Patriarch Isaac / יצחק אבינו

public profile

Is your surname .?

Research the . family

Patriarch Isaac / יצחק אבינו's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Isaac .

Hebrew: יצחק, Arabic: إسحاق‎‎, Estonian: Iisak, German: Des Sicambred des Francs, Greek: Ισαάκ, Chinese: 艾薩克, Malay: Ishak
Also Known As: "Isaak", "Ishaq", "Yitzchak", "Yitshaq", "Prophet Ishaq", "Ishvaku", "Isaac Ben Abraham"
Birthdate:
Birthplace: Judea Canan
Death: circa -1770 (171-189)
Beersheba, Canaan, Palestine, Israel
Place of Burial: Hebron, Judea, Israel
Immediate Family:

Son of Patriarch Abraham / אברהם אבינו and Matriarch Sarah / שרה אמנו
Husband of Matriarch Rebecca / רבקה אמנו
Father of (No Name); Patriarch Jacob / יעקב אבינו and Esau / Edom / עשו / אדום
Half brother of Ishmael .; Jokschan .; Medan .; Ishbak .; Shuah . and 7 others

Occupation: Patriach Isaac / יצחק אבינו, Shepeard
Managed by: Private User
Last Updated:

About Patriarch Isaac / יצחק אבינו

Wikipedia: * Isaac & יצחק.

2nd Patriarch of the Jewish Nation. The 9th Prophet of Islam (see also Isaac in Islam).

  1. Note: laughter. (1) Israel, or the kingdom of the ten tribes (Amos 7:9, 16). (2.) The only son of Abraham by Sarah. He was the longest lived of the three patriarchs (Gen. 21:1-3). He was circumcised when eight days old (4-7); and when he was probably two years old a great feast was held in connection with his being weaned.

The next memorable event in his life is that connected with the command of God given to Abraham to offer him up as a sacrifice on a mountain in the land of Moriah (Gen. 22). According to Talmudic sources, this happened when he was 37.

When he was 40 years old Rebekah was chosen for his wife (Gen. 24). After the death and burial of his father he took up his residence at Beer-lahai-roi (25:7-11), where his two sons, Esau and Jacob, were born (21-26), the former of whom seems to have been his favourite son (27,28). In consequence of a famine (Gen. 26:1) Isaac went to Gerar, where he practiced deception as to his relation to Rebekah, imitating the conduct of his father in Egypt (12:12-20) and in Gerar (20:2). The Philistine king rebuked him for his prevarication. After sojourning for some time in the land of the Philistines, he returned to Beer-Sheba, where God gave him fresh assurance of covenant blessing, and where Abimelech entered into a covenant of peace with him. The next chief event in his life was the blessing of his sons (Gen. 27:1).

He died at Mamre, "being old and full of days" (35:27-29), 180 years old, and was buried in the cave of Machpelah, where his parents were buried earlier.

In the New Testament reference is made to his having been "offered up" by his father (Heb. 11:17; James 2:21), and to his blessing his sons (Heb. 11:20). As the child of promise, he is contrasted with Ishmael (Rom. 9:7, 10; Gal. 4:28; Heb. 11:18). Isaac is "at once a counterpart of his father in simple devoutness and purity of life, and a contrast in his passive weakness of character, which in part, at least, may have sprung from his relations to his mother and wife. After the expulsion of Ishmael and Hagar, Isaac had no competitor, and grew up in the shade of Sarah's tent, molded into feminine softness by habitual submission to her strong, loving will." His life was so quiet and uneventful that it was spent "within the circle of a few miles; so guileless that he let Jacob overreach him rather than disbelieve his assurance; so tender that his mother's death was the poignant sorrow of years; so patient and gentle that peace with his neighbors was dearer than even such a coveted possession as a well of living water dug by his own men; so grandly obedient that he put his life at his father's disposal; so firm in his reliance on God that his greatest concern through life was to honor the divine promise given to his race.", Geikie's Hours, etc.

Su nombre significa “reírse”. Porque en dos ocasiones en que Dios se llegó a Abraham para decirle que lo iba a bendecir con otro hijo, se rieron tanto él como Sara. (Gén. 17:17 y 18:10-13). . . . Isaac tenía 42 años cuando se casó con Rebeca, la aramea que vivía en Padan-aram. Rebeca era esteril pero Isaac rogó al Señor por ella; el Señor oyó su oración y Rebeca tuvo mellizos, uno pelirojo al cual llamaron Esaú y su hermano, al que llamaron Jacob. Isaac tenía 60 años cuando Rebeca dió a luz.. . . Después de algún tiempo hubo una gran escasez de alimentos en toda la región, y pensó Isaac en ir a Egipto. Pero el Señor se le apareció y le impidió que fuera, reafirmándole la promesa que había hecho a su padre Abraham. Prometiéndole que sus descendientes serían tan numerosos como las estrellas del cielo y prometiéndole más tierras y más bendiciones. (Gén. 26:1-5). . . Isaac habitó en Gerar, donde vivía Abimelec, rey de los filisteos. Pero, con el tiempo, se enriqueció tanto que Abimelec lo echó de aquella región y fue a acampar en el valle de Gerar en donde volvió a abrir los pozos de agua que los filisteos habían tapado y moró allí. De allí Isaac se fue a Beerseba en donde el Señor se le apareció para hacerle de nuevo la promesa! (Gén. 26:12-25). . . La fecha aproximada de su nacimiento y de su muerte es c. 1904-1724 a. de J.C..


Isaac (son of Sarai/Sarah) was born in 1922 BC Haran, Padan-Aram, and died date unknown in 1742 BC Beersheba, Canaan, Palestine. He married Rebekah.

Includes NotesNotes for Isaac:

Born ca 1951BC and died ca 1771BC.

Isaac (Hebrew, "laughter"), Old Testament patriarch, the son of Abraham, half brother of Ishmael, and father of Jacob and Esau. The birth of Isaac was promised (see Genesis 17:19, 21) to Abraham and his wife Sarah, after a long and childless marriage, as a sign that the blessings originally bestowed by God upon Abraham would be continued in Isaac, heir of the Covenant. The events of Isaac's life are recounted in Genesis 21-28.

The dominant story in the narrative, and one of the most widely known stories in the Bible, is that of the projected sacrifice of Isaac (see Genesis 22). According to this account, God tested Abraham's faith by asking him to sacrifice his beloved son. At the last moment, after God was convinced of the perfect obedience of both father and son, he accepted a ram as a substitute for the youth. This story is thought to express the Hebrew rejection of human sacrifice, practiced by surrounding nations. The ram is recalled today in synagogue ritual at the solemn blowing of the shofar, or ram's horn, during the Jewish High Holy Days, Rosh Hashanah and Yom Kippur.

The New Testament alludes to Isaac as a precursor of Christ and of the church (see Galatians 3:16, 4:21-31), and the obedience to his father to the extent of self-sacrifice is associated with that of Christ (see Hebrews 11:17-19). These themes were developed by several of the patristic writers, and Isaac appears often in Christian art, particularly in association with the Eucharist.

Archaeologists and biblical scholars have drawn parallels between the biblical narrative of Isaac and the history of the Semitic tribes. Abraham is thought to represent the nomadic stock out of which the Hebrew and Edomite tribes separated. Isaac is believed to represent the tribes that joined to form the Hebrew confederacy and to give allegiance to the God, Yahweh, or Jehovah, originally a tribal deity; and Ishmael is believed to represent the tribes of Edom. Isaac was a relatively minor figure compared to the other two great biblical patriarchs, Abraham, his father, and Jacob, his son; but a number of the details of the biblical account are believed by scholars to have major symbolic importance. The story of his birth is believed to be a deliberate attempt by early Hebrew writers to alter the traditions of the Semitic tribes in order to strengthen adherence to the Hebrew confederacy, a military and political alliance, by suggesting that it had divine inspiration. In making Isaac the legitimate son, and Ishmael the illegitimate son, of their common ancestor, the Hebrews claimed superiority over the independent Edomite tribes. Finally, the rivalry between Isaac's two sons is thought to reflect again the rivalry between Edom and the Hebrews.


Patriarch of Israel

other sources say:

b: 1951 bc - Haran, Padan-Aram, Egypt d: 1771 bc - Beersheba, Canaan, Palestine

Isikust Iisak . (eesti)

Mt 1:2 - Aabrahamile sündis Iisak, Iisakile sündis Jaakob, Jaakobile sündisid Juuda ja tema vennad,

Wikipedia: * Isaac & יצחק.

2nd Patriarch of the Jewish Nation. The 9th Prophet of Islam (see also Isaac in Islam).

  1. Note: laughter. (1) Israel, or the kingdom of the ten tribes (Amos 7:9, 16). (2.) The only son of Abraham by Sarah. He was the longest lived of the three patriarchs (Gen. 21:1-3). He was circumcised when eight days old (4-7); and when he was probably two years old a great feast was held in connection with his being weaned.

The next memorable event in his life is that connected with the command of God given to Abraham to offer him up as a sacrifice on a mountain in the land of Moriah (Gen. 22). According to Talmudic sources, this happened when he was 37.

When he was 40 years old Rebekah was chosen for his wife (Gen. 24). After the death and burial of his father he took up his residence at Beer-lahai-roi (25:7-11), where his two sons, Esau and Jacob, were born (21-26), the former of whom seems to have been his favourite son (27,28). In consequence of a famine (Gen. 26:1) Isaac went to Gerar, where he practiced deception as to his relation to Rebekah, imitating the conduct of his father in Egypt (12:12-20) and in Gerar (20:2). The Philistine king rebuked him for his prevarication. After sojourning for some time in the land of the Philistines, he returned to Beer-Sheba, where God gave him fresh assurance of covenant blessing, and where Abimelech entered into a covenant of peace with him. The next chief event in his life was the blessing of his sons (Gen. 27:1).

He died at Mamre, "being old and full of days" (35:27-29), 180 years old, and was buried in the cave of Machpelah, where his parents were buried earlier.

In the New Testament reference is made to his having been "offered up" by his father (Heb. 11:17; James 2:21), and to his blessing his sons (Heb. 11:20). As the child of promise, he is contrasted with Ishmael (Rom. 9:7, 10; Gal. 4:28; Heb. 11:18). Isaac is "at once a counterpart of his father in simple devoutness and purity of life, and a contrast in his passive weakness of character, which in part, at least, may have sprung from his relations to his mother and wife. After the expulsion of Ishmael and Hagar, Isaac had no competitor, and grew up in the shade of Sarah's tent, molded into feminine softness by habitual submission to her strong, loving will." His life was so quiet and uneventful that it was spent "within the circle of a few miles; so guileless that he let Jacob overreach him rather than disbelieve his assurance; so tender that his mother's death was the poignant sorrow of years; so patient and gentle that peace with his neighbors was dearer than even such a coveted possession as a well of living water dug by his own men; so grandly obedient that he put his life at his father's disposal; so firm in his reliance on God that his greatest concern through life was to honor the divine promise given to his race.", Geikie's Hours, etc.

Su nombre significa “reírse”. Porque en dos ocasiones en que Dios se llegó a Abraham para decirle que lo iba a bendecir con otro hijo, se rieron tanto él como Sara. (Gén. 17:17 y 18:10-13). . . . Isaac tenía 42 años cuando se casó con Rebeca, la aramea que vivía en Padan-aram. Rebeca era esteril pero Isaac rogó al Señor por ella; el Señor oyó su oración y Rebeca tuvo mellizos, uno pelirojo al cual llamaron Esaú y su hermano, al que llamaron Jacob. Isaac tenía 60 años cuando Rebeca dió a luz.. . . Después de algún tiempo hubo una gran escasez de alimentos en toda la región, y pensó Isaac en ir a Egipto. Pero el Señor se le apareció y le impidió que fuera, reafirmándole la promesa que había hecho a su padre Abraham. Prometiéndole que sus descendientes serían tan numerosos como las estrellas del cielo y prometiéndole más tierras y más bendiciones. (Gén. 26:1-5). . . Isaac habitó en Gerar, donde vivía Abimelec, rey de los filisteos. Pero, con el tiempo, se enriqueció tanto que Abimelec lo echó de aquella región y fue a acampar en el valle de Gerar en donde volvió a abrir los pozos de agua que los filisteos habían tapado y moró allí. De allí Isaac se fue a Beerseba en donde el Señor se le apareció para hacerle de nuevo la promesa! (Gén. 26:12-25). . . La fecha aproximada de su nacimiento y de su muerte es c. 1904-1724 a. de J.C..

About יצחק אבינו (עברית)

Isaac & יצחק.

יִצְחָק, מכונה במסורת היהודית יִצְחָק אָבִינוּ, דמות מקראית, אחד משלושת האבות והיחיד בהם שלא עזב בחייו את ארץ ישראל. בנם של אברהם ושרה, ואחיו למחצה של ישמעאל, יצחק נולד כשאברהם היה בן 100 ושרה בת 90, בשנת ב'מ"ח (2048) לבריאת העולם (על פי מדרש סדר עולם) וחי בתקופת האבות. סיפור חייו מסופר בספר בראשית, בעיקר בפרקים כ'-כ"ח, ועל פיו נפטר יצחק בגיל 180.

סיפור הלידה

סיפור לידתו של יצחק משתייך לסצנת דפוס של הולדת גיבור בתנ"ך. הטרגדיה היא עקרותה וגילה המופלג של שרה, וכן כמיהתה לבן משלה. גם כאן, בדומה לסיפור יעקב ורחל, אברהם אוהב את שרה יותר מאשר את הגר, ופה באה לידי ביטוי העדפת האישה העקרה. הבשורה והתפנית בסיפור לידת יצחק היא החזרה על ההבטחה מפי האל ומפי המלאכים. הנס בסיפור הוא פתיחת רחמה של שרה וההיריון שלה מתאפשר כתוצאה ממעשה האל. מעשה זה בא להדגיש שהאל הוא אוניברסלי, בלעדי וכל יכול.

סיפור לידת יצחק ייחודי ושונה מסיפורי לידה אחרים במקרא מפני שמיצחק ימשיך עם ישראל להיבנות, והוא הילד המונותאיסט הראשון שנולד. בשונה מסיפורי לידה אחרים שבהם האם עקרה בתחילה, בסיפור זה שרה היא אישה מבוגרת שחצה את גיל הבלות שנים רבות לפני הלידה, והייתה עקרה במשך כל ימי חייה. ההכנה ללידה והאירועים שקודמים לה ומובילים אליה, רבים וממושכים יותר מבשאר סיפורי הלידה המופיעים במקרא.

ההבטחה לאברהם

לידת יצחק מתרחשת בתקופה שבה אלוהים בוחן את אברהם. אלוהים מבצע סדרה של מבחנים, המהווים הכשרת קרקע והכנה להתחלת יצירתו של עם חדש - עם ישראל. אלוהים מבטיח לאברהם הבטחות כבר מפרק י"ב, כשהוא בן 75 שנים: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה" (פסוק ב'), "ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן "(פסוק ד').

בפרק י"ז, אלוהים משנה את שמותיהם של אברהם ושרה, ומבטיח לאברהם שיהיו לו צאצאים משרה אשתו: "וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והייתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו" (פסוק ט"ז).

שרה צוחקת לדברי המלאכים

בשלב הזה, אברהם כבר בן 100 שנים ושרה בת 90 שנים: "הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד" (פסוק י"ז). אם מתבוננים על ההבטחה מההיבט הביולוגי - אברהם יכול להביא ילדים לעולם, בעוד ששרה, נמצאת בגיל מופלג מאוד שלא מאפשר לה להביא ילדים לעולם, נוסף על כך שהייתה עקרה במשך כל חייה.

ההבטחה הזו גורמת לאברהם צחוק: "ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד" (פסוק י"ז) לפי פירוש רש"י, אברהם, בניגוד לשרה, צחק מתוך שמחה ולא מתוך חוסר אמונה. אלוהים הורה לאברהם שיקרא לבן שיוולד בשם יצחק, כשם שצחק אברהם, והאל ירבה את זרעו ויהפוך אותו לגוי גדול: "ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי איתו לברית עולם לזרעו אחריו" (פסוק כ').

ביקור המלאכים המבחן המשמעותי שמוביל ללידת יצחק מובא בסיפור על שלושת המלאכים ואברהם בפרק י"ח. שלושת המלאכים מגיעים, כביכול, ממסע ארוך במדבר: "וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה" (פסוקים א', ב'). בפסוקים הבאים דואג אברהם לנקיונם ולהזנתם של המלאכים על ידי כך שהוא מאפשר להם לרחוץ את רגליהם, ועריכת סעודה לכבודם. אברהם עובר את המבחן הזה בהצלחה, וכגמול לכך מבשרים לו המלאכים שהוא יתאחד עם שרה ויוולד להם בן. הפעם, המלאכים הם אלו שמבטיחים לאברהם את ריבוי זרעו, ומי שמפקפק ומטיל ספק בהבטחה היא שרה, שמאזינה מפתח האוהל וצוחקת "ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו. ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים. ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן" (פסוקים י'-י"ב). בפרק כ"א, אלוהים מקיים את הבטחתו לאברהם, ולאחר 25 שנים מההבטחה הראשונה שרה הרתה וילדה את יצחק.

עקדת יצחק

לאחר שאבימלך כורת ברית עם אברהם, אלוהים ציווה את אברהם להקריב את יצחק, בנו האהוב והמועדף שנולד בדרך נס. המקרא מתאר דו-שיח קצר בין האב לבנו שנושא עליו את עצי העולה, שתמה על כך שאין שה לקורבן, ואת תשובתו של אברהם שמסתיר זאת ממנו: "אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי". לאחר שהבן מבין שהוא למעשה השה, נראה שאיננו מתנגד למעשה ואברהם עוקד אותו על גבי מזבח ומתכונן להקרבתו. בעוד שלפי פשט המקרא יצחק מתואר בזמן המעשה כנער, על פי חישוב של הפרשנים היה בן 37. על פי התורה אברהם בא לשחוט את יצחק וכששלח ידו לקחת את המאכלת (סכין השחיטה) שמע מלאך קורא בשמו ואומר לו להפסיק את המעשה ולא לשלוח ידו אל הנער. אברהם מביט ורואה איל, שהסתבך בסבך בקרניו ואותו הוא מעלה לעולה, במקום את יצחק. מעשה זה ידוע בשם עקדת יצחק ובעקבותיו נאסר על יצחק לצאת מארץ כנען, אף בזמן הרעב, מכיוון שהוגדר כ"עולה תמימה".

על פי האגדה השטן בא בצורות שונות, והפריע לאברהם ויצחק להגיע אל הר המוריה (הוא הר הבית). השטן נכשל בכל פעם עקב נחישותם של אברהם ויצחק, ולאחר שנכשל בניסיונו הלך אל שרה ואמר לה שאברהם יצא לשחוט את בנה היחיד, ושרה מתה בעקבות זאת.

משפחתו

רבקה

בהגיע יצחק לגיל 40, לאחר מותה של שרה בסמיכות לעקדה, שלח אברהם את עבדו (המזוהה במדרש עם אליעזר) לחרן בראש משלחת על מנת למצוא ליצחק כלה מבנות חרן, כך שלא יצטרך להנשא לבנות הארץ. העבד שמגיע לחרן עם עשרה גמלים וכבודה רבה, מתרשם מאוד מבת אחיינו של אברהם רבקה, בפגישה אקראית ליד הבאר, לאחר שהיא משקה אותו ואת גמליו במים, הוא פוגש את משפחתה, הוא בנאמנות רבה פורש את הצעת הנישואין, ומקבל את הסכמתם. רבקה ונערותיה מגיעות איתו מחרן וכאשר הם מגיעים לסביבות בית אברהם, רבקה רואה את יצחק שיצא "לשוח בשדה" ונופלת מעל הגמל. לאחר שמתבררת לה זהותו של האיש היא מתכסה בצעיף, ויצחק נושא אותה לאישה ומביאה לאהלו ומתנחם בה אחרי אימו. אצל רבקה ויצחק נתקלים בזוגיות הטובה ביותר בין האבות. כאשר מתברר שהיא עקרה, הוא מתפלל למולה שתיפקד בבנים. גם כאשר הוא בסכנת חיים ומנסה להסתיר שרבקה היא אשתו, הדבר קשה עליו ומתגלה במהרה. "וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ." וגם כאשר רבקה עמדה מאחרי המזימה להעביר את הברכות ליעקב, יצחק מקבל את הדין, ולא פונה אליה בשום טרוניות.

עשו ויעקב

בגיל 60 לאחר כשהתברר שרבקה עקרה, התפללו יצחק ורבקה לאלוהים שיפקוד אותם בבן, ואכן באותה שנה נולדו להם תאומים: יעקב ועשו. לכל אחד מהבנים אופי שונה. בעוד שרבקה מעדיפה את יעקב איש האהלים התם, יצחק דווקא מעדיף את עשו הצייד איש השדה, כי ציד בפיו. וכאשר הוא מזקין ועיניו כהות הוא מבקש לברך את עשו, אך אשתו זוממת ומדרבנת את יעקב להיכנס במקומו וליטול את הברכות. גם לאחר מעשה הרמיה לא שומעים טרוניות מיצחק הן כלפי רבקה והן כלפי בנו יעקב. ולהפך הוא מאשרר את ברכתו ואומר "גם ברוך יהיה" ולפני שהוא שולחו לחרן, הוא מאשש שוב את הברכה: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם."

עיסוקו ואופיו

על פי המתואר במקרא היה יצחק חקלאי, שעיבד קרקע וגידל צאן ובקר, מה שהצריך מים וחפירת בארות. המקרא מתאר כי עשה חיל רב בעבודתו, וראה ברכה גדולה מעבר למידה בגידוליו ובמקניו, עד כי צבר נכסים כל כך מרובים, שהפלשתים מקנאים בו ומגרשים אותו מהם. לאחר מכן אבימלך מלך גרר מלך פלשתים כנראה מתחרט, בא אליו וכורת איתו ברית, כי הוא רואה בהתעשרות הגדולה שלו סימן שה' איתו, ואיננו רוצה להיות איתו במצב של עימות.

את דמותו של יצחק מאפיינת תכונת הפסיביות. אברהם עוקד אותו על גבי המזבח וקולו לא נשמע במחזה המבעית. עבד אביו בוחר בעבורו את אשתו, בניגוד ליעקב שמתאהב ברחל ובוחר אותה. הוא חופר את הבארות אשר חפר אביו, וקורא להם בשמות שקרא להם אביו[6]. אפילו את הברכות שרצה לתת, הוא לא היה יכול לתת למי שרצה. וגם לבסוף הוא שולח את יעקב לחרן לא בשל רצונו אלא בשל הפצרותיה של רבקה. על פי הקבלה מידתו של יצחק היא גבורה ודין. מידה זו נרמזת במפורש בתורה כאשר לבן הארמי דולק אחרי יעקב, יעקב אומר לו: "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי, כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" (שם ל"א מ"ב) ואחר כאשר כל אחד מהם נשבע בשם אלוהיו, יעקב נשבע בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.

תולדות יצחק

לתולדות יצחק יש שתי גרסאות:

לפי רש"י: "בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקדה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:.

סדר עולם רבא רבה, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה.

view all 11

Patriarch Isaac / יצחק אבינו's Timeline

-1950
-1950
Judea Canan
-1892
-1892
Syria
-1892
BC, Haran, Padan-Aram
-1770
-1770
Age 179
Beersheba, Canaan, Palestine, Israel
-1770
Age 179
Hebron, Judea, Israel

Birth: unknown, Israel
Death: unknown, Israel

Historical figure from The Holy Bible / Hebrew Torah, Isaac was the miracle-child son of Patriarch Abraham and formerly barren Matriarch Sarah. He married Rebecca and they had twins Jacob and Esau ... . Please read the Book of Genesis for the fascinating, full story!

Family links:
Parents:
Abram Ben Terah
Sarai Bat Terah

Spouse:
Rebekah Bat Bethuel*

Children:
Jacob Ben Issac*
Esau Ben Isaac*

Sibling:
Ishmael Ben Abraham**
Isaac Ben Abraham

*Calculated relationship
**Half-sibling

Burial:
Cave of Machpelah
Hebron (Hevron)
Hebron, West Bank

Created by: Ronnie_B
Record added: Aug 17, 2016
Find A Grave Memorial# 168614332

https://www.findagrave.com/memorial/168614332/isaac-ben_abraham

Public domain, Wikimedia Commons (4 Mar 2012): The Tomb of Isaac. Cave of Machpelah, Hebron, Palestine. Photo by C. Raad, January 1911.
2048
2048
Age 180
After Adam, , Genesis, 21-29
2048
Age 180
After Adam, , Genesis, 21-29
2048
Age 180
After Adam, , Genesis, 21-29
????