Rabbi Moshe Shapira, ABD Slavuta

AB"D and Printing House owner in Salvita. In 1791 the Szapira family set up a Hebrew printing press in Slavuta, which published an influential edition of the Talmud.

(SLAVUTA: SLOVITA SŁAWUTA, SLAVOUTA)

• Hebrew Books
• Wikipedia

Mosheh Shapira was a rabbi and Av Beit Din in Slavuta at the end of XVIII century. As his rabbinical position was unsalaried, Mosheh made his living by establishing a large press in 1791, specializing in handsome editions of religious books—in particular, volumes of the Talmud and of halakhah and responsa.

Mosheh’s two sons, Shemu’el Avraham Abba and Pinḥas, operated the press with him, and the business flourished because of their activity and the prestige of their lineage. The press was identified by maskilim as Hasidic, even though works of Hasidism and Kabbalah were not the major part of its output.

Three magnificent editions of the Talmud printed at Slavuta earned particular fame and were highly regarded outside Russia as well. In 1834, Menaḥem Mann Romm began to publish a rival edition of the Talmud in Vilna, complete with approbations by important Lithuanian rabbis; this edition was soon identified with Misnagdim and their circles. The Slavuta printers considered this edition an infringement on their exclusive right, guaranteed by numerous rabbis, to publish the Talmud for a fixed span of 25 years. Dozens of rabbis and tsadikim, from all parts of Eastern Europe, played a part in the great dispute that ensued, and in the mutual recriminations and bans; economic considerations of copyright were involved, as well as ideological and social tensions between Hasidim (who supported the printers of Slavuta) and Misnagdim (who supported the Vilna print

In 1835, when the controversy was at its height, the Slavuta printing press was closed down by Russian authorities, after the brothers had been denounced for their part in the death of a bookbinder working for them, who had been found hanged in the town synagogue of Slavuta.

Even though it was clear that he committed suicide, the brothers were charged with being responsible for his slaying as an informer. They were arrested, imprisoned in Kiev for three years, and finally condemned to harsh physical punishment and deported to Siberia.

After intercessions, their punishments were reduced and they were banished to Moscow, where they lived for about 20 years under difficult conditions.

Only in 1855, following the death of Tsar Nicholas I, were they pardoned and permitted to return to the Pale of Settlement. Many popular legends were associated with this event; particularly well known in this connection is Y. L. Peretz’s short story “Dray matones” (Three Gifts). Source

סלוויטא: הועמדה מצבה על ציון הרה"ק רבי משה שפירא

אהלי צדיקים / י' כסלו ה'תשס"ט בסלאוויטא העמידה האגודה לאחרונה מצבה על ציונו של הרה"ק רבי משה שפירא מסלוויטא, בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ, בבית הקברות העתיק שבעיר, שהפך בשנים האחרונות לפארק משחקים לילדי העיר.

בעבר כבר דווח על בית הקברות העתיק בסלוויטא, שכל מצבותיו נעקרו אם על ידי פגעי מזג האויר ואם על ידי שכנים שחשקו במצבות לשימושם הפרטי, עצים נטעו בו, ובמשך השנים הוא הפך לפארק משחקים עבור ילדי העיירה, ושטח לפיקניקים עבור המבוגרים שבהם.

בביקורה האחרון של משלחת "ועד הרבנים" במקום, הזדעזעו הרבנים לגלות את כל הסימנים גם יחד: ילדים ששיחקו שם להנאתם, גחלים לוחשות שעוד נותרו ממדורת פיקניק שאבניה היו שברי מצבות, ומצבות שלמות המשמשות לגידור עבור השכנים.

כעת, כשלב ראשון בהצלת בית הקברות העתיק הזה, הקימה האגודה מצבה לסימון בית הקברות, על מקום קברו של הרה"ק רבי משה מסלוויטא, בנו של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זיע"א, שטמון בבית הקברות הזה, ומקום קברו אותר בסיוע עדויות זקני המקום.

כעת מקווים באגודה להשיג תקציב לשלב השני והעיקרי בתכנית: השגת רשיונות לגידור כל שטח בית הקברות והכרזה עליו כשטח בית קברות עתיק.

רוצה לסייע? לחץ כאן לתרומה!

Alternative dates: b. 1762 - 1840

אב"ד ובעל דפוס סלוויטא

דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

בית הדפוס נוסד בשנת 1792 בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי פנחס מקוריץ, ונוהל על ידיו ועל ידי בניו שמואל אבא ופינחס. הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות, אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי שהודפסו בו. גם מתנגדים לא היססו להשתמש בהן למרות אופיו החסידי של הדפוס. הדפסת התלמוד הבבלי הייתה כרוכה בעלויות גבוהות, וכדי לאפשרה קיבלו בני משפחת שפירא בשנת 1807 אישור מרבנים בולטים (בהם רבי שניאור זלמן מלאדי) כי הזכויות להדפסתו יישמרו להם למשך 25 שנה. ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס וילנה שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A1%D7%9C%...