Yitzhak Artzi

https://en.wikipedia.org/wiki/Yitzhak_Artzi

Yitzhak Artzi (Hebrew: יצחק ארצי‎, born 14 November 1920, died 17 September 2003) was an Israeli politician who served as a member of the Knesset between 1984 and 1988.

Artzi was born Izo Hertzig in Siret, Romania into a Hassidic family. He was educated at high schools in his hometown and Chernivtsi, before attending the Jewish College in Bucharest. A leading activist in the HaNoar HaTzioni youth movement, he was amongst the leadership of the Zionist underground in Romania during World War II, helping to rescue children from transit camps, as well as organising illegal immigration to Palestine and helping in the Cyprus internment camps.

מראשי הפעילים של ”הנוער הציוני” ברומניה.

- חבר ההנהגה הראשית של התנועה.

- בזמן מלחה”ע ה-II נמנה על ראשי המחתרת הציונית-חלוצית ברומניה.

- עסק בהצלת ילדים ממחנות טרנסניסטריה.

- פעיל בארגון העליה והבריחה באירופה,1946-1944.

- סגן עורך העתון ”זמנים” וראש המערכת בתל-אביב, 1946-1944.

- מראשי מחנות העולים בקפריסין.

- חבר קבוצת ”במאבק” (כיום ”אלוני-אבא”), 1950-1947.

- אחראי על ההסברה ויחסי ציבור במינהל הכנסות המדינה, בקרן המגן ו”יהב המגן”.

- מזכ”ל המפלגה הפרוגרסיבית, 1961-1959.

- מזכ”ל המפלגה הליברלית, 1965-1961.

- מזכ”ל המפלגה הליברלית העצמאית, 1966-1965.

- חבר הנהלת הסוכנות וראש מחלקת עליית הנוער, 1969-1966.

- ממלא-מקום ראש העיר תל-אביב, 1979-1974.

- סגן-ראש עיריית תל-אביב, 1983-1979

יצחק ארצי יצחק ארצי Artzi yitzhak.jpg תאריך לידה 14 בנובמבר 1920 תאריך פטירה 18 בספטמבר 2003 (בגיל 82) חבר הכנסת כנסות 11 סיעה המערך, שינוי-מפלגת מרכז תפקידים בולטים חבר בוועדות הכנסת יצחק ארצי (14 בנובמבר 1920 - 18 בספטמבר 2003), היה פעיל ציוני, איש ציבור ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר כנסת מטעם סיעת הליברלים העצמאים.

תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 2 ראו גם 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] נולד כאיז'ו הרציג (Izo Hertzig) בסירט באזור בוקובינה שברומניה למשפחה חסידית. למד בבתי-ספר תיכוניים בסירט ובצ'רנוביץ ולאחר מכן בקולג' היהודי בבוקרשט. בגיל אחת עשרה הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ומאז נמנה עם פעיליה הבולטים, היה מראשי התנועה ברומניה וחבר ההנהגה הראשית שלה.

בזמן מלחמת העולם השנייה, היה מראשי המחתרת הציונית-חלוצית ברומניה, ועסק בהצלת ילדים ממחנות טרנסניסטריה, שם רוכזו יהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדובה שגורשו בידי השלטונות הרומניים בשנים 1941 – 1942. לאחר המלחמה, בשנים 1944 – 1946, היה פעיל בתנועת הבריחה להברחת יהודים את הגבול ממזרח אירופה למערבה ומשם לארץ ישראל. היה פעיל בהעפלה ונמנה עם ראשי מחנות העולים בקפריסין.

הוא עלה לישראל בשנת 1946 באניית המעפילים כנסת ישראל בה שימש כראש ועד המעפילים ואחד ממארגני העפלתם. כשגורשו המעפילים לקפריסין המשיך לפעול גם במחנות העולים בקפריסין. אחרי שחרורו מקפריסין נמנה עם גרעין חברי תנועת הנוער הציוני יוצאי רומניה ואוסטריה, שעלו לקרקע והקימו קיבוץ בגליל התחתון בשם "המאבק", שהפך למושב שיתופי בשם "אלוני אבא". באותם ימים נישא למרגלית (מימי) לבית ליקוורניק (אמה רחל הייתה אחותו של הרב מאיר שפירא מלובלין, מגדולי התורה המפורסמים באירופה). באלוני אבא נולדו שני ילדיו, שנהפכו לאמנים מפורסמים: הזמר שלמה ארצי והסופרת נאוה סמל.

ארצי עסק תחילה בעיתונות והיה סגן עורך העתון "זמנים". לאחר מכן למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב, הוסמך כעורך דין ועסק בעיקר בפעילות ציבורית ופוליטית. הוא היה אחראי על ההסברה ויחסי הציבור במינהל הכנסות המדינה, ובשנים 1959–1961 היה מזכ"ל המפלגה הפרוגרסיבית אשר התמזגה עם הציונים הכלליים למפלגה הליברלית. לאחר איחוד המפלגה הליברלית עם "חירות" והקמת גח"ל, פרש ממנה עם מרבית חברי הפלג הפרוגרסיבי לשעבר וייסדו את "המפלגה הליברלית העצמאית" (ל"ע) והוא הפך למזכ"ל המפלגה. בשנים 1966–1969 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית וראש מחלקת עליית הנוער בה. לאחר מכן נרתם לפעילות מוניציפלית בעיריית תל אביב וכיהן בשנים 1974–1983 כממלא-מקום ראש העיר ולאחר מכן כסגן ראש העיר. בשנים 1984–1988 כיהן כחבר כנסת מטעם הליברלים העצמאיים שברשימת המערך ולאחר מכן עבר ל"שינוי מפלגת מרכז". היה חבר בוועדות הכספים, הכלכלה, העלייה והקליטה וחוקה חוק ומשפט.

לאחר פרישתו מהכנסת, היה ארצי פעיל בארגונים לרווחת ניצולי שואה ולהנצחת השואה, בייחוד שואת יהודי רומניה. הוא היה חבר במועצת יד ושם ופעל שנים רבות בוועדה לקביעת חסידי אומות העולם. היה ממייסדי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, פעל בוועדה להחזרת הרכוש היהודי, וב-1994 היה ממקימי "הקרן לרווחת נפגעי השואה", שסיפקה לניצולי שואה נזקקים שירותי סיוע שגופי רווחה רגילים לא סיפקו, והיה היו"ר שלה. ארצי פרסם בשנת 1999 אוטוביוגרפיה בשם "דווקא ציוני". בשנת 2000 זכה לתואר "יקיר העיר סירט".

הוא נפטר ב-2003 בתל אביב ונקבר בבית העלמין קריית שאול.

בשנת 2008 נקרא רחוב על שמו בצפון תל אביב בסמוך לחוף תל ברוך.‏[1]

ראו גם[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] משפחת שור לקריאה נוספת[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] יצחק ארצי, דווקא ציוני, הוצאת ידיעות אחרונות, 1999 קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] יצחק ארצי, באתר הכנסת יצחק ארצי, מתוך התערוכה "כאן ביתי: ניצולי השואה בישראל", אתר יד ושם על יצחק ארצי באתר יד ושם ספריית מימי ויצחק ארצי הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ^ http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/735/092.html קטגוריות: רשימת חברי הכנסתחברי כנסת מטעם המערך עבודה-מפ"םחברי כנסת מטעם שינוייהודים בשואה: רומניהיקירי תל אביב-יפוחברי הנהלת הסוכנות היהודיתמשפחת ארציעולים לאחר מלחמת העולם השנייהכותבי אוטוביוגרפיה ישראליםפעילים ציונים ברומניהחברי הכנסת האחת עשרהאישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול