R' Chaim David Zilber-Margulis, last A.B.D. Kolo

Author of a Torah commentary, Dover Yesharim, published in 1935-38 (5 volumes).
---

http://horabis.blogspot.com/2007/10/blog-post_5354.html

---

Khaim Zilber was born in Poland in 1880. He was a rabbi and married to Tzila nee Mendelson. Prior to WWII he lived in Kolo, Poland. During the war he was in Kolo, Poland. Khaim was murdered in 1942 in Lublin, Poland at the age of 80

הרב חיים דוד זילבר מרגליות הי"ד נולד בז'ליחוב שבפולין בשנת תרכ"ד (1864) לאביו הרב נפתלי צבי הירשלי ז"ל. משחר ילדותו שקד ר' חיים דוד על לימוד התורה, ועשה בה לילות כימים. בגיל בר מצווה כבר נודע כעילוי הבקי בעל פה בכל הש"ס. בגיל שמונה עשרה נשא הרב לאשה את בתו של הרב אביגדור יהודה לוינטל, רבה של קויל (קולו), ונולדו להם ששה ילדים. לאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חותנו והמשיך ללמוד בהתמדה מופלאה. בהוראת חותנו נסע לבקש כתב סמיכה מאת רבי יהושע טרונק זצ"ל מקוטנא והאדמו"ר מסוכטשוב רבי אברהם בורנשטיין זצ"ל בעל "אבני נזר". הרב מקוטנא עמד על גדולתו והסמיכו, על אף שנהג שלא לתת סמיכה לצעירים. האדמו"ר מסוכטשוב השתומם מגדולתו ועמד ונשקו על ראשו. בשנת תרנ"ג (1893) נפטר חותנו, הרב אביגדור יהודה, וקהילת קולו ביקשה למנות את הרב חיים דוד כרב, אך הוא סירב בתחילה. רק לאחר שגדולי הדור תבעו זאת ממנו, הסכים הרב לקבל על עצמו את הרבנות. הרב הנהיג את הקהילה ביד רמה במשך כחמישים שנה והיה לרבה האחרון של הקהילה. הוא לא פחד לאסור את השחיטה בעיר מחשש שהקצבים, שנמנו על בעלי הזרוע, יאלצו את השוחטים לנהוג בניגוד לדין. במשך שלוש שנים היה בית המטבחיים מושבת, עד שלבסוף הושגה פשרה. הרב ביטל את ה"חדרים" הפרטיים עיר, ששיטת שכר הלימוד שהיתה נהוגה בהם פגעה בשכבות החלשות, ובמקומם הקים "תלמוד תורה" כללי. בנוסף לניהול הרבנות, עסק הרב מספר שעות ביום בלימוד הנסתר והרבה לכתוב את חידושי תורתו. בנוסף עסק הרב בצורכי הציבור כחבר באגודת ישראל וכחבר במועצת גדולי התורה בפולין. בשנת תרצ"ו הוציא לאור את ספרו דבר ישרים – דרושים, באורים ורמזים ישרים בשתי התורות, שבכתב ושבעל פה, על סדר חמישה חומשי תורה והמועדים. חיבר עוד ספרים רבים שנשארו בכתב יד ואבדו בשואה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הרב נמלט, נדד בין ערים שונות ולבסוף הגיע ללובלין. ביום כ' בכסליו תש"א, הסתתר הרב עם בני משפחתו בבית ביתו בלובלין. הבית הופצץ וכל יושביו נהרגו. הרב הובא למנוחות בבית העלמין הישן בעיר, בין קברות גדולי ישראל

מקורות: ספר דבר ישרים, דף עד באתר יד ושם שרשמה נכדתו (שם מוזכר ששם רעייתו הוא: צילה דבורה לבית מנדלסון), ספר קולו (תמונות 224-225. שם יש גירסה שונה לגבי נסיבות מותו של הרב), קולו – באתר מרכז מורשת יהדות פולין, רבנים שנספו בשואה, אלה אזכרה (ג, 248-243). על תולדות קהילת קולו – ניתן לקרוא באנצקלופדיה של הגטאות.

(תורתך לא שכחתי)

הרב חיים דוד זילבר־מרגליות (תרכ"ד- כ' בכסלו תש"א) היה רבה של קויל בפולין. נולד בזליחוב לרב נפתלי צבי, חסידו של רבי יהודה לייב איגר ותלמידו של רבי יצחק מאיר אלתר מגור. בגיל 18 נישא לבתו של הרב אביגדור יהודה לוינטל רבה של קויל (הסמוכה לקאליש). קיבל היתר הוראה מרבי יהושע מקוטנא ומרבי אברהם בורנשטיין, ה"אבני נזר" מסוכטשוב. היה חסידם של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת" מגור ושל בנו רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת". לאחר פטירת חמיו בשנת תרנ"ג, התבקש על ידי בני הקהילה למלא את מקומו. רבי חיים דוד סירב אך נענה למכתב שהביאו בני הקהילה ממספר רבנים. בתחילת כהונתו אסר את השחיטה בעיר לשלוש שנים עד שהקצבים הסכימו לקבלו את סמכותו בהכרעת הטרפת בהמות. עקב זאת חי בדחקות גדולה, מכיוון שפרנסת רב העיר הייתה מדמי שחיטה. כמו כן סגר את החדרים הפרטיים שקיבלו רק בני עשירים ופתח תלמוד תורה כללי בשם "עץ חיים" בו קיבלו את כל ילדי העיר והתשלום היה לפי יכולת ההורים. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה בעל דעות חריפות נגד הציונות. במלחמת העולם הראשונה גורש יחד עם יהודי העיר ללובלין, ללא מטלטלין. בלובלין התארח אצל קרובי משפחה אך נחלש ונפטר בכ' בכסלו תש"א. נקבר בחלקת הרבנים בבית הקברות של לובלין. חיבר את הספר "דבר ישרים" על התורה.

(ויקיפדיה)

זילבר-מרגליות, חיים דוד, בן נפתלי צבי. נולד בתרכ"ד,1864. הוסמך לרבנות בידי ר' יהושע טרונק מקוטנא, והאדמו"ר אברהם בורנשטיין מסוכאטשוב, בתרנ"ג,1893, נתמנה לרבה של קויל, Koło,Koil, שבאזור לודז', ושם כיהן כחמישים שנה. היו לו סכסוכים רבים עם בעלי הזרוע שבעיר, וביחוד עם הקצבים. הם לא הסכימו עם פסיקותיו בענייני השחיטה, והדבר פגע מאוד בפרנסתו, שבאה מקופת השחיטה. הוא ביטל את ה"חדרים" הפרטיים בעיר, ששיטת שכר הלימוד שהיתה נהוגה בהם פגעה בשכבות החלשות, ובמקומם הקים "תלמוד תורה" כללי. היה חבר באגודת ישראל ובמועצת גדולי התורה שלה. הוא היה מתנגד חריף לציונות, אך כשביקר הרב י"ל פישמן (מימון) בשנת 1927 בעירו הוא אפשר לו לנאום בבית הכנסת. כשפרצה מלחמת העולם השניה גרשו הגרמנים את היהודים מעירו שהיתה על יד הגבול הגרמני. הוא נדד בערים שונות, ובסוף הגיע ללובלין. שם נפטר בכסלו תש"א, והובא לקבר ישראל. מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 248-243; פנקס הקהילות, לודז' והגליל, עמ 231; ספר קולו, עמ 219-221;

ראה תולדותיו בהקדמת דבר ישרים שהוציא בנו ר' אלכסנדר מרגליות, תל אביב תשי"ט