Rabbi Avraham David Wahrman of Buczacz

• Hebrew Books
• Fifth Generation Disciple of BeSHT
• Rabbi Avraham David A.B.D. Buchach JewishGen
• David ben Asher Anshel Buchach David ben Buchach Wahrman

Abraham David ben Asher Anshel Wahrman (1770 at Nadvirna–1840 at Buchach) אברהם דוד מבוטשאטש, was a Galician Talmudist. He began studying Talmud as a boy. When he was ten years old, Zvi Hirsch Karo, the author of Neta' Sha'ashu'im, chose him as a son-in-law. At the age of twenty, he became the rabbi at Yazlovets.

In the Jewish Encyclopedia, Louis Ginzberg and A. Pelginsky dramatically recount his encounter with Hasidism:

The chief event of his life was the struggle awakened in him by the opposition between the Talmud and the Cabala. Unacquainted with the tendencies and modes of life of the Hasidim, Buczacz did not believe in the miracles of their rabbis; and his wife and friends had great difficulty in persuading him to take his sick son to a Hasidic rabbi, Levi Isaac of Berdychev. The latter, however, influenced him to take up the study of the Cabala; but in trying to reconcile these new views—so utterly antagonistic to those of the extreme Talmudists, which he himself had hitherto held—he nearly became insane.

The Hasidic rabbi Levi Isaac of Berdychev helped him through this struggle and won him over, to the great joy of the Hasidim, who feared his wide Talmudic learning. Buczacz adopted the Hasidic mode of living; but in his decision of halakic questions was guided, not by kabalistic, but by purely Talmudic, principles. In 1813 he succeeded his late father-in-law as rabbi of Buchach, and remained in office until his death.

Buczacz is the author of the following works:

• Da'at Kedoshim, to the Shulchan Aruch, Yoreh De'ah, Lemberg, 1870; 2d ed., ib. 1879;
• Dibre Abot, commentary on Pirkei Avoth, ib. 1879;
• Eshel Avraham, annotations to the Shulchan Aruch, Orach Chayim, ib. 1885;
• Birkat David, cabalistic-haggadic commentary on Genesis, Zolkiev (date 1766, given on title-page, wrong);
• Machazeh Abraham, commentary on the Pentateuch, and Chozeh David, on the other Biblical books, Lemberg, 1871;
• Amarot Tehorot, on the purification of Niddah and vessels, in Yiddish, ib. 1878;
• Tefillah le-David, on benediction and prayer, ib. 1886; Kolomea, 1887;
• Tehillah le-David, on the Psalms, ib. 1872.

  ---

Biography

Abraham David ben Asher Anshel Wahrman (1770 at Nadworna–1840 at Buczacz) אברהם דוד מבוטשאטש was a Galician Talmudist. A distinguished and highly moral individual who had great influence over the community of Buczacz was R' Avraham David Ben-Asher Wahrman, who served as Buczacz's rabbi from 1813. R' Avraham David Wahrman, whose father was Anshil (Asher), son of R' David and whose mother was Rekhl, daughter of R' Avraham Rekhlis, was born on the sixth day of Adar 1771 in Nadvorne.

His father, Asher Anshil, was a man of his word, hence his nickname, Wahrman, later became his surname. R' Asher was a great scholar and a merchant, a distinguished citizen in his land.

In addition to Jewish studies, his son was taught arithmetic, German and Polish. It proved difficult to find a teacher for the son by the time he reached the age of nine – he was that advanced.

In 1780 the Gaon Meshulam Igra visited Nadvorne and was amazed at the boy's knowledge of the Talmud and predicted a great future for him as a Gaon. At the time, word about the boy came to the ears of R' Tsvi Hirsh Kara of Buczacz who wanted R' Avraham David for a son-in-law and visited Nadvorne to arrange for a marriage agreement with the boy's father. After his marriage, while staying at his father-in-law's house, R' Avraham David befriended Rabbi Khayim, who was later appointed head of the Czernowicz rabbinic court (author of Be'er mayim khayim on the Torah).

Already in his youth R' Avraham David corresponded with R' Yaakov of Lisa (author of Khavot daat ), who was known for his critical acuity and who found fault in all the contemporary authorities.However, he greatly respected R' Avraham David as well as the Gaon R' Neta, head of the Podheytse rabbinic court and a well known cabalist.

R' Avraham David delved deeply into the Kabala. In 1791 he was appointed rabbi of Biazlovits, where he broadened his studies not only in the sea of talmudics and exegetics, but also studied mathematics, astronomy and natural history. He did so, in his words, to answer heretics – the early talmudists also did not neglect worldly subjects and useful sciences.
With particular devotion he also gave himself to the study of cabala.

During the period in which he occupied the Biazlovits pulpit, he became acquainted with R' Levi-Yitskhak of Barditshev who visited the nearby village of Romalov and was deeply impressed by R' Avraham David's personality and belief. R' Avraham David was one of the Tsadik R' Moshe Leyb of Sasov's students, and one of his followers. The influence of hasidism was strongly felt in his writings, especially in Birkat David (published in 1805).

In 1814, after the death of his father-in-law, he inherited the former's rabbinical post. However, the community of Biazlovits was not willing to part with him. But Buczacz townsmen came in the night with wagons and moved R' Avraham David and his household to Buczacz bodily.

In Buczacz he had lasting influence over his community, and especially on many scholars who studied under him.These included R' Shlomo, head of the rabbinic court of Skala (author of Bet Shlomo ), and R' Khayim Ben Shlomo, head of the rabbinic court of Czernowicz, supporters of Besht hasidism. He attacked R' Yekhezkl Landa (author of Noda Be-Yehuda ) for his opposition to hasidism, and the authors of Siduro shel shabat (Puritsik 1818), Be'er mayim khayim (Czernowicz 1820, 1849), Shaar hatefila (Sodilkov 1833).[?He attacked] R' Shmerl, head of the rabbinic court of Rimolov, R' Moshe of Budzanov, R' Berl, head of the rabbinic court of Bayan, R' Fayvl Schreier, head of the rabbinic court of Bohorodtsani (authors of Giduley hakodesh, Mikdash me'at, Mishmeret hakodesh, Asefat zkeynim and one of the first Khovevey Tsion [Lovers of Zion] in Galicia.

During the same period, R' Wahrman was in close contact with Efraim Zalmen Margoliot of Brody. under whose influence hasidism grew and became more entrenched in Buczacz. Because of his closeness to hasidism, R' Wahrman's status as rabbi of Buczacz was compromised.The maskilim and the misnagdim, whose numbers were large, and who were represented well in community institutions, resented R' Abraham David Wahrman's hasidic leanings. They especially resented his introduction of half-day long prayers inspired by the Ari and the Zohar. Leading the opposition to him was the community leader R' Avish Shtern, founder of a synagogue in his name, known for his scholarship and one of the wealthiest men in the land.

The maskilim would make no concessions to R' Wahrman, and one of them even submitted a memorandum to the state authorities in which he described the "deceitful acts" of the Buczacz hasidim.In the memorandum it is stated that the rabbi was deposed from his post because of his hasidic sins – something we do not know from any of the descriptions of his life. He was also accused of being a healer of the sick, and of hiding deserters from military conscription, smugglers and plain thieves – all out of pity for those fleeing their pursuers.

He died on the 29th of Tishri 1841. Large numbers of hasidim attended his funeral and on his grave they swore loyalty to his principles.A mausoleum of especially large dimensions was erected over his grave, to which thousands of Jews streamed.

R' Avraham David Ben Asher Wahrman wrote eleven books. His life was marked by great love of the people of Israel and by great enthusiasm.He held that through Torah man comes nearer to his inner self. [ http://buchach.org/book/jews1.htm Source]

Author of Eshel Avrohom: http://hebrewbooks.org/14125

• Rabbi Avraham David Wahrman of Buczacz's קונטרס אמרות טהורות published Lemberg 1879

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=15860

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש בויקיפדיה

תולדותיו:

אברהם דוד מבוטשאטש הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771 (ו' באדר ה'תקל"א) - 1840 (ה'תר"א)), המכונה גם הבוטשאטשובר, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

תולדות חייו

אברהם דוד נולד ב -1771 (ו' באדר תקל"א) בנדבורנה לרחל בת הרב אברהם רחליס ולאנשל (אשר) וואהרמן. אברהם שילב בלימודיו השכלה יהודית וכללית, כילד נבחן אצל רבי דוד שלמה אייבשיץ ובמקביל למד חשבון ואת השפות גרמנית ופולנית. התחתן בגיל צעיר מאוד עם בתו של רבי צבי הירש בן יעקב קרא שהיה רבה של בוצ'אץ' ועבר לגור בבית חותנו, שם התיידד עם ר' חיים (מחבר "באר מים חיים") שנבחר אחר-כך לרב העיר צ'רנוביץ. בשנת תקנ"א (1791) התמנה לרבה של יזלוביץ. באותו זמן התקרב לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי משה לייב מסאסוב. גם בשמשו כרב העיר המשיך בלימודי החול, למד מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע מתוך גישה כי גם חז"ל למדו "מדעי-תבל וחכמות שימושיות". התעמק גם בתורת הקבלה. בשנת תקע"ד (1814) נפטר חותנו, רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים", ורבי אברהם מונה במקומו לרבה של בוצ'אץ'. נפטר בעודו משמש ברבנות, ב-1840 (כ"ט בתשרי ה'תר"א). לעיקר פרסומו זכה בגלל ספריו "אשל אברהם" ו"עזר מקודש" שחיבר על השולחן ערוך. ספרים אלו (המודפסים ברוב המהדורות כנספח לשולחן ערוך) הינם דיונים הלכתיים בדברי השולחן ערוך. באופן יחסי מודגש הרקע לדיונים ההלכתיים בספרים אלו יותר מספרי אחרונים אחרים. כדי להבדיל בין אשל אברהם לרבי אברהם דוד ובין אשל אברהם שהינו חלק מהפרי מגדים, מכונה אשל אברהם של רבי אברהם דוד "אשל אברהם - בוטשאטש". לאחרונה הוקם מחדש ה'אוהל' על קברו של ר' אברהם דוד בחלק הישן של בית הקברות היהודי בבוצ'אץ', וחודשו המצבות על קבר בנו ישראל אריה לייב, בתו, איידיל שרה רעכיל, (קרוב לודאי הסבתא רבתא של יגאל אלון), ונכדו, יצחק, בנו של ישראל אריה לייב. הרב אברהם דוד מבוצ'אץ' מוזכר בספריו של ש"י עגנון - בן עירו.

מספריו

דעת קדושים-משמרת הקודש, הלכות שחיטות וטרפות, לבוב, ה'תרל"א. דעת קדושים, הלכות מזוזה, לבוב, ה'תרנ"ו. דעת קדושים, הלכות ספר תורה, לבוב, ה'תרנ"ז. אשל אברהם, על שלחן ערוך - אורח חיים, לבוב, ה'תרמ"ו. הגדה של פסח - עם פירוש אשל אברהם, לבוב ה'תרמ"ז. ברכת-דוד, על פרשיות חומש בראשית - בדרך קבלה וחסידות, לבוב ה'תקס"ה. מחזה אברהם, כולל 3 ספרים: "מחזה אברהם" על חמישה חומשי תורה, "חזון דוד" על נביאים וכתובים ו"חזון למועד" על חגי ישראל, לבוב, ה'תרל"ו. אמרות טהורות סאטו מארה, ה'תר"ץ. תפלה לדוד, לבוב, 1886 (קטלוג האוניברסיטה העברית מס' מערכת: 000237138) דברי דוד, על התפילה (המשך לתפילה לדוד), קולומיאה, ה'תרנ"ב. דברי אבות, ביאור על מסכת אבות (לבוב 1876) יד רמה, פירוש להגדה של פסח, קולומיאה, ה'תרנ"ו. עזר מקודש על מסכת גיטין, בילגוריי, ה'תרצ"ג. ברכת אברהם, הלכות ברכות, קולומיאה, ה'תרמ"ח. מילי דחסידותא, הגהות על ספר חסידים, סיגט, ה'תר"ע.

בנו רבי ישראל לייב חתן הרב ישעיהו שור מיאסי. כיהן לאחר פטירת אביו כאדמו"ר בבוטשאטש. סבל רבות ממשכילי העיר. היה נחשב לגדול בתורה ופוסק בענייני ממונות בנו רבי אברהם דוד. ממלא מקום אביו. חתן דודו רבי יעקב יצחק מזברז'. חתנו רבי שמחה מלנצהוט. חתנו רבי יוסף יהושע. ממלא מקום חמיו בבוטשאטש ורוב החסידים הסתופפו אצלו. בנו רבי יעקב יצחק מזברז'. חתן רבי יוסף יוסקה מלאשקוביץ. תלמידו של סבו (חותן חותנו) רבי מאיר מפרמישלאן. כיהן ברבנות בזברז' ואחר כך בפלטישאן ובסוף ימיו ביאסי. נפטר בי"ב בשבט תרמ"ה. בנו רבי משולם פייביש מפלטישאן (תרי"ד-י"ז בחשוון תש"ח). ממלא מקום אביו בפלטישאן ואחר ביאסי. ניצל בנס מהשואה. בנו רבי שמשון אדמו"ר מבאקוי.

(ויקיפדיה)

רבי אברהם דוד וואהרמאן זי"ע מבוטשאטש נולד בו' אדר תקל"א לאביו ר' אשר אנטשיל בן ר' דוד ולאמו מרת רעכיל בת ר' אברהם רעכעליס, ונקרא שמו ע"ש שני זקיניו ר' אברהם אבי אמו ור' דוד אבי אביו.

ר' אברהם דוד כותב על עצמו בספריו הרבים שהוא מצאצאי הרמ"א בכותבו עליו "אא"ז הרמ"א" -

בהגיעו לפרקו נשא את בת הגה"ק ר' צבי הירש קרא אבד"ק בוטשאטש ובעל שו"ת נטע שעשועים ונולדו להם ילדים, ואלו הם, א) הגה"ק ר' ישראל אריה לייב, ב) ר' יעקב, ג) ר' משה יוסף, ד) מרת אידל שרה רעכיל, ה) ר' צבי הירש, ו) ר' יצחק.

• דעת קדושים - הלכות שחיטות און טרפות
• אשל אברהם - שלחן ערוך
• עזר מקודש - אבן העזר
• משמרת הקודש
• ברכת דוד
• מחזה אברם
• אמרות טהורות
• תפלה לדוד
• תהלה לדוד
• דברי אמת - אבות
• אשל אברהם - הגדה של פסח