world that the widely trumpeted “New Era” of permanent prosperity of the 192Os was a sham, and that its inevitable result would be bank panic and depression. When Hayek was invited to teach at the London School of Economics in 1931 by an influential former student at Mises’s private seminar, Lionel Robbins, Hayek was able to convert most of the younger English economists to this perspective. On a collision course with John Maynard Keynes and his disciples at Cambridge, Hayek demolished Keynes’s Treatise on Money, but lost the battle and most of his followers to the tidal wave of the Keynesian Revolution that swept the economic world after the publication of Keynes’s General Theory in 1936.

The policy prescriptions for business cycles of Mises-Hayek and of Keynes were diametrically opposed. During a boom period, Mises counseled the immediate end of all bank credit and monetary expansion; and, during a recession, he advised strict laissez-faire, allowing the readjustment forces of the recession to work themselves out as rapidly as possible.

Not only that: for Mises the worst form of intervention would be to prop up prices or wage rates, causing unemployment, to increase the money supply, or to boost government spending in order to stimulate consumption. For Mises, the recession was a problem of under-saving, and over-consumption, and it was therefore important to encourage savings and thrift rather than the opposite, to cut government spending rather than increase it. It is clear that, from 1936 on Mises was totally in opposition to the worldwide fashion in macroeconomic policy.

Socialism-communism had triumphed in Russia and in much of Europe during and after World War I, and Mises was moved to publish his famous article, “Economic Calculation in the Socialist Commonwealth,” (1920) in which he demonstrated that it would be impossible for a socialist planning board to plan a modern economic system; furthermore, no attempt at artificial “markets” would work, since a genuine pricing and costing system requires an exchange of property titles, and therefore private property in the means of production.

Mises developed the article into his book Socialism(1922), a comprehensive philosophical and sociological, as well as economic critique which still stands as the most thorough and devastating demolition of socialism ever written. Mises’s Socialism converted many prominent economists and social philosophers out of socialism, including Hayek, the German Wilhelm Ropke, and the Englishman Lionel Robbins.

In the United States, the publication of the English translation of Socialism in 1936 attracted the admiration of the prominent economic journalist Henry Hazlitt, who reviewed it in the New York Times, and converted one of America’s most prominent and learned Communist fellow-travelers of the period, J.B. Matthews, to a Misesian position and to opposition to all forms of socialism.

Socialists throughout Europe and the United States worried about the problem of economic calculation under socialism for about fifteen years, finally pronouncing the problem solved with the promulgation of the “market socialism” model of the Polish economist Oskar Lange in 1936. Lange returned to Poland after World War II to help plan Polish Communism. The collapse of socialist planning, in Poland and the other Communist countries in 1989, left Establishment economists across the ideological spectrum, all of whom bought the Lange “solution”, mightily embarrassed.

Some prominent socialists, such as Robert Heilbroner, have had the grace to admit publicly that “Mises was right” all along (the phrase “Mises was Right” was the title of a panel at the annual 1990 meeting of the Southern Economic Association at New Orleans).

If socialism was an economic catastrophe, government inter vention could not work, and would tend to lead inevitably to socialism. Mises elaborated these insights in his Critique of Interventionism (1929), and set forth his political philosophy of laissez-faire liberalism in his Liberalism (1927).

In adition to setting himself against all the political trends of the twentieth century, Mises combated with equal fervor and eloquence what he considered the disastrous dominant philosophical and methodological trends, in economics and other disciplines. These included positivism, relativism, historicism, polylogism” the idea that each race and gender has its own “logic” and there fore cannot communicate with other groups), and all forms of irrationalism and denial of objective truth. Mises also developed what he considered to be the proper methodology of economic theory--logical deduction from evident axioms, which he labeled “praxeo logy”, and he leveled trenchant critiques of the growing tendency in economics and other disciplines to replace praxeology and histor ical understanding by unrealistic mathematical models and statistical manipulations.

Emigrating to the United States in 1940, Mises’s first two books in English were important and influential. His Omnipotent Government (1944) was the first book to challenge the then-standard Marxian view that fascism and Nazism were imposed upon their nations by big business and the “capitalist class.” His Bureaucracy (1944) was a still unsurpassed analysis of why government operation must necessarily be “bureaucratic” and suffer from all the ills of bureaucracy.

Mises’s most monumental achievement was his Human Action (1949), the first comprehensive treatise on economic theory written since the first World War. Here Mises took up the challenge of his own methodology and research program and elaborated an integrated and massive structure of economic theory on his own deductive, “praxeological” principles. Published in an era when economists and governments generally were totally dedicated to statism and Keynesian inflation, Human Action was unread by the economics profession. Finally, in 1957 Mises published his last major work, Theory and History, which, in addition to refutations of Marxism and historicism, set forth the basic differences and functions of theory and of history in economics as well as all the various disciplines of human action.

In the United States as in his native Austria, Mises could not find a paid post in academia. New York University, where he taught from until 1945 until his retirement at the age of 88 in 1969, would only designate him as Visiting Professor, and his salary had to be paid by the conservative-libertarian William Volker Fund until 1962, and after that by a consortium of free-market foundations and businessmen. Despite the unfavorable climate, Mises inspired a growing group of students and admirers, cheer fully encouraged their scholarship, and himself continued his remarkable productivity.

Mises was also sustained by and worked together with free -market and libertarian admirers. From its origin in 1946 until his death, Mises was a part-time staff member of the Foundation for Economic Education at Irvington-on-Hudson, New York; and he was in the 1950s an economic advisor to the National Association of Manufacturers (NAM) working with their laissez-faire wing which finally lost out to the tide of “enlightened” statism.

As a free trader and a classical liberal in the tradition of Cobden, Bright, and Spencer, Mises was a libertarian who champ ioned reason and individual liberty in personal as well as eco nomic matters. As a rationalist and an opponent of statism in all its forms, Mises would never call himself a “conservative,” but rather a liberal in the nineteenth-century sense.

Indeed, Mises was politically a laissez-faire radical, who denounced tariffs, immigration restrictions, or governmental attempts to enforce morality. On the other hand, Mises was a staunch cultural and sociological conservative, who attacked egalitarianism, strongly denounced political feminism as a facet of socialism. In contrast to many conservative critics of capitalism, Mises held that personal morality and the nuclear family were both essential to, and fostered by, a system of free-market capitalism.

Mises’s influence was remarkable, considering the unpopularity of his epistemological and political views. His students of the 1920s, even those who later became Keynesians, were permanently stamped by a visible Misesian influence. These students included, in addition to Hayek and Robbins, Fritz Machlup, Gottfried von Haberler, Oskar Morgenstern, Alfred Schutz, Hugh Gaitskell, Howard S. Ellis, John Van Sickle, and Erich Voegelin.

In France, General DeGaulle’s major economic and monetary adviser, who helped swing France away from socialism, was Jacques Rueff, an old-friend and admirer of Mises. And part of post-World War II Italy’s shift away from socialism was due to its President Luigi Einaudi, a distinguished economist and long-time friend and free-market colleague of Mises. In the United States, Mises was scarcely as influential. Under less promising academic conditions, his students and admirers included Henry Hazlitt, Lawrence Fertig, Percy Greaves, Jr., Bettina Bien Graeves, Hans F. Sennholz, William H. Peterson, Louis M. Spadaro, Israel M. Kirzner, Ralph Raico, George Reisman, and Murray N. Rothbard. But Mises was able to build a remarkably strong and loyal following among businessmen and other non-academics; his massive and complex Human Action has sold extraordinarily well ever since the year of its original publication.

Since Mises’s death in New York City on October 10, 1973 at the age of 92, Misesian doctrine and influence has experienced a ren aissance. The following year saw not only Hayek’s Nobel Prize for Misesian cycle theory, but also the first of many Austrian School conferences in the United States. Books by Mises have been reprinted and collections of his articles translated and published. Courses and programs in Austrian Economics have been taught and established throughout the country.

Taking the lead in this revival of Mises and in the study and expansion of Misesian doctrine has been the Ludwig von Mises Institute, founded by Lle wellyn Rockwell, Jr. in 1982 and headquartered in Auburn, Alabama. The Mises Institute publishes scholarly journals and books, and offers courses in elementary, intermediate and advanced Austrian economics, which attract in creasing numbers of students and professors. Undoubtedly, the collapse of socialism and the increased attractiveness of the free market have greatly contributed to this upsurge of popularity.

Murray N. Rothbard (1926-1995) was dean of the Austrian School after Mises's death.

Chronology

(Based on Bettina B. Greaves's Annotated Bibliography of Ludwig von Mises)

1881. Born September 29 to Arthur Edler and Adele (Landau) von Mises, at Lemberg, in the Austro-Hungarian Empire. After World War 1, Lemberg became "Lwow," a part of Poland; after World War II, "Lvov," a part of Ukraine in the U.S.S.R.; then in December 1991, "Lviv," in the newly independent republic of Ukraine. Ludwig's father, educated at Zürich Polytechnic, was a construction engineer employed in the Austrian Railroad Ministry. Ludwig was the oldest of three boys; one died as a child; Richard became well known as a mathematician.

Attended a private elementary school, then the public Akademishe Gymnasium in Vienna (1892-1900).

1900. First visit to Switzerland.

1900-1902. Attended Universität Wien (University of Vienna).

1902 . "Die Entwicklung des gutsherrlich-bäuerlichen Verhältnisses in Galizien (1772-1848) [The Development of the Relationship between Peasant and the Lord of the Manor in Galicia, 1772-1848]. A monograph about the decline of serfdom in Mises' native Galicia.

1903. Mises's father died.

1906. February 20: Awarded Dr. Jur. degree, Doctor of both Canon and Roman Laws, from the Universität Wien [University of Vienna). When Mises attended the University, it had no separate economics department; the only path to studying economics in those days was through law.

1904(?) -1914. Attended seminar of Eugen von Böhm-Bawerk at the Universität Wien.

1910. Completed compulsory military service, consisting of three 4-week periods of duty, one each year for three years.

1906-1912. Taught economics to seniors of the Wiener Handelsakademie für Mädchen [Viennese Commercial Academy for Girls].

1907-1908. Began working at the Kammer für Handel, Gewerbe und Industrie [Austrian Chamber of Commerce], "Handelskammer" for short, an official advisory agency of the Austrian government.

1912.Theorie des Geldes und der Umlaufsmittel [Theory of Money and Credit], Mises' first important theoretical work.

1913. Appointed Privatdozent (unsalaried lecturer) at the University of Vienna.

1914-1918. Called back to active duty when World War I started. He left Vienna in the summer of 1914 to go to war, on the same day and on the same train on which he had planned to leave to teach a seminar in Silesia. He served as a captain with the artillery in the Austro-Hungarian cavalry, primarily on the Eastern front in the Carpathian Mountains, Russian Ukraine, and Crimea. During the latter part of the war, he worked on economic problems with the Army's General Staff in Vienna.

1918-1919.Taught a class of officers seeking to return to civilian life at the Wiener Exportakademie [Viennese Export Academy], later the Hochschule für Welthandel [Institute for World Trade].

1918-1920. Director, League of Nation's Austrian Abrechnungs Amt [Reparations Commission].

1919-1934. Returned to the University of Vienna as a Privatdozent (unsalaried lecturer); invested May 18, 1918, with the title of "Professor Extraordinary."

After World War 1, Mises helped to revive the Nationalökonomische Gesellschaft [Economic Society], publisher of the quarterly, Zeitschriftfur Nationalökonomie.

1918-1938. Resumed position with the Handelskammer, the Austrian Chamber of Commerce.

1919. Nation, Staat und Wirtschaft: Beiträge zur Politik and Geschichte der Zeit [Nation, State, and Economy: Contributions to the Politics and History of Our Time].

1920. Die Wirtschaftsrechnung im sozialistischen Gemeinwesen" [Economic Calculation in the Socialist Commonwealth]. Paper presented to the Nationalökonomische Gesellschaft, later published in the Archiv für Sozialwissenschaft und Sozialpolitik (1920).

1919-1933. Active member, Verein fiir Sozialpolitik [Association for Social Policy].

1920-1934. Conducted a private seminar [Privatseminar] in his office on alternate Friday evenings. Participants: University Ph.Ds and guests, by invitation only.

1922. Die Gemeinwirtshaft: Untersitchungen über den Sozialismus [Socialism: An Economic and Sociological Analysis].

1923. Die geldtheoretische Seite des Stabilisierungsproblems [Stabilization of the Monetary Unit, from the Viewpoint of Theory].

1924. The Theory of Money and Credit, 2nd German edition.

1926. Lecture tour of U.S. universities, under sponsorship of Laura Spelman (Rockefeller) Foundation.

1927-1938. January 1, 1927: The Oesterreichisches Institut für Konjunkturforschung [Austrian Institute for Business Cycle Research, established by Mises, began operations. Mises became its Acting (Executive) Vice President; F. A. Hayek served as manager until 1931; when Hayek migrated to London, Oskar Morgenstern took over.

1927. Liberalismus [Liberalism]. First English translation published 1962 as The Free and Prosperous Commonwealth.

1928. Geldwertstabilisierung and Konjunkturpolitik [Monetary Stabilization and Cyclical Policy]. 1929. Kritik des Interventionismus: Untersuchungen zur Wirtschaftspolitik und Wirtschaftsideologie der Gegenwart [Critique of Interventionism: Inquiries into Present Day Economic Policy and Ideology].

1931. Visited the United States for the Congress of the International Chamber of Commerce.

Die Ursachen der Wirtschaftskrise: Ein Vortrag[The Causes of the Economic Crisis: A Lecture.

1932. Socialism, 2nd German edition.

1933. Grundprobleme der Nationalökonomie [Epistemological Problems of Economics].

1934. English translation of Theorie des Geldes und der Umlaufsmittel [The Theory of Money and Credit].

1934-1940. Professor of International Economic Relations, Institut Universitaire des Hautes Études Internationales (Graduate Institute of International Studies], Geneva, Switzerland. Though he bad left Vienna to accept this position in Switzerland, Mises retained his association with the Austrian Chamber of Commerce on a part-time basis until the Anschluss, Hitler's annexation of Austria in March 1938.

1936English translation of Die Gemeinwirtschaft [Socialism].

1937. Mises's mother died in Vienna.

1938. July 6: Married Margit (née Herzfeld) Sereny in Geneva.

1940. Nationalökonomie: Theorie des Handelns und Wirtschaftens [Economics: Theory of Action and Exchange].

Interventionism: An Economic Analysis (not published until 1998).

Migrated to the United States, arriving in New York on August 2.

1940-1944. Wrote reminiscences of his life in Vienna, translated and published posthumously as Notes and Recollections (1978).

Rockefeller Foundation and National Bureau of Economic Research grants enabled Mises to write two books, Omnipotent Government: The Rise of the Total State and Total War and Bureaucracy, both published in 1944.

1942. January and February: 2-month appointment in Mexico as Visiting Professor at the Universidad Nacional Autónoma de Mexico, Escuela Nacional de Economia [National University of Mexico, School of Economics].

1945-1969. Visiting Professor, New York University, Graduate School of Business Administration. Gave two courses, Monday evening lecture (February 1945-Spring 1964), Thursday evening seminar (Fall 1948-Spring 1969).

1946. Member, Economic Principles Commission, National Association of Manufacturers. As such, consulted in the preparation of The American Individual Enterprise System, 2 vols. (McGraw Hill, 1946), the product of "the consensus of judgment among the Comission members."

Acquired U. S. citizenship.

July 26 to September 4: Visiting Professor in Mexico, lecturing for the Escuela de Economía [School of Economics of the Associación Mexicana de Cultura [Mexican Cultural Association].

1946-1973. Adviser, Foundation for Economic Education, Inc. (Irvington-on-Hudson, N.Y.).

1947 Planned Chaos.

Instrumental in the founding, with F. A. Hayek, of the Mont Pè1erin Society, an international society of businessmen, economists, and other intellectuals.

1949. July 30 to August 28: lectured in Mexico for the Escuela de Economia [School of Economics] of the Associacion Mexicana de Cultura [Mexican Cultural Association].

Human Action: A Treatise On Economic

1950. March 31 to April 16: Lecture tour of Peru, at the invitation of the Banco Central de Reserve (Central Reserve Bank), Pedro Beltrán, Chairman.

1951. Socialism, New U. S. edition of English translation, enlarged with Planned Chaos (1947) as its epilogue.

1952. Planning for Freedom: And 0ther Essays and Addresses. Later enlarged editions published 1962, 1974, and 1980.

1953The Theory of Money and Credit. New U. S. edition of English translation, enlarged with a new essay on "Monetary Reconstruction."

Richard von Mises, Ludwig's brother, the mathematician, dies.

1954-1955. January 1954 to April 1955: Adviser to National Association of Manufacturers.

1956. February 20: Mises's Doctorate renewed and commemorated by the Universität Wien [University of Vienna] on the 50th anniversary of the date on which it was awarded.

Festschrift published on the occasion of the Fiftieth Anniversary of Mises's Doctorate, February 20, 1956, On Freedom and Free Enterprise: Essays in Honor of Ludwig von Mises(Mary Sennholz, editor).

The Anti-Capitalistic Mentality

1957. Distinguished Service Award of the Fellowship of Former Overseas Rotarians.

June 8: Granted Honorary Degree, Doctor of laws, Grove City College, Grove City, Pennsylvania.

Theory and History

1958. September 19 to September 28: Visited Mexico under sponsorship of the Instituto de Investigaciones Sociales y Económicas [Institute for Social and Economic Investigations] to participate in a seminar with several other members of the Mont Pelerin Society.

1959. June 2 to June 15: Invited to Buenos Aires, Argentina, by the Centro de Difusión de la Economia Libre [Center for the Promotion of the Free Economy], later the Centro de Estudios sobre la Libertad [Center for the Study of Freedom]. Delivered six lectures, published posthumously as Economic Policy: Thoughts for Today and Tomorrow(1979).

1960. English translation of Grundprobleme der Nationalökonomie [Epistemological Problems of Economics].

1962. The Ultimate Foundation of Economic Science.

English translation of LiberalismusLiberalism] under the title of The Free and Prosperous Commonwealth.

October 20: Awarded Österreichisches Ehrenzeichen für Wissenschaft und Kunst [Austrian medal of honor for science and the arts] in recognition of his "distinguished activities as a scholar and teacher and for his internationally recognized work in the fields of political science and economics."

1963. June 5: Awarded Honorary Degree, Doctorate of Laws, by New York University, "for his exposition of the philosophy of the free market, and his advocacy of a free society."

Human Action, 2nd ed., revised.

1964. July 28: Granted Honorary Degree, Doctor Rerum Politicarum [Doctor of Political Science] by the University of Freiburg, Breisgau, Germany.

1966 Human Action, 3rd edition.

1965-1971. Visiting Professor, Plano University, Plano, Texas.

1969. September: Cited by the American Economic Association as "Distinguished Fellow" of the year.

1971. September 29: Festschrift published in honor of Mises's 90th birthday: Toward Liberty: Essays in Honor of Ludwig von Mises on the Occasion of his 90th Birthday (2 volumes).

1973. October 10: Mises dies at St. Vincent's Hospital in New York City.

לודוויג היינריך אדלר פון מיזס

' (Ludwig Heinrich Edler von Mises;‏ 29 בספטמבר 1881 – 10 באוקטובר 1973) כלכלן ופילוסוף אוסטרי-אמריקאי, בן למשפחה יהודית מגליציה, היה אחד הכלכלנים הבולטים של המאה העשרים. פון מיזס היה אחד ההוגים הבולטים באסכולה האוסטרית, והשפיע רבות על התנועה הליברטריאנית. מיזס כתב והרצה בהרחבה על מחשבה ליברלית-קלאסית, וזכור בזכות עבודתו על פרקסאולוגיה, חקר הבחירה והפעולה האנושיים.

תוכן עניינים 1 חייו 1.1 רקע משפחתי 1.2 לימודיו 1.3 פעילותו בווינה 1.4 הגירתו לשווייץ 1.5 פעילותו בארצות הברית 2 עבודות מרכזיות 3 ביקורת 4 מקורות 5 ראו גם 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים חייו רקע משפחתי לודוויג פון מיזס נולד בלמברג שבממלכת אוסטרו-הונגריה (כיום לבוב שבגליציה, אוקראינה), בן בכור בין שלושה ילדים של משפחה יהודית. אביו היה ארתור פון מיזס, מהנדס רכבות ופקיד ציבור ואמו הייתה אדלה לבית פון לנדאו. לשושלת משפחת מיזס, שתחילת דרכה בחיי המסחר בלמברג במאה ה-18, ולנציגיה – פישל (לימים מאיר ירחמיאל), אברהם אוסקר ובנו ארתור – היה מעמד מכובד בין יהודי העיר. אבי סבו של פון מיזס, מאיר ירחמיאל מיזס, זכה בשנת 1881 לקבל תואר אצולה מידי הקיסר פרנץ יוזף ולפיכך שונה שם המשפחה ל"פון מיזס". אחיו של פון מיזס, ריכרד פון מיזס, היה לימים מתמטיקאי מפורסם, פרופסור באוניברסיטת הרווארד. אחיו השני, קרל, מת בגיל 11 ממחלת השנית.

לימודיו אחרי השלמת לימודיו בבית הספר היסודי והתיכון – הגימנסיה האקדמית בווינה – החל לודוויג פון מיזס בשנת 1900 ללמוד במחלקה למשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת וינה. תחת המרצה קרל גרונברג החל מיזס את דרכו כחסיד האסכולה ההיסטורית בתחום מדע המדינה, אסכולה שהדגישה את חשיבות מציאת העובדות ובזה לניתוח תאורטי, אבל בסתיו 1903 קרא מיזס את "עקרונות הכלכלה" של קרל מנגר, טקסט היסוד של האסכולה האוסטרית ושינה את טעמו לחלוטין. הוא התרחק מהגישה ההיסטורית ובשנים שלאחר מכן חקר לעומק את התאוריה הכלכלית, במיוחד בסמינר של אויגן פון בהם-באוורק, שר האוצר של אוסטרו-הונגריה לשעבר וממשיכו של מנגר.

פעילותו בווינה בפברואר 1906 השלים פון מיזס את לימודיו כדוקטור למשפטים והחל בעבודה כפקיד במנהל הכספים של אוסטריה, אך אחרי חודשים ספורים התפטר מעבודתו שבמקום. בשנתיים שלאחר מכן עבד כמתמחה בחברת עורכי דין והחל מרצה בנושאי כלכלה. בראשית 1909 הצטרף לוועד למסחר ותעשייה של וינה, בו עבד במשך עשרים וחמש השנים הבאות. הלשכה הייתה באותה עת ארגון חצי-ממשלתי ולפרסומיה הייתה השפעה ניכרת על הפוליטיקה באוסטריה.

במקביל, המשיך מיזס לעסוק בתאוריה כלכלית ובשנת 1912 פרסם את המחקר המקיף הראשון שלו, "תאוריה של כסף ואשראי(אנ')"[1] . המחקר העלה שתי תרומות חשובות בהדגימו את ישימותה של תורת הערך של מנגר לכסף ובהצגת תאוריית מחזור עסקים חדשה שגרסה שמשברים כלכליים נובעים מחישובים שגויים של ערך משאבים בגלל אינפלציה. מיזס הראה גם כי כסף אינו יכול להיות נייטרלי וכי הגדלה בכמות הכסף משפיעה תמיד גם על החלוקה מחדש.

בזמן מלחמת העולם הראשונה שימש מיזס קצין ארטילריה בצבא האוסטרו-הונגרי ומאוחר יותר כיועץ כלכלי למשרד המלחמה. הוא התנסה באופן אישי במציאות הסוציאליזם המלחמתי, אותו ניתח מאוחר יותר בתאוריית הסוציאליזם שלו ובדינאמיקה של התערבותיזם. בשנת המלחמה האחרונה מונה למשרת פרופסור ללא תשלום באוניברסיטה של וינה.

אחרי המלחמה הפך מיזס לפרק זמן קצר לחבר נספח של הממשלה הרפובליקנית החדשה של "אוסטריה הגרמנית" (שמה של אוסטריה עד ספטמבר 1919). הוא היה בעל הסמכות הראשי בתחומים כלכליים הנוגעים ליחסי חוץ. הישגו המעשי העיקרי באותה תקופה היה שכנועו של המנהיג הסוציאליסטי, אוטו באואר, חבר וסטודנט עמית לשעבר, לא לנסות לחולל הפיכה בולשביקית. הוא גם פרסם ספר שמסביר את התמוטטותה של אוסטרו-הונגריה במלחמה בשם "אומה, מדינה וכלכלה: תרומות לפוליטיקה ולהיסטוריה של זמננו"[2]. כאן, טוען מיזס כי האימפריאליזם הגרמני נבע מיישום כוח המדינה לפתרון בעיות הקהיליות הרב-לאומיות שהתקיימו בפרובינציות המזרחיות של גרמניה ואוסטריה.

בסתיו שנת 1919 כתב מיזס את מאמרו המפורסם ביותר, "חישוב כלכלי במדינות סוציאליסטיות (אנ')". במאמר הוא טוען כי להנהגה סוציאליסטית אין כלים לחישוב שכלתני של משאבים – כלומר, חישוב כלכלי – וכי רק מחירי הכסף שבכלכלה קפיטליסטית (כלומר, חופשית) מאפשרים השוואת חלופות השקעה. שנתיים מאוחר יותר, הרחיב מיזס את טיעוניו ב"סוציאליזם(אנ')"[3], שהשפיע על דור שלם של הוגים בתחום הכלכלה, ובמיוחד פרידריך האייק ווילהלם רפקה.

בראשית שנות העשרים של המאה העשרים נהנה מיזס מהשפעה על הרפורמות הכלכליות והפיננסיות באוסטריה, אך לא היה יכול למנוע את התגברות הויסות הממשלתי וההתדרדרות ההדרגתית במצב ענייני הכספים של אוסטריה. במאמרים כמו "אנטי מרקסיזם" משנת 1925 ו"התערבותיזם" משנת 1926 פיתח מיזס תאוריה חדשה על התערבותיזם, שהראתה כי התערבות ממשלתית פוגעת ביצרניות מעצם מהותה. תפישה זו מצאה את ביטויה בספר "ליברליזם (אנ')"[4] משנת 1927.

לקראת סוף שנות העשרים החל מיזס להתעמק בהיבטים האפיסטמולוגיים של הכלכלה. הוא טען כי מדע הכלכלה אינו ניתן לאישוש או הפרכה באמצעות ניתוח של נתונים נצפים והוא למעשה מדע אפריורי כמו מתמטיקה, לוגיקה או גאומטריה. יתר על כן, כלכלה היא רק חלק מתחום חקר רחב יותר שאותו כינה בתחילה "סוציולוגיה" ומאוחר יותר "פרקסאולוגיה" – הגיון הפעולה האנושית. מחשבותיו הראשונות בתחום לוקטו ב"בעיות היסוד בכלכלה"[5] שיצא בשנת 1933.

הגירתו לשווייץ בשנת 1934, הוזמן מיזס לכהן במחלקה ליחסים כלכליים בינלאומיים במכון למחקרים בינלאומיים בז'נבה. מיזס החליט להיעתר להצעה, אך שימר את קשריו על בסיס חלקי עם לשכת המסחר האוסטרית. בראשית שנת 1938 התחולל ה"אנשלוס", איחודה של אוסטריה עם גרמניה, וקשריו של מיזס עם וינה נותקו באחת. מאוחר יותר באותה שנה נישא מיזס למרגיט סרני (Sereny)‏ (1890- 25 ביוני 1993), אלמנה ממוצא יהודי, ילידת המבורג בגרמניה, שחקנית לשעבר, שבתה מנישואיה הראשונים לפרדיננד סרני, גיטה סרני הפכה לסופרת ידועה. לזוג פון מיזס לא נולדו ילדים.

פעילותו בארצות הברית ביולי 1940 עזב מיזס את שווייץ כדי שלא להיתפס על ידי הגרמנים או להיות מוסגר אליהם על ידי הממשלה השווייצרית, ובאוגוסט אותה שנה הגיע לארצות הברית. תחילה הועסק מיזס בארצות הברית בלשכה הלאומית למחקר כלכלי, לאחר מכן עבד כיועץ לאגודת היצרנית הלאומית, ולבסוף הפך לפרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק ב-1945, שם הרצה בעשרים וחמש השנים שלאחר מכן. מיזס גם הרצה לפרקים באוניברסיטאות במקסיקו ובאוניברסיטת פלאנו בטקסס. בכל עבודותיו אלו לא היה מיזס מרצה מן המניין ומשכורתו שולמה על ידי גורמים פרטיים. בשנת 1946 הפך מיזס לאזרח אמריקאי.

בראשית שנות הארבעים כתב מיזס את "ממשלה כל-יכולה(אנ')"[6], ניתוח של שורשי הטוטליטריזם הנאצי הנעוצים בעברה של גרמניה ואת "בירוקרטיה(אנ')"[7], ניתוח של ההבדלים שבין בירוקרטיה לעסק יזמי. מאוחר יותר הוסיף פרק בשם "כאוס מתוכנן"[8] לספר "סוציאליזם"[3], שנימתו הייתה חריפה בהרבה מהנימה בגוף העבודה עצמה. שינוי זה בטון שיקף לא רק את גישתו המחריפה של מיזס לסוציאליזם, אלא גם את השבר החריף באסכולה האוסטרית, עם ניתוקה מווינה, ההתעלמות מרעיונות האסכולה ודחיקתם של ראשיה לשולי הממסד האקדמי או מחוצה לו. בשנים אלו היה מיזס שותף, יחד עם פרידריך האייק ואחרים, בכינון אגודת מונט פלרין(אנ'), שנועדה לשמש מקום התכנסות להוגים תומכי חירות.

בארצות הברית הפך מיזס מעין מורה רוחני לתנועה הליברטריאנית שהחלה מנצה שם. הוא גם יצר קשרים קרובים עם האגודה לחינוך כלכלי, קרן ויליאם וולקר(אנ') ומוסד ארהרד, שהעניקו לו את הגיבוי הארגוני והכספי שנדרש לפעולותיו.

השפעתו של מיזס הגיעה לשיאה בשנים שאחרי פרסום הגרסה האנגלית של המגנום אופוס שלו "פעילות אנושית(אנ')"[9], כאשר הסמינר הפרטי שלו משך אליו מנהיגים אינטלקטואליים חשובים של הליברטריאניזם של כמו מורי רותברד, הנס סנהולץ(אנ'), ג'ורג' רייזמן (אנ'), רלפ רייקו(אנ'), לאונרד ליג'יו(אנ') וישראל קירזנר.

באותן שנים, תחילת שנות החמישים, הקדיש מיזס מאמצים ניכרים למתקפה נמרצת על רעיונות מדינת הרווחה והרעיונות הקיינסיאניים. ב"דרך הביניים מובילה לסוציאליזם"[10] ובספרו "The Agony of the Welfare State"[11] הוא תוקף את החשיבה לפיה ישנה דרך ביניים בין שוק חופשי וסוציאליזם. באותו הספר, בהערת אגב[12] על ביוגרפיה של קיינס מיזס חשף גם את התסכול הרעיוני נוכח הפופולריות לה זכו הרעיונות של קיינס, אף שהתימוכין להם היו קלושים בעיניו, וגם את הצד האישי של התסכול, בעוד שקיינס - שבעיניו לא היה יותר מ"נער שעשועים" שטחי ולא מקורי - זכה למנת תהילה גדושה. מיזס אפיין את קיינס נכונה כ"תסמין" ולא כגורם מהותי באסון הכלכלי של מדינת הרווחה. התסכול של מיזס, עם זאת, היה מהותי.

בספרו "The Agony of the Welfare State", שיצא בשנת 1953, כתב כי:

"רק עקב תאונה היסטורית הולאמו מערכות התחבורה בעוד המאפיות ומפעלי הרכב נותרו בידי ההון הפרטי. אילו המצב היה הפוך, הסוציאליסטים היו טוענים: 'ברור לגמרי שמאפיות ומפעלי מכוניות אינם משתלמים כלכלית כמו מסילות רכבת; הם מוצרים ציבוריים המספקים להמונים צרכים חיוניים. הכרח שיהיו בהם גירעונות, והמסים המתקבלים ממסילות הרכבת הרווחיות במיוחד צריכים לתת לממשלה את הכסף הנצרך כדי לכסות על הגירעונות האלה'".

בשנות השישים, ובמיוחד לקראת סופן, החל כוחו של מיזס תש. הוא המשיך לפרסם לפרקים מאמרים, אך הקדיש את עיקר אונו להמשך עבודתו כמרצה. הוא פרש מעבודתו באוניברסיטת ניו-יורק בשנת 1969, בגיל 88, ונפטר ארבע שנים אחרי כן.

אחרי מותו דאגה אשתו, מרגיט פון מיזס, לתרגום כתבי היד של מיזס שלא פורסמו מגרמנית ולהוצאתם לאור. מיזס כתבה אחרי מותו של בעלה את הספר "חיי עם לודוויג פון מיזס", המתאר את חייהם המשותפים. מאוחר יותר, נתנה מיזס את רשותה להקמת "מוסד מיזס", המציג את כלל כתביו של מיזס, לרכישה ולהורדה ועיון מקוונים.

עבודות מרכזיות 1912 – תאוריה של כסף ואשראי[1] – עבודתו החשובה הראשונה של מיזס. בעבודה זו משלב מיזס בין התאוריה המוניטארית ותאוריית התועלת הכללית. מיזס פיתח כאן תאוריית רגרסיה מוניטארית שבאמצעותה הראה כי כוח הקנייה של כסף ב"יום" מסוים נובע מערכו ב"יום" הקודם. הליך זה ניתן לגלגול לאחור עד שמגיעים לערך הנובע באופן בלעדי מערך הכספי של סחורה כסחורה לא מוניטרית. משמע, שהכסף היה במקורו סחורה ככל סחורה אחרת. מיזס טוען כאן כי כסף יכול לנבוע רק מהשוק, ולא מהמדינה. עבודה זו כוללת גם דיון ב"חסכון כפוי" שהייתה לו השפעה ניכרת. הספר גם דן בהרחבה בכסף ובנקאות, מאחר שייעדו היה לשמש ספר בסיס ללימוד הנושא, כפי שאכן היה משך מספר עשורים לאחר כתיבתו. פרט מעניין הקשור במחקר הוא הביקורת שפרסם אודותיו ג'ון מיינרד קיינס שאפיין את המחקר, בין שאר מחמאות, כנעדר מקוריות. מאוחר יותר התברר כי קיינס לא יכול היה לשבח, לא כל שכן לגנות את הספר, כיוון שלא שלט בשפה הגרמנית בה נכתב. העבודה פורסמה במקור תחת השם "Theorie des Geldes und der Umlaufsmittel". 1919 – אומה, מדינה וכלכלה: תרומות לפוליטיקה ולהיסטוריה של זמננו[2] – עבודה זו מנתחת את המגמות האטטיסטיות באוסטריה ובגרמניה, שהיו הסיבות האמיתיות לחורבנן הכלכלי והצבאי במלחמת העולם הראשונה. מיזס מפתח תורה של לאומנות המבוססת על מאבק של קבוצות אינטרסים שונות לגישה לשליטה במדינה, כשהקבוצה המנצחת מצליחה להבטיח לעצמה זכויות יתר על חשבון האחרות. ראויה לציון גם התנגדותו של מיזס להגבלות על הגירה והגנתו על זכויותיהם של מיעוטים פוליטיים. העבודה פורסמה במקור תחת השם "Nation, Staat und Wirtschaft: Beiträge zur Politick und Geschichte der Zeit" 1920 – חישוב כלכלי במדינות סוציאליסטיות[13]%29 – במאמר מפורסם זה טוען מיזס כי במדינות בהן יש כלכלה סוציאליסטית ריכוזית לא ניתן לבצע חישוב כלכלי. ועדה מתכננת אינה יכולה לערוך חישובי עלויות מול תפוקה בלי שהעלויות תשקפנה ערכים סובייקטיביים של השחקנים הכלכליים. במאמר מיזס מצטט את אנריקו בארון ואת וילפרדו פרטו, ומפריך את הטענה הנפוצה שטיעונו נכשל משום שהתעלם מפתרונותיהם הקודמים לבעיית החישוב. חשיבות המאמר חורגת מהבעיות הבלתי ניתנות לפתרון שהוא חושף בכלכלה סוציאליסטית. המאמר גם מספק את הרציונל למערכת מחירים, שווקים חופשיים ואבטחת הקניין מפני פגיעה. פורסם במקור תחת השם "Die Wirtschaftsrechnung im Sozialistischen Gemeinwesen". 1922 – סוציאליזם[3] – בספר זה מרחיב מיזס את התאוריה שהציג בחישוב כלכלי[13] ומשיב למבקרי טיעונו. מיזס מנתח בהרחבה צורות שונות של התערבות בשוק ומבקר בחריפות מיוחדת את הסינדיקליזם, מערכת של חברות בשליטת עובדים ואיגודים השולטים בכלכלה. מיזס חורג כאן מדיון בענייני כלכלה בלבד ועוסק בדת, יחסים בין המינים, מקור הקניין ואתיקה. מיזס טוען, למשל, כי השקפות מטיפי הסוציאליזם מפרשות נכונה את הנצרות שאליה התייחס כפרימיטיבית, ורחש לה רק אהדה מעטה. העבודה פורסמה במקור תחת השם "Die Gemeinwirtschaft: Untersuchungen ber den Sozialismus" 1927 – ליברליזם[4] – בספר חריף ופוליטי זה טוען מיזס כי המדיניות הליברלית הקלאסית מייצגת את ניסיונו של האדם לעשות שימוש בכלי היחיד העומד לרשותו למאבק בשגיאה - ההיגיון. שוק חופשי לגמרי מעניק את הסיכוי הטוב ביותר לקיום יחסי שלום בין אומות. לטענתו, מדיניות של התערבות אינה אלא כלי ביד קבוצות במאבק כוח למנוע גישה לכוח מאחרות. מיזס קורא להגירה חופשית בין מדינות ולביטול הגבלות במדיניות הגירה ותומך, במקביל, בזכותה של כל קבוצת מיעוט להגדרה עצמית. העבודה פורסמה במקור תחת השם "Liberalismus". 1933 – בעיות היסוד בכלכלה[5] – בספר זה, המאגד בתוכו מאמרים שכתב מיזס החל מסוף שנות העשרים, מגבש מיזס בצורה ראשונית את הרעיונות הבסיסיים של ה"פרקסאולוגיה". הספר דן בצורה מקיפה בגישות האי-רציונליסטיות וההיסטוריציסטיות הרווחות באותה תקופה, כשהוא עומד על כך שכמעט בכל המקרים המניע המרכזי במערכת כלכלית הוא השאיפה להגדיל את הרווחה החומרית, ולא מניעים רומנטיים כאלו ואחרים. הספר פורסם במקור תחת השם "Grundprobleme der Nationalökomomie: Untersuchungen über Verfahren, Aufgaben und Inhalt der Wirtschafts- und Gesellschaftslehre" 1944 – ממשלה כל-יכולה: עלייתה של המדינה הטוטליטרית והמלחמה הטוטליטרית[6] – תיאור מפורט של עליית משטר הדיכוי בגרמניה, ששיאו (אך לא יסודו) ברייך השלישי. מיזס עומד על החשיבות ביצירת משטר זה ל"סוציאליזם של כורסה" ששלט בחשיבה הכלכלית והפוליטית במערכת האוניברסיטאית הפרוסית. העוינות לליברליזם הקלאסי פילסה את הדרך לאטטיזם. מיזס מדגים את המקבילות החשיבתיות של ההוגים הבולטים של העידן הביסמרקי והרייך הוילהלמיני עם הלאומנות התוקפנית של היטלר ומרעיו. פורסם במקור תחת השם "Omnipotent Government: The Rise of the Total State and Total War". 1949 – "פעילות אנושית " – גרסה מורחבת ומקיפה הרבה יותר של בעיות היסוד בכלכלה[5], בה פורש מיזס את רעיונות הפרקסאולוגיה ומראה כיצד התאוריה שלו נובעת באופן ישיר מהנחות יסוד אפריוריות והחלתן על מצבים כלכליים ממשיים. פורסם במקור תחת השם "Human Action: A Treatise on Economics" 1950 – דרך הביניים מובילה לסוציאליזם[10] – מתקפה רבתי נגד הרעיון שישנה דרך ביניים בין שוק חופשי וסוציאליזם. הצעדים המתערבים בכלכלה אינם יכולים לעבוד בשום מקרה ותומכיהם חייבים או לזנוח אותם או להוסיף עוד ועוד בקרות, דבר שיוביל בסופו של דבר לשליטת המדינה בכלכלה. העבודה פורסמה במקור תחת השם "Middle-of-the-Road Policy Leads to Socialism" 1956 – המנטליות האנטי קפיטליסטית(אנ')[14]– מסה חריפה על המנטליות האנטי-קפיטליסטית במערב, ובמיוחד בארצות הברית. מיזס מסביר כי היזם תלוי בצרכן-הריבון, משום שייצור המוני קפיטליסטי אינו יכול להתקיים בהיעדר צרכן היכול לרכוש את המוצרים הללו. העבודה פורסמה במקור תחת השם "The Anti-Capitalistic Mentality". 1962 – היסודות האולטימטיבים של מדע הכלכלה[15] – ספרו האחרון של מיזס. הטענה המרכזית של הספר היא שמדע הכלכלה הוא מדע בפני עצמו ואינו אידאולוגיה או חלק ממדע אחר, מכיוון שפעולה אנושית מתנהלת על פי חוקים אובייקטיביים ואוניברסליים אשר על קיומם ותוכנם אנו בעלי יכולת הכרה מעצם היותנו בני אדם. הספר מכיל בנוסף ניסיון של מיזס להראות שאקסיומת הפעולה היא נקודת התחלה לידע באשר הוא וגשר בין הידע הא-פריורי לבין המציאות. תבונה שפותחה בהמשך על ידי הפילוסוף וכלכלן גרמני-אמריקאי הנס הרמן הופה[16]. הספר מכיל בנוסף תזה על מקור הידע הא-פריורי כתוצאה של תהליך אבולוציני, ביקורות על נוקבות על מטריאליזם ואמפיריציזם, ואזהרות בנוגע לתוצאות החברתיות של כלכלה פוזיטיביסטית. העבודה פורסמה במקור תחת השם "The Ultimate Foundation of Economic Science". בשנת 1996 הכלכלן הליברטריאני האמריקאי ריצ'רד אבלינג (אנ') ואשתו, אנה, הצליחו להשיג מארכיון שהיה עד אז סודי במוסקבה צילומים של 10,000 מסמכים וכתבים של לודוויג פון מיזס שנבזזו מדירתו על ידי הנציונל-סוציאליסטים ובסוף המלחמה הגיעו לידי הצבא הסובייטי. כך אבלינג הצליח בין השאר, לשחזר גם תולדות משפחת פון מיזס בגליציה ובווינה.

ביקורת ההיסטוריון הכלכלי ברוס קאלדוול(אנ') מציין כי כבר באמצע המאה ה-20, עם עליית הפוזיטיביזם והקיינסיאניזם, נחשב מיזס בעיני רבים כארכיטיפ של הכלכלן ה"לא-מדעי". בסקירתו משנת 1957 על ספרו "המנטליות הקפיטליסטית", האקונומיסט מבקר את מיזס: "לפרופ' מיזס יש מוח אנליטי מופלא ותשוקה ראויה לחירות, אבל כחוקר הטבע האנושי הוא גרוע וריק, ורמת טיעוניו נמצאים בסטנדרטים נמוכים". הפרשן השמרני וויטאקר צ'יימברס פרסם סקירה שלילית דומה של הספר הזה ב"National Review", וחלק על התזה של מיזס כי הסנטימנט האנטי-קפיטליסטי מושרש ב"קנאה".

בראיון משנת 1978 אמר פרידריך האייק על ספרו של מיזס סוציאליזם:

"בהתחלה כולנו הרגשנו שהוא מגזים להחריד ואפילו מדבר בנימה פוגענית. אתה מבין, בהתחלה הוא פגע בכל הרגשות העמוקים ביותר שלנו, אבל בהדרגה הוא כבש אותנו בחזרה, על אף שבמשך לא מעט זמן למדתי שהוא בדרך כלל צודק במסקנות שלו, למרות שלא הייתי מסופק לגמרי מהטיעונים שלו."

הכלכלן מארי רות'בארד, שלמד תחת מיזס, הסכים שהוא בלתי מתפשר, אבל הסכסוכים לאורך השנים הוסיפו לשחיקתו. לדבריו, מיזס היה "מתוק להפליא, חיפש ללא הרף עבודות מחקר עבור סטודנטים, אדיב ללא הפסקה, ולעולם לא היה מריר בנוגע לאפליה שזכה מידי הממסד הכלכלי של זמנו".

הספר של מיזס "ליברליזם" אשר יצא ב-1927 לא קיבל תשומת לב גדולה פרט להערותיו על הפשיזם. המרקסיסטים הרברט מרכוזה ופרי אנדרסון, כמו גם הסופר הגרמני קלאוס-דיטר קרוהן, ביקרו את מיזס על שסיפק אישור לפשיזם האיטלקי, בייחוד על דיכוי הגורמים השמאלניים שבו.[17]

מיזס כתב בספרו "ליברליזם":

אין להכחיש כי הפשיזם ותנועות דומות המכוונות להקמת דיקטטורות מלאות בכוונות הטובות ביותר, וכי התערבותן הצילה את התרבות האירופית. "זכות" זו תישאר עימו לנצח לאורך ההיסטוריה. אבל למרות שמדיניותו הביאה ישועה כרגע, היא לא מהסוג אשר יכול להבטיח הצלחה בהמשך. הפשיזם היה מאולץ. להציגו כמשהו אחר יהיה שגיאה קטלנית."[18]

הביוגרף של מיזס, יורג גואידו הולסמן, טוען כי מבקרים שמציעים כי מיזס תמך בפשיזם הם "אבסורדים", שכן הוא מציין שהציטוט המלא של מיזס מתאר את הפשיזם כמסוכן. הוא מציין כי מיזס חשב שזו "טעות קטלנית" לחשוב שהפשיזם הוא יותר מאשר סתם "חירום מאולתר" נגד האיום הקומוניסטי והסוציאליסטי, כפי שהודגם על ידי הבולשביקים ברוסיה. אחרי מותו של מיזס, ציטטה אלמנתו קטע שכתב הכלכלן בנימין אנדרסון (השייך גם הוא לאסכולה האוסטרית):

"תכונותיו הבולטות ביותר היו כנותו הבלתי גמישה, וישירותו הבלתי-מהססת. הוא מעולם לא נכנע. הוא תמיד הביע בחופשיות את מה שנראה לו נכון. אילו היה מוכן לדכא או רק לרכך את ביקורתו על מדיניות פופולרית אך חסרת אחריות, היו מוצעות לו העמדות והתפקידים המשפיעים ביותר. אבל הוא מעולם לא התפשר."

מקורות Richard Ebeling - article at the Austrian Colloqium at NY University, 6/12/2004 ראו גם האסכולה האוסטרית קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: לודוויג פון מיזס ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לודוויג פון מיזס לודוויג פון מיזס , באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה לודוויג פון מיזס , באתר Google Scholar אתר מכון מיזס מיזס ישראל ספרות אוסטרית של לודוויג פון מיזס , באתר "מיזס ישראל" לודוויג פון מיזס , באתר מידה לודוויג פון מיזס , באתר "Find a Grave" (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%...

----------------------------------------

http://mises.org/about/3248

Ludwig von Mises (1881-1973)

by Murray N. Rothbard

"Economics deals with society's fundamental problems; it concerns everyone and belongs to all. It is the main and proper study of every citizen."

Ludwig von Mises, Human Action

One of the most notable economists and social philosophers of the twentieth century, Ludwig von Mises, in the course of a long and highly productive life, developed an integrated, deduct ive science of economics based on the fundamental axiom that in dividual human beings act purposively to achieve desired goals. Even though his economic analysis itself was “value-free” — in the sense of being irrelevant to values held by economists — Mises concluded that the only viable economic policy for the human race was a policy of unrestricted laissez-faire, of free markets and the unhampered exercise of the right of private property, with government strictly limited to the defense of person and property within its territorial area.

For Mises was able to demonstrate (a) that the expansion of free markets, the division of labor, and private capital investment is the only possible path to the prosperity and flourishing of the human race; (b) that socialism would be disastrous for a modern economy because the absence of private ownership of land and capital goods prevents any sort of rational pricing, or estimate of costs, and (c) that government intervention, in addition to hampering and crippling the market, would prove counter-productive and cumulative, leading inevitably to socialism unless the entire tissue of interventions was repealed.

Holding these views, and hewing to truth indomitably in the face of a century increasingly devoted to statism and collectivism, Mises became famous for his “intransigence” in insisting on a non-inflationary gold standard and on laissez-faire.

Effectively barred from any paid university post in Austria and later in the United States, Mises pursued his course gallantly. As the chief economic adviser to the Austrian government in the 1920s, Mises was single-handedly able to slow down Austrian inflation; and he developed his own “private seminar” which attracted the out standing young economists, social scientists, and philosophers throughout Europe. As the founder of the "neo-Austrian School" of economics, Mises’s business cycle theory, which blamed inflation and depressions on inflationary bank credit encouraged by Central Banks, was adopted by most younger economists in England in the early 1930s as the best explanation of the Great Depression.

Having fled the Nazis to the United States, Mises did some of his most important work here. In over two decades of teaching, he inspired an emerging Austrian School in the United States. The year after Mises died in 1973, his most distinguished follower, F.A. Hayek, was awarded the Nobel Prize in economics for his work in elaborat ing Mises’s business cycle theory during the later 1920s and 1930s.

Mises was born on Sept 29, 1881, in the city of Lemberg (now Lvov) in Galicia, where his father, a Viennese construction engineer working for the Austrian railroads, was then stationed. Both Mises’s father and mother came from prominent Viennese families; his mother’s uncle, Dr Joachim Landau, served as deputy from the Liberal Party in the Austrian Parliament.

Entering the University of Vienna at the turn of the century as a leftist interventionist, the young Mises discovered Principles of Economics by Carl Menger, the founding work of the Austrian School of economics, and was quickly converted to the Austrian emphasis on individual action rather than unrealistic mechanistic equations as the unit of economics analysis, and to the importance of a free-market economy.

Mises became a prominent post-doctoral student in the famous University of Vienna seminar of the great Austrian economist Eugen von Bohm-Bawerk (among whose many accomplishments was the devastating refutation of the Marxian labor theory of value).

The Mises Institute's coat of arms is that of the Mises family, awarded in 1881 when Ludwig von Mises's great-grandfather Mayer Rachmiel Mises was ennobled by the Emperor Franz Josef I of Austria. In the upper right-hand quadrant is the staff of Mercury, god of commerce and communication (the Mises family was successful in both; they were merchants and bankers). In the lower left-hand quadrant is a representation of the Ten Commandments. Mayer Rachmiel, as well as his father, presided over various Jewish cultural organizations in Lemberg, the city where Ludwig was born. The red banner displays the Rose of Sharon, which in the litany is one of the names given to the Blessed Mother, as well as the Stars of the Royal House of David, a symbol of the Jewish people. Ludwig's lifelong motto was from Virgil: tu ne cede malis, sed contra audentior ito. Here is a full view.

During this period, in his first great work, The Theory of Money and Credit (1912) Mises performed what had been deemed an impossible task: to integrate the theory of money into the general theory of marginal utility and price (what would now be called integrating “macroeconomics” into “microeconomics.”) Since Bohm-Bawerk and his other Austrian colleagues did not accept Mises’s integration and remained without a monetary theory, he was therefore obliged to strike out on his own and found a “neo -Austrian” school.

In his monetary theory, Mises revived the long forgotten British Currency School principle, prominent until the 1850s, that society does not at all benefit from any increase in the money supply, that increased money and bank credit only causes inflation and business cycles, and that therefore government policy should maintain the equivalent of a 100 percent gold standard.

Mises added to this insight the elements of his business cycle theory: that credit expansion by the banks, in addition to causing inflation, makes depressions inevitable by causing “malinvestment,” i.e. by inducing businessmen to overinvest in “higher orders” of capital goods (machine tools, construction, etc.) and to underinvest in consumer goods.

The problem is that inflationary bank credit, when loaned to business, masquerades as pseudo-savings, and makes businessmen believe that there are more savings available to invest in capital goods production than consumers are genuinely willing to save. Hence, an inflationary boom requires a recession which becomes a painful but necessary process by which the market liquidates unsound investments and reestablishes the investment and production structure that best satisfies consumer preferences and demands.

The Mises Quotation Machine

The Complete Mises Bibliography

Who was Mises? by Jörg Guido Hülsmann

Tributes to Mises by Economists, Journalists, and Others

Books and Essays by Mises (complete text)

Songs from the Mises-Kreis

The Story of the Lost Papers

Downloadable Photographs of Mises

Mises, and his follower Hayek, developed this cycle theory during the 192Os, on the basis of which Mises was able to warn an unheeding world that the widely trumpeted “New Era” of permanent prosperity of the 192Os was a sham, and that its inevitable result would be bank panic and depression. When Hayek was invited to teach at the London School of Economics in 1931 by an influential former student at Mises’s private seminar, Lionel Robbins, Hayek was able to convert most of the younger English economists to this perspective. On a collision course with John Maynard Keynes and his disciples at Cambridge, Hayek demolished Keynes’s Treatise on Money, but lost the battle and most of his followers to the tidal wave of the Keynesian Revolution that swept the economic world after the publication of Keynes’s General Theory in 1936.

The policy prescriptions for business cycles of Mises-Hayek and of Keynes were diametrically opposed. During a boom period, Mises counseled the immediate end of all bank credit and monetary expansion; and, during a recession, he advised strict laissez-faire, allowing the readjustment forces of the recession to work themselves out as rapidly as possible.

Not only that: for Mises the worst form of intervention would be to prop up prices or wage rates, causing unemployment, to increase the money supply, or to boost government spending in order to stimulate consumption. For Mises, the recession was a problem of under-saving, and over-consumption, and it was therefore important to encourage savings and thrift rather than the opposite, to cut government spending rather than increase it. It is clear that, from 1936 on Mises was totally in opposition to the worldwide fashion in macroeconomic policy.

Socialism-communism had triumphed in Russia and in much of Europe during and after World War I, and Mises was moved to publish his famous article, “Economic Calculation in the Socialist Commonwealth,” (1920) in which he demonstrated that it would be impossible for a socialist planning board to plan a modern economic system; furthermore, no attempt at artificial “markets” would work, since a genuine pricing and costing system requires an exchange of property titles, and therefore private property in the means of production.

Mises developed the article into his book Socialism(1922), a comprehensive philosophical and sociological, as well as economic critique which still stands as the most thorough and devastating demolition of socialism ever written. Mises’s Socialism converted many prominent economists and social philosophers out of socialism, including Hayek, the German Wilhelm Ropke, and the Englishman Lionel Robbins.

In the United States, the publication of the English translation of Socialism in 1936 attracted the admiration of the prominent economic journalist Henry Hazlitt, who reviewed it in the New York Times, and converted one of America’s most prominent and learned Communist fellow-travelers of the period, J.B. Matthews, to a Misesian position and to opposition to all forms of socialism.

Socialists throughout Europe and the United States worried about the problem of economic calculation under socialism for about fifteen years, finally pronouncing the problem solved with the promulgation of the “market socialism” model of the Polish economist Oskar Lange in 1936. Lange returned to Poland after World War II to help plan Polish Communism. The collapse of socialist planning, in Poland and the other Communist countries in 1989, left Establishment economists across the ideological spectrum, all of whom bought the Lange “solution”, mightily embarrassed.

Some prominent socialists, such as Robert Heilbroner, have had the grace to admit publicly that “Mises was right” all along (the phrase “Mises was Right” was the title of a panel at the annual 1990 meeting of the Southern Economic Association at New Orleans).

If socialism was an economic catastrophe, government inter vention could not work, and would tend to lead inevitably to socialism. Mises elaborated these insights in his Critique of Interventionism (1929), and set forth his political philosophy of laissez-faire liberalism in his Liberalism (1927).

In adition to setting himself against all the political trends of the twentieth century, Mises combated with equal fervor and eloquence what he considered the disastrous dominant philosophical and methodological trends, in economics and other disciplines. These included positivism, relativism, historicism, polylogism” the idea that each race and gender has its own “logic” and there fore cannot communicate with other groups), and all forms of irrationalism and denial of objective truth. Mises also developed what he considered to be the proper methodology of economic theory--logical deduction from evident axioms, which he labeled “praxeo logy”, and he leveled trenchant critiques of the growing tendency in economics and other disciplines to replace praxeology and histor ical understanding by unrealistic mathematical models and statistical manipulations.

Emigrating to the United States in 1940, Mises’s first two books in English were important and influential. His Omnipotent Government (1944) was the first book to challenge the then-standard Marxian view that fascism and Nazism were imposed upon their nations by big business and the “capitalist class.” His Bureaucracy (1944) was a still unsurpassed analysis of why government operation must necessarily be “bureaucratic” and suffer from all the ills of bureaucracy.

Mises’s most monumental achievement was his Human Action (1949), the first comprehensive treatise on economic theory written since the first World War. Here Mises took up the challenge of his own methodology and research program and elaborated an integrated and massive structure of economic theory on his own deductive, “praxeological” principles. Published in an era when economists and governments generally were totally dedicated to statism and Keynesian inflation, Human Action was unread by the economics profession. Finally, in 1957 Mises published his last major work, Theory and History, which, in addition to refutations of Marxism and historicism, set forth the basic differences and functions of theory and of history in economics as well as all the various disciplines of human action.

In the United States as in his native Austria, Mises could not find a paid post in academia. New York University, where he taught from until 1945 until his retirement at the age of 88 in 1969, would only designate him as Visiting Professor, and his salary had to be paid by the conservative-libertarian William Volker Fund until 1962, and after that by a consortium of free-market foundations and businessmen. Despite the unfavorable climate, Mises inspired a growing group of students and admirers, cheer fully encouraged their scholarship, and himself continued his remarkable productivity.

Mises was also sustained by and worked together with free -market and libertarian admirers. From its origin in 1946 until his death, Mises was a part-time staff member of the Foundation for Economic Education at Irvington-on-Hudson, New York; and he was in the 1950s an economic advisor to the National Association of Manufacturers (NAM) working with their laissez-faire wing which finally lost out to the tide of “enlightened” statism.

As a free trader and a classical liberal in the tradition of Cobden, Bright, and Spencer, Mises was a libertarian who champ ioned reason and individual liberty in personal as well as eco nomic matters. As a rationalist and an opponent of statism in all its forms, Mises would never call himself a “conservative,” but rather a liberal in the nineteenth-century sense.

Indeed, Mises was politically a laissez-faire radical, who denounced tariffs, immigration restrictions, or governmental attempts to enforce morality. On the other hand, Mises was a staunch cultural and sociological conservative, who attacked egalitarianism, strongly denounced political feminism as a facet of socialism. In contrast to many conservative critics of capitalism, Mises held that personal morality and the nuclear family were both essential to, and fostered by, a system of free-market capitalism.

Mises’s influence was remarkable, considering the unpopularity of his epistemological and political views. His students of the 1920s, even those who later became Keynesians, were permanently stamped by a visible Misesian influence. These students included, in addition to Hayek and Robbins, Fritz Machlup, Gottfried von Haberler, Oskar Morgenstern, Alfred Schutz, Hugh Gaitskell, Howard S. Ellis, John Van Sickle, and Erich Voegelin.

In France, General DeGaulle’s major economic and monetary adviser, who helped swing France away from socialism, was Jacques Rueff, an old-friend and admirer of Mises. And part of post-World War II Italy’s shift away from socialism was due to its President Luigi Einaudi, a distinguished economist and long-time friend and free-market colleague of Mises. In the United States, Mises was scarcely as influential. Under less promising academic conditions, his students and admirers included Henry Hazlitt, Lawrence Fertig, Percy Greaves, Jr., Bettina Bien Graeves, Hans F. Sennholz, William H. Peterson, Louis M. Spadaro, Israel M. Kirzner, Ralph Raico, George Reisman, and Murray N. Rothbard. But Mises was able to build a remarkably strong and loyal following among businessmen and other non-academics; his massive and complex Human Action has sold extraordinarily well ever since the year of its original publication.

Since Mises’s death in New York City on October 10, 1973 at the age of 92, Misesian doctrine and influence has experienced a ren aissance. The following year saw not only Hayek’s Nobel Prize for Misesian cycle theory, but also the first of many Austrian School conferences in the United States. Books by Mises have been reprinted and collections of his articles translated and published. Courses and programs in Austrian Economics have been taught and established throughout the country.

Taking the lead in this revival of Mises and in the study and expansion of Misesian doctrine has been the Ludwig von Mises Institute, founded by Lle wellyn Rockwell, Jr. in 1982 and headquartered in Auburn, Alabama. The Mises Institute publishes scholarly journals and books, and offers courses in elementary, intermediate and advanced Austrian economics, which attract in creasing numbers of students and professors. Undoubtedly, the collapse of socialism and the increased attractiveness of the free market have greatly contributed to this upsurge of popularity.

Murray N. Rothbard (1926-1995) was dean of the Austrian School after Mises's death.

Chronology

(Based on Bettina B. Greaves's Annotated Bibliography of Ludwig von Mises)

1881. Born September 29 to Arthur Edler and Adele (Landau) von Mises, at Lemberg, in the Austro-Hungarian Empire. After World War 1, Lemberg became "Lwow," a part of Poland; after World War II, "Lvov," a part of Ukraine in the U.S.S.R.; then in December 1991, "Lviv," in the newly independent republic of Ukraine. Ludwig's father, educated at Zürich Polytechnic, was a construction engineer employed in the Austrian Railroad Ministry. Ludwig was the oldest of three boys; one died as a child; Richard became well known as a mathematician.

Attended a private elementary school, then the public Akademishe Gymnasium in Vienna (1892-1900).

1900. First visit to Switzerland.

1900-1902. Attended Universität Wien (University of Vienna).

1902 . "Die Entwicklung des gutsherrlich-bäuerlichen Verhältnisses in Galizien (1772-1848) [The Development of the Relationship between Peasant and the Lord of the Manor in Galicia, 1772-1848]. A monograph about the decline of serfdom in Mises' native Galicia.

1903. Mises's father died.

1906. February 20: Awarded Dr. Jur. degree, Doctor of both Canon and Roman Laws, from the Universität Wien [University of Vienna). When Mises attended the University, it had no separate economics department; the only path to studying economics in those days was through law.

1904(?) -1914. Attended seminar of Eugen von Böhm-Bawerk at the Universität Wien.

1910. Completed compulsory military service, consisting of three 4-week periods of duty, one each year for three years.

1906-1912. Taught economics to seniors of the Wiener Handelsakademie für Mädchen [Viennese Commercial Academy for Girls].

1907-1908. Began working at the Kammer für Handel, Gewerbe und Industrie [Austrian Chamber of Commerce], "Handelskammer" for short, an official advisory agency of the Austrian government.

1912.Theorie des Geldes und der Umlaufsmittel [Theory of Money and Credit], Mises' first important theoretical work.

1913. Appointed Privatdozent (unsalaried lecturer) at the University of Vienna.

1914-1918. Called back to active duty when World War I started. He left Vienna in the summer of 1914 to go to war, on the same day and on the same train on which he had planned to leave to teach a seminar in Silesia. He served as a captain with the artillery in the Austro-Hungarian cavalry, primarily on the Eastern front in the Carpathian Mountains, Russian Ukraine, and Crimea. During the latter part of the war, he worked on economic problems with the Army's General Staff in Vienna.

1918-1919.Taught a class of officers seeking to return to civilian life at the Wiener Exportakademie [Viennese Export Academy], later the Hochschule für Welthandel [Institute for World Trade].

1918-1920. Director, League of Nation's Austrian Abrechnungs Amt [Reparations Commission].

1919-1934. Returned to the University of Vienna as a Privatdozent (unsalaried lecturer); invested May 18, 1918, with the title of "Professor Extraordinary."

After World War 1, Mises helped to revive the Nationalökonomische Gesellschaft [Economic Society], publisher of the quarterly, Zeitschriftfur Nationalökonomie.

1918-1938. Resumed position with the Handelskammer, the Austrian Chamber of Commerce.

1919. Nation, Staat und Wirtschaft: Beiträge zur Politik and Geschichte der Zeit [Nation, State, and Economy: Contributions to the Politics and History of Our Time].

1920. Die Wirtschaftsrechnung im sozialistischen Gemeinwesen" [Economic Calculation in the Socialist Commonwealth]. Paper presented to the Nationalökonomische Gesellschaft, later published in the Archiv für Sozialwissenschaft und Sozialpolitik (1920).

1919-1933. Active member, Verein fiir Sozialpolitik [Association for Social Policy].

1920-1934. Conducted a private seminar [Privatseminar] in his office on alternate Friday evenings. Participants: University Ph.Ds and guests, by invitation only.

1922. Die Gemeinwirtshaft: Untersitchungen über den Sozialismus [Socialism: An Economic and Sociological Analysis].

1923. Die geldtheoretische Seite des Stabilisierungsproblems [Stabilization of the Monetary Unit, from the Viewpoint of Theory].

1924. The Theory of Money and Credit, 2nd German edition.

1926. Lecture tour of U.S. universities, under sponsorship of Laura Spelman (Rockefeller) Foundation.

1927-1938. January 1, 1927: The Oesterreichisches Institut für Konjunkturforschung [Austrian Institute for Business Cycle Research, established by Mises, began operations. Mises became its Acting (Executive) Vice President; F. A. Hayek served as manager until 1931; when Hayek migrated to London, Oskar Morgenstern took over.

1927. Liberalismus [Liberalism]. First English translation published 1962 as The Free and Prosperous Commonwealth.

1928. Geldwertstabilisierung and Konjunkturpolitik [Monetary Stabilization and Cyclical Policy]. 1929. Kritik des Interventionismus: Untersuchungen zur Wirtschaftspolitik und Wirtschaftsideologie der Gegenwart [Critique of Interventionism: Inquiries into Present Day Economic Policy and Ideology].

1931. Visited the United States for the Congress of the International Chamber of Commerce.

Die Ursachen der Wirtschaftskrise: Ein Vortrag[The Causes of the Economic Crisis: A Lecture.

1932. Socialism, 2nd German edition.

1933. Grundprobleme der Nationalökonomie [Epistemological Problems of Economics].

1934. English translation of Theorie des Geldes und der Umlaufsmittel [The Theory of Money and Credit].

1934-1940. Professor of International Economic Relations, Institut Universitaire des Hautes Études Internationales (Graduate Institute of International Studies], Geneva, Switzerland. Though he bad left Vienna to accept this position in Switzerland, Mises retained his association with the Austrian Chamber of Commerce on a part-time basis until the Anschluss, Hitler's annexation of Austria in March 1938.

1936English translation of Die Gemeinwirtschaft [Socialism].

1937. Mises's mother died in Vienna.

1938. July 6: Married Margit (née Herzfeld) Sereny in Geneva.

1940. Nationalökonomie: Theorie des Handelns und Wirtschaftens [Economics: Theory of Action and Exchange].

Interventionism: An Economic Analysis (not published until 1998).

Migrated to the United States, arriving in New York on August 2.

1940-1944. Wrote reminiscences of his life in Vienna, translated and published posthumously as Notes and Recollections (1978).

Rockefeller Foundation and National Bureau of Economic Research grants enabled Mises to write two books, Omnipotent Government: The Rise of the Total State and Total War and Bureaucracy, both published in 1944.

1942. January and February: 2-month appointment in Mexico as Visiting Professor at the Universidad Nacional Autónoma de Mexico, Escuela Nacional de Economia [National University of Mexico, School of Economics].

1945-1969. Visiting Professor, New York University, Graduate School of Business Administration. Gave two courses, Monday evening lecture (February 1945-Spring 1964), Thursday evening seminar (Fall 1948-Spring 1969).

1946. Member, Economic Principles Commission, National Association of Manufacturers. As such, consulted in the preparation of The American Individual Enterprise System, 2 vols. (McGraw Hill, 1946), the product of "the consensus of judgment among the Comission members."

Acquired U. S. citizenship.

July 26 to September 4: Visiting Professor in Mexico, lecturing for the Escuela de Economía [School of Economics of the Associación Mexicana de Cultura [Mexican Cultural Association].

1946-1973. Adviser, Foundation for Economic Education, Inc. (Irvington-on-Hudson, N.Y.).

1947 Planned Chaos.

Instrumental in the founding, with F. A. Hayek, of the Mont Pè1erin Society, an international society of businessmen, economists, and other intellectuals.

1949. July 30 to August 28: lectured in Mexico for the Escuela de Economia [School of Economics] of the Associacion Mexicana de Cultura [Mexican Cultural Association].

Human Action: A Treatise On Economic

1950. March 31 to April 16: Lecture tour of Peru, at the invitation of the Banco Central de Reserve (Central Reserve Bank), Pedro Beltrán, Chairman.

1951. Socialism, New U. S. edition of English translation, enlarged with Planned Chaos (1947) as its epilogue.

1952. Planning for Freedom: And 0ther Essays and Addresses. Later enlarged editions published 1962, 1974, and 1980.

1953The Theory of Money and Credit. New U. S. edition of English translation, enlarged with a new essay on "Monetary Reconstruction."

Richard von Mises, Ludwig's brother, the mathematician, dies.

1954-1955. January 1954 to April 1955: Adviser to National Association of Manufacturers.

1956. February 20: Mises's Doctorate renewed and commemorated by the Universität Wien [University of Vienna] on the 50th anniversary of the date on which it was awarded.

Festschrift published on the occasion of the Fiftieth Anniversary of Mises's Doctorate, February 20, 1956, On Freedom and Free Enterprise: Essays in Honor of Ludwig von Mises(Mary Sennholz, editor).

The Anti-Capitalistic Mentality

1957. Distinguished Service Award of the Fellowship of Former Overseas Rotarians.

June 8: Granted Honorary Degree, Doctor of laws, Grove City College, Grove City, Pennsylvania.

Theory and History

1958. September 19 to September 28: Visited Mexico under sponsorship of the Instituto de Investigaciones Sociales y Económicas [Institute for Social and Economic Investigations] to participate in a seminar with several other members of the Mont Pelerin Society.

1959. June 2 to June 15: Invited to Buenos Aires, Argentina, by the Centro de Difusión de la Economia Libre [Center for the Promotion of the Free Economy], later the Centro de Estudios sobre la Libertad [Center for the Study of Freedom]. Delivered six lectures, published posthumously as Economic Policy: Thoughts for Today and Tomorrow(1979).

1960. English translation of Grundprobleme der Nationalökonomie [Epistemological Problems of Economics].

1962. The Ultimate Foundation of Economic Science.

English translation of LiberalismusLiberalism] under the title of The Free and Prosperous Commonwealth.

October 20: Awarded Österreichisches Ehrenzeichen für Wissenschaft und Kunst [Austrian medal of honor for science and the arts] in recognition of his "distinguished activities as a scholar and teacher and for his internationally recognized work in the fields of political science and economics."

1963. June 5: Awarded Honorary Degree, Doctorate of Laws, by New York University, "for his exposition of the philosophy of the free market, and his advocacy of a free society."

Human Action, 2nd ed., revised.

1964. July 28: Granted Honorary Degree, Doctor Rerum Politicarum [Doctor of Political Science] by the University of Freiburg, Breisgau, Germany.

1966 Human Action, 3rd edition.

1965-1971. Visiting Professor, Plano University, Plano, Texas.

1969. September: Cited by the American Economic Association as "Distinguished Fellow" of the year.

1971. September 29: Festschrift published in honor of Mises's 90th birthday: Toward Liberty: Essays in Honor of Ludwig von Mises on the Occasion of his 90th Birthday (2 volumes).

1973. October 10: Mises dies at St. Vincent's Hospital in New York City.