R' Israel, The Kozenitz Maggid

The Kozienice Yizkor contains substantial biographical information.

• המגיד מקוז'ניץ - חייו ותורתו Hebrewbooks

http://toladot.blogspot.ca/2014/10/blog-post.html#more

Kozhnitz (Hasidic dynasty)

The Kozhnitzer Hasidic dynasty founded by the Kozhnitzer Maggid, Rebbe Yisroel Hopsztajn, and one of the three "patriarchs" of Polish Hasidism, was a disciple of Rebbe Elimelech of Lizhensk (Rabbi Elimelech Lipman of Lizhensk), author of Noam Elimelech. The Rebbe Elimelech was a disciple of the Rebbe Dovber, the Maggid ("preacher") of Mezeritch, the primary disciple of the Baal Shem Tov, the founder of Hasidism.

• Kozhnitzer Magid : Yisroel Hopsztajn (c. 1733 – 1814), author of the classic Avodas Yisroel.

• Second Kozhnitzer Rebbe : Moshe Elyokim Bri'o Hopsztajn (c. 1757 – 1828[1])— son of the Avodas Yisroel; rebbe from 1814 to 1828.
  

• Third Kozhnitzer Rebbe : Chayim Myer Yechiel Shapira (1789 – 1849[2]), the Sorof of Moglenitz—grandson of the Avodas Yisroel : rebbe from 1828 to 1849; descendant ben acher ben, from the Megaleh Amukos, son-in-law of R' Elozor of Lizensk (son of the Rebbe Reb Elimelech of Lizensk). His father, R' Avi Ezri Zelig Shapira was the son-in-law of the Maggid of Kozhnitz. . . . Continued
  

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40303&st=&pgnum=146

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=117

http://www.daat.ac.il/daat/v-articles/dordea12.pdf

KOZHNITZ HASSIDIC DYNASTY: see wikipedia

Rebbe Yisroel Hopsztajn, the founder of the Kozhnitz dynasty, and one of the three "patriarchs" of Polish Hasidism, was a disciple of Rebbe Elimelech of Lizhensk (Rabbi Elimelech Lipman of Lizhensk), author of Noam Elimelech. The Rebbe Elimelech was a disciple of the Rebbe Dovber, the Maggid ("preacher") of Mezeritch, the primary disciple of the Baal Shem Tov, the founder of Hasidism.

• Kozhnitzer Magid : Gaon Yisroel Hopsztajn founder of the Kozhnitz dynasty (c. 1733 – 1814), author of the classic Avodas Yisroel.
• Second Kozhnitzer Rebbe : Moshe Elyokim Bri'o Hopsztajn (c. 1757 – 1828[1])— son of the Avodas Yisroel; rebbe from 1814 to 1828.
• Third Kozhnitzer Rebbe : Chayim Myer Yechiel Shapira (1789 – 1849[2]), the Sorof of Moglenitz—grandson of the Avodas Yisroel : rebbe from 1828 to 1849; descendant ben acher ben, from the Megaleh Amukos, son-in-law of R' Elozor of Lizensk (son of the Rebbe Reb Elimelech of Lizensk). His father, R' Avi Ezri Zelig Shapira was the son-in-law of the Maggid of Kozhnitz.
• Rebbe Avi Ezri Zelig Shapira of Moglenitz, son of R Chaim Myer Yechiel, son-in-law of Admor Avraham Yaakov Friedman of Sadigura.
• Rebbe Chaim Myer Yechiel Shapira of Drubitch, son of R Avi Ezri Zelig Shapira, son-in-law of Rebbe Yitzchok Friedman of Bohush.
• Rebbe Avraham Yaakov Shapira of Drubitch and Jerusalem, Drubitcher Rebbe, son of Rebbe Chaim Myer Yechiel Shapira, son-in-law of Rebbe Nosson Dovid Rabinowicz of Partzov (below).
• Reb Avraham Glasner of Jerusalem, Israel, son-in-law of Rebbe Avraham Yaakov, son of Shimon Glasner who immigrated fron Klausenberg with his father, the Dor Revi'i, Rabbi Moshe Shmuel Glasner, great-grandson of the Chasam Sofer.
• Reb Moshe Shmuel Glasner of Jerusalem, Israel, son-in-law of Reb Avraham Glasner and son of Rabbi Yuda / Yehuda Tzvi Glasner of Los Angeles and Klausenberg, Romania, son of Rabbi Akiva Glasner, son of the Dor Revi'i (see above).
• Fourth Kozhnitzer Rebbe : Elozor Hopsztajn (I) (d. 1861)—son of Moshe Elyokim Bri'o Hopsztajn; rebbe from 1849 to 1861.
• Fifth Kozhnitzer Rebbe : Yechiel Yaakov Hopsztajn (1846–1866)—son of Elozor; rebbe from 1863 – 1866.
• Rebbe Nosson Dovid Rabinowicz of Partzov, Partzover Rebbe, son-in-law of Rebbe Yechiel Yaakov (and son of the Biala Rebbe, Yitzchok Yaakov Rabinowicz and direct descendent of the Yid / Yehudi HaKadosh)
• Sixth Kozhnitzer Rebbe : Yerachmiel Moshe Hopsztajn son of Yechiel Yaakov (18?- 13th of Elul 1909)
• Seventh Kozhnitzer Rebbe : Yisroel Elozor Hopsztajn (1989–1966), son of Yerachmiel Moshe
• The current Kozhnitzer Rebbe of Tel Aviv Rabbi Moshe Shimshon Sternberg (a grandson of Rav Yerachmiel Moshe) is one of the last Hasidic Rebbes remaining in the mostly secular Tel Aviv, does outreach (kiruv) work there.

  ---

  
  

HOPSZTEIN Moszek 1828 D 84 22-Aug-1828 M 59 Izrael Rayzla LDS FILMS: 729351/729355

• Jewish Dynasties

נולד בשנת תצ״ג לאביו רבי שבתי כורך ספרים. המגיד מקוזניץ היה מתלמידי המגיד הרבי ר׳ בער ממזריטש, ושם היה יחד עם רבי שניאור זלמן זצ״ל בעל התניא, אדמו״ר הראשון מלובביץ. אחרי פטירתו של המגיד ממזריטש התחבר להרבי רבי אלימלך מליזנסק שם נפגש עם צדיקי הדור, רבי לוי יצחק מברדיצוב, החוזה מלובלין, רבי מנדלי מויטבסק, רבי אברהם יהושע השיל בעל אוהב ישראל מאפטא. היה חלש מנעוריו, ידוע ומפורסם רבי ישראל מקוזניץ לבעל מופת וגאון בתורת הנגלה. בערב חג הסוכות י״ד תשרי שנת תקע״ה נסתלק המגיד ומנוחתו בעיר קוזניץ.

רבי ישראל הופשטין מקוז'ניץ (תצ"ז 1736 - י"ד בתשרי תקע"ה 1814), אדמו"ר חסידי הידוע בכינויו המגיד מקוז'ניץ. נולד באפטא לאביו רבי שבתאי כורך ספרים. היה מגדולי החסידים בפולין. עוד בצעירותו נודע כעילוי למד אצל רבי שמואל שמלקע מניקלשבורג שאחר תקופה אצלו שכנע אותו לנסוע למעזריטש שם למד אצל המגיד ממעזריטש. אחר פטירת המגיד ממעזריטש הלך ללמוד אצל רבי אלימלך מליז'נסק. אחר תקופה שלימד בחדר בפשיסחה עבר לקוז'ניץ אשר בפולין. נפטר בי"ד בתשרי תקע"ה, 1814. העיד על עצמו שלמד כשמונה מאות ספרי קבלה לפני שהתחיל ללמוד אצל המגיד ממעזריטש. נקרא "המגיד מקוז'ניץ" על שום דרשותיו הרבות. נודע כאדם בעל חשיבה חיובית, דוגמה לכך היא העובדה שאף שסבל ממחלות רבות היה מעודד את חסידיו ולא התלונן על מחלותיו. היה אומר לשואלים אותו כיצד הוא מצליח לסבול את מחלותיו: "וכי מה יש לי לסבול את הרגע שעבר? כבר עבר. את הרגע שיהיה? עוד לא הגיע, אין לי אלא לסבול את הרגע עכשיו, רגע אחד- אני לא יכול לסבול?"

ספריו: בית ישראל - פירוש על הש"ס בית ישראל - פירוש על פרקי אבות עבודת ישראל - פירוש על התורה אור ישראל - פירוש על תיקוני הזוהר נזר ישראל - פירוש נוסף על הזוהר תהלות ישראל - על תהילים. יקר מפז - על סדר ההפטרות שארית ישראל פירוש על מדרשים רמזי ישראל הערות על ספרי קבלה נר ישראל - (קבלה) הגדה של פסח גאולת ישראל - ילקוט עבודת ישראל עבודת ישראל - הוצאת מכון שפתי צדיקים, איגוד תורותיו וספריו של המגיד מקוז'ניץ. כולל את הפירוש על הש"ס, על התורה ועל מסכת אבות.

ישראל מקוזניץ (המגיד מקוזניץ)

מגדולי רבני החסידות - נפטר 1814

בן למשפחת עניים. נולד לאביו ר' שבתי כורך ספרים בימי זקנותו בשנת ת"ק. היה מצעירי התלמידים של המגיד ממזריטש ותלמידם של רבי שמלקה מניקלשפורג, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.

על גדלותו בתורה העידו גדולי-דורו. רבי חיים מוולוז'ין סיפר לרבה של בריסק, שבעת שהותו בקוזניץ עסק בתורה עם רבי ישראל יום תמים, ומצאו בקי בבבלי כולו בע"פ ממש עם לשון התוספות, מלבד בקיאותו בירושלמי, ראשונים ואחרונים, כאחד הגאונים.

מתשובותיו לבעל "הפלאה" נדפסו בספר "כתר כהונה" ו"גבעת פנחס".

ידוע כאיש ההתלהבות החסידית ומפורסם כבעל מופת. רוב ימיו היה חולני ורפה-אונים, בכל זאת היה מתגבר כארי בעבודת ה', וקרוב לחמישים שנה הרביץ תורה והעמיד תלמידים רבים, שימש כמגיד-מישרים בקוזניץ, ודרשותיו הלהיבו לבבות שומעיהן. עמד ביחסי רעות וידידות קרובים עם החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדיל מרימנוב.

בכתבי רבי ישראל ניכרת השפעת הכתבים של המהר"ל מפראג, ואף חיבר ספר מיוחד על כתבי מהר"ל "גבורת ישראל". מלבד זה חיבר רבי ישראל שורה של ספרים, מהם שנדפסו במהדורות רבות כגון: "עבודת ישראל" על התורה, פרקי אבות ובסופו חידושים על גפ"ת, "אור ישראל" על התיקונים, "נזר ישראל" על הזוהר, "תהילות ישראל" על תהילים, "שארית ישראל" ועוד.

נפטר ביום י"ד תשרי תקע"ה (1814). את מקומו כמ"מ בקוזניץ מילא בנו רבי משה אליקים בריעה.

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב

מקור הערך: יצחק ורפל, ספר החסידות תש"ז

בן למשפחת עניים. נולד לאביו ר' שבתי כורך ספרים בימי זקנותו בשנת ת"ק. היה מצעירי התלמידים של המגיד ממזריטש ותלמידם של רבי שמלקה מניקלשפורג, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.

על גדלותו בתורה העידו גדולי-דורו. רבי חיים מוולוז'ין סיפר לרבה של בריסק, שבעת שהותו בקוזניץ עסק בתורה עם רבי ישראל יום תמים, ומצאו בקי בבבלי כולו בע"פ ממש עם לשון התוספות, מלבד בקיאותו בירושלמי, ראשונים ואחרונים, כאחד הגאונים.

מתשובותיו לבעל "הפלאה" נדפסו בספר "כתר כהונה" ו"גבעת פנחס".

ידוע כאיש ההתלהבות החסידית ומפורסם כבעל מופת. רוב ימיו היה חולני ורפה-אונים, בכל זאת היה מתגבר כארי בעבודת ה', וקרוב לחמישים שנה הרביץ תורה והעמיד תלמידים רבים, שימש כמגיד-מישרים בקוזניץ, ודרשותיו הלהיבו לבבות שומעיהן. עמד ביחסי רעות וידידות קרובים עם החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדיל מרימנוב.

בכתבי רבי ישראל ניכרת השפעת הכתבים של המהר"ל מפראג, ואף חיבר ספר מיוחד על כתבי מהר"ל "גבורת ישראל". מלבד זה חיבר רבי ישראל שורה של ספרים, מהם שנדפסו במהדורות רבות כגון: "עבודת ישראל" על התורה, פרקי אבות ובסופו חידושים על גפ"ת, "אור ישראל" על התיקונים, "נזר ישראל" על הזוהר, "תהילות ישראל" על תהילים, "שארית ישראל" ועוד.

נפטר ביום י"ד תשרי תקע"ה (1814). את מקומו כמ"מ בקוזניץ מילא בנו רבי משה אליקים בריעה.

http://toladot.blogspot.ca/2014/10/blog-post.html