Rabbi Avraham Avigdor Nachum Landau, Grand Rabbi of Strikov

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36034&st=&pgnum=41

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36034&st=&pgnum=42

ר' אברהם לנדאו ניצל מהשואה, ושימש לאחריה כאדמו"ר מסטריקוב בת"א ובבני ברק

רבי אברהם אביגדור נחום לנדא מסטריקוב ניצל מהשואה כשגלה לוילנה, שם נעשה לתלמידו של רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, ובשנת 1941 עלה עם רבו לארץ ישראל.

בשנת ה'תש"ח הוכתר רבי אברהם אביגדור נחום לממשיך הנהגת החסידות, בהנהגתו הוקמו מספר בתי כנסיות לחסידות, בתל אביב ובבני ברק. ומוסדות אלו הצטרפו לבית המדרש העתיק של החסידות בירושלים, שייסד האדמו"ר הזקן מסטריקוב בעת ביקורו בארץ ישראל. בשנת ה'תשמ"ו עבר רבי אברהם אביגדור נחום מתל אביב שם דר עשרות שנים לבני ברק, וקבע את מקום תפילתו בבית המדרש של החסידות ברחוב אלשיך. בשנת ה'תש"ן, הקים רבי אברהם אביגדור נחום ישיבה בבני ברק בשם "קול יעקב סטריקוב", על שמו של אביו. בראשות הישיבה הוא הפקיד את חתניו, הראשון רבי משה שמואל שטרן, בנו של גאב"ד ביליץ, לראש הישיבה. השני רבי ישעיהו פרנקל-תאומים, רב בית המדרש קראקא. והשלישי רבי דוד ברנדר בנו של רבי שלום ברנדר שהיה ראש ישיבת בעלז במשך שנים רבות. בשנת ה'תשנ"ב נבנה בית כנסת חדש בירושלים, ובחנוכת הבית הכתיר רבי אברהם אביגדור נחום את נכדו הבכור רבי יעקב דן שטרן לרב בית הכנסת.

ר' אברהם אביגדור נחום נפטר בט"ז באלול תשס"א

(ויקיפדיה ערך: חסידות סטריקוב)

כ״ק אדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום לנדא זצללה״ה מסטריקוב בשבת שירה, י״א לחודש שבט תרע״ז, זרחה שמשו של הרה״ק מסטריקוב. אביו, הרה״ק רבי יעקב יצחק דן זצוק״ל הי״ד מסטריקוב היה בנו של אדמו״ר הזקן, הראשון לשושלת בית סטריקוב, הרה״ק רבי אלימלך מנחם מנדל זצוק״ל, אשר אלפים רבים של חסידים ואנשי מעשה הסתופפו לאורו עד להסתלקותו בשנת תרצ״ו. שנות ילדותו עברו עליו במחיצת זקינו הגדול, וכבר אז ניכר כיניק וחכים בעל כשרונות עילויים. שוקד היה על התורה ומסגל לעצמו דרכי וגינוני חסידות עד כי היה מפורסם לחידושי ברחבי פולין של אותה העת. בהגיעו למצות כבר היה כלי גדוש בתורה ויראה, באותה עת נבחן על מאות דפי גמרא אצל הגאון רבי מאיר שפירא זצ״ל מלובלין ונתקבל כתלמיד מן המניין - צעיר התלמידים - בישיבת חכמי לובלין עם פתיחתה, שם עלה ונתעלה עד כי נחשב לחד מבחירי החבורה. כבר בזמן׳ הראשון שלו בישיבה הספיק ללמוד ולסיים את כל סדר קדשים בעיון, זאת לבד המסכתות שלמדו אז בסדרי הישיבה. עם פרוץ מלחמת העולם נמלט לווילנא, בה שהה ירחים אחדים במחיצתו של הגרי״ז הלוי סאלאוויציק מבריסק, עד כי בחסדי מרומים לאחר מסע רצוף שרשרת של נסים והשגחה פרטית דרכו רגליו בחודש ניסן תש״א בארץ-הקודש. בגפו הגיע, שריד מכל משפחת בית אביו הק: לאחר נישואיו בשנת תש״ו לזוג׳ הצי מצאצאי הרה״ק בעל החיי הרי״ם זצללה״ה מגור עבר להתגורר בשכונת שערי חסד בשכנות להגאון זצוק״ל מטשעבין והיה לאחד מאנשי סודו הקרובים, כן משתתף היה בקביעות בשיעוריו של גאב״ד בריסק זצוק״ל אליו נקשר עוד בתקופת ווילנא. זקני וחשובי חסידי סטריקוב, אשר לא מצאו נוחם לנפשם עם הגיע השמועה המרה על עלות הכורת על העדה בפולין, גמרו אומר פה א ח ד לראות בו כממשיך שושלת הזהב, והוא, למרות סירובו, נאלץ ליטול על עצמו את העטרה. את חצרו הקים בשנת תשי״א בתל אביב - שהיתה אז עיר מלאה חכמים וסופרים, חסידים ואנשי מעשה - ולמרות התרחקותו מגינוני הנהגה ופומביות לא עלה בידו להסתיר מעיני מעריציו את גדלותו הרוחנית וגאונותו בתורה. לקירבה מיוחדת זוכה היה אצל כל גדולי וצדיקי הדור, אך הוא עצמו נותר בשלו, צנוע, ענוותן ושפל ברך. גם למדנים מופלגים מוצאים היו את עצמם נדהמים לנוכח בקיאותו ובהירותו בכל חדרי ומכמני תורה. תפילתו היתה ברשפי אש קודש בקול חוצב. במשך שעות רבות עמד להתפלל ולהעתיר לישועתם של ישראל. רבים וטובים דבקו בו בעוז וראו בו את מורה דרכם בתורה ועבודת ה׳, גם פשוטי עם היו מגיעים לשאול בעצתו ולמצוא אוזן קשבת לכל מכאוביהם. והוא, בהיותו בעל מוח חריף ומחשבה בהירה, אכן היה להם לאב, מאזין היה להם, משתתף בכאבם וחובש לכל מזורם. נודע היה במידת החסד בה מפליג היה למאד, הן בעזר לנדכאים תשברי לב, תמיכה כספית במשפחות נזקקות, אליהם מרבה היה לשגר בהחבא סכומי כסף הגונים בכל עת מצוא, והן בהכנסת אורחים ביד רחבה לכל מי שבא בצל קורתו, כשהוא עצמו טורח בגופו להנעים לאורח בכל המצטרך. בשנת תשמ״ה נעתר להפצרות אנשי העדה ועבר להתגורר בבני ברק, בה התרכזו מרבית חסידיו ומעריציו, והקים בה את בית מדרשו אשר הפך ע ד מהרה לתל תלפיות לכל מבקש קרבת אלקים. בשנותיו האחרונות אף זכה לראות בפריחת ושגשוג העדה אשר שלחה ענפיה פארות. נסתלק ביום ט״ז אלול תשס״א והוא בן פייה שנים. אלפים רבים מישראל ליווהו למנוחתו בחלקת הרבנים שבהר המנוחות. תודתנו נתונה להרב רפאל מנחם רפפורט שיי, ראש מכון דברות קודש דחסידי סטריקוב אשר המציא לידינו מדייק אשר נשא במקהלות עם, מתוכם ליקטנו מעט מזעיר מדבריו על תלמודא דארץ ישראל. מן השמים יבורך.

ילקוט אמרות קודשו

כ"ק האדמו"ר הרה"ק אברהם אביגדור נחום לנדא זי"ע. הרה"ק זי"ע שנודע היה בחייו כפועל ישועות וכגאון הגאונים הסתלק לשמי רום ביום ט"ז אלול תשס"א, אלפים ביכו אחרי מיטתו ונקבר במרומי הר המנוחות