Start My Family Tree Welcome to Geni, home of the world's largest family tree.
Join Geni to explore your genealogy and family history in the World's Largest Family Tree.
view all

Profiles

  • Selina Pront (1915 - 1945)
    GEDCOM Note Selina Cohen was buried in Tröbitz. She was reburied on the Jewish cemetery in Diemen. In april 1945 worden 2500 gevangenen uit Bergen Belsen op treintransport gezet naar Theresienstadt...
  • Hans Wolfgang Auerbach (1923 - 2011)
    Hans was liberated in Tröbitz by the Russians on 23.04.1945.
  • David Levison (1906 - 1989)
  • Julius Neuberger (1905 - 1945)
    Mentioned frequently in his brother-in-law's autobiography here: Born 18. 05. 1905 Last residence before deportation: Nürnberg Transport II/28, no. 1232 (18. 06. 1943, Nuremberg -> Terezín) ...
  • Abraham Sarlouis (1916 - 1985)

The aim of this project is to gather all profiles of survivors and victims who were on the Lost Train, in the hopes of better commemorating and understanding their experience during the last days of the Holocaust (and the months following it).


The following description was taken from Jewishgen, which holds a database relating to some of the people who were on this train.

As the end of World War II approached, efforts were made at many concentration camps to destroy records and either to murder the remaining prisoners or to transfer them elsewhere before the Allies arrived. This was in response to the SS instructions that no prisoners should be found when Allied troops arrived. While infamous "death marches" are better known, there were also many transfers by train. These transports were usually from places outside Germany -- e.g., Auschwitz, to camps inside Germany -- but also within the German camps themselves.

A single transport, one of three which left Bergen-Belsen April 10, 1945, ended up at the little German town of Tröbitz on April 22, although its original destination was Theresienstadt. It is often referred to as "The Lost Train", since Allied bombings prevented it from going to Theresienstadt and, instead, it ambled, seemingly aimlessly, through eastern Germany.

Approximately 600 persons perished during the train trip and immediately after arrival in Tröbitz. Initially, there were about 2,500 persons on the train. The 600 died from a variety of diseases, including typhus and the effects of malnutrition. Of course, the number of victims from this one train is dwarfed by the numbers who died in the concentration camps and elsewhere. However, there were some unusual aspects to this train. First, all of the "passengers" were Jews, while in most of the transports that were examined from this time period, other groups were included. Second, many held "passports of convenience," that is, passports which they had purchased from South and Central American consulates in the hope that they would protect them. They include one United States passport holder, though it is unclear whether this person had a legitimate right to this document. The train held persons of widely varying ages, from infants to persons over the age of 70.

Finally, the train included a large number of persons whose nationality was simply listed as "stateless." While many were undoubtedly stateless, an examination of the list shows that most/many were born in Germany, where they had presumably been stripped of their German citizenship. The German Government's Gedenkbuch lists some of them correctly, others incorrectly, and others are omitted totally.

Burial locations (sometimes simply between two train stops) are as follows: Bergen-Belsen, Finsterwald-Falkenberg, Hagenau-Wittenberge, Münster-Uelzen, Nordfeld, Riesa, Schilda, Schipkau, Senftenberg-Schipkau, Soltau-Munster, Tröbitz, Uelzen-Lüneburg, Wildgrube, Wittenberge.


Relevant links:

Databases

Survivor Testimonies

Books

Additional information

De volgende tekst is overgenomen van Verloren transport

Met het verloren transport, de verloren trein of de trein der verlorenen wordt de laatste van drie treinen aangeduid, waarmee kort voor het einde van de Tweede Wereldoorlog gevangenen werden afgevoerd uit concentratiekamp Bergen-Belsen, toen de Britse troepen het kamp naderden. De gevangenen waren slachtoffer van het nationaalsocialisme.

Bij het wegvoeren van gevangenen uit het kamp werden tussen 6 en 11 april 1945 drie goederentreinen volgeladen met in totaal ongeveer 6.800 mensen, die door de SS ‘Austauschjuden’ (letterlijk: ruiljoden) genoemd werden. In feite waren het gijzelaars die op transport werden gesteld. Hun bestemming zou concentratiekamp Theresienstadt zijn, in het Protectoraat Bohemen en Moravië. Na de bevrijding van het vernietigingskamp Auschwitz in januari 1945 werd in Theresienstadt een gaskamer gebouwd, die echter nooit in gebruik is genomen.

De laatste van deze drie treinen kwam uiteindelijk, na een dwaaltocht door nog niet door de geallieerden bezette delen van Duitsland, in Tröbitz (een kleine gemeente in Brandenburg) op open spoor tot stilstand. Op 23 april 1945 vonden oprukkende troepen van het Sovjetleger de trein. Zij bevrijdden de gevangenen, van wie er ongeveer 200 de reis niet hadden overleefd, uit de wagons. In de weken die volgden, stierven door een epidemie nog 320 mensen aan de gevolgen van het dodentransport.


Getuigenissen

Boeken

Extra informatie

התיאור הבא נלקח מתוך הדף של "הרכבת האבודה" באתר יד ושם.

ב-9 באפריל 1945, חמישה ימים לפני שחרור מחנה ברגן בלזן, יצאו מהמחנה שלוש רכבות עם 2,500 אסירים על כל אחת מהן - רובם יהודים יוצאי הולנד וחלקם מהונגריה. הרכבות נסעו אל עבר מחנה טרזינשטאט, שם הוקמו במהלך 1945 תאי גזים. מפקד מחנה ברגן בלזן, יוזף קרמר, קיווה שאסירים אלו יומתו בטרזינשטאט בגז. בסופו של דבר תאי הגזים הללו לא הופעלו.

הרכבת הראשונה הגיעה לטרזינשטאט, רכבת שניה שוחררה על ידי בעלות הברית ואילו רכבת שלישית "נעלמה" – זוהי הרכבת שנודעה אחר כך בתור 'הרכבת האבודה'. הרכבת נסעה שבועיים שלמים בדרכים, כשהיא נוסעת הלוך ושוב בין קווי הכוחות הלוחמים בניסיון להגיע לטרזינשטאט. בין לבין נקלעה הרכבת לחילפי האש בין הכוחות הגרמנים לצבא האדום. לבסוף נעצרה הרכבת על גשר הרוס מעל נהר אלסטר ליד העיירה טרביץ (Troebitz) שבמזרח גרמניה ושוחררה על ידי כוחות הצבא האדום, ב-23 באפריל 1945.

במהלך מסעה של הרכבת לא קיבלו האסירים, שחלקם כבר גססו מטיפוס ומתת תזונה, כל מזון או שתייה. חלקם מתו בקרונות הרכבת וחלקם בימים שלאחר שחרור הרכבת בטרביץ. לאחר ששוחררו נלקחו הניצולים לעיירה טרביץ הסמוכה ושוכנו בה. הם קברו את רוב הנספים בקבר אחים. אחרים נטמנו בבית הקברות היהודי שהוקם בטרביץ. כעבור חודש, חזרו רוב הניצולים אל בתיהם.

ב-8 במאי 2006 התכנסו במערת הזיכרון ביד ושם, ניצולים מן הרכבת שעודם בחיים וקיימו טקס אזכרה במלאת 61 שנה לשחרור. במערת הזיכרון קיים "קיר זיכרון" ובו שמותיהם של הנספים ברכבת האבודה.

הצבא הרוסי הכין רשימות של 526 היהודים שנספו על 'הרכבת האבודה' ונקברו בקבר האחים בטרביץ. העתקים של מסמכים אלו, מתוך ארכיון ארולסן בגרמניה, מתפרסמים כאן לראשונה באתר האינטרנט של יד ושם. בארכיון יד ושם קיימת גם רשימה של הנספים בעברית. למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם ארכיון יד ושם, טלפון: 02-6443720.

lost spring - הרכבת האבודה- ברגן בלזן -1945 (שיר)


עדויות ניצולים

מידע נוסף ניתן למצוא כאן: גבורה של משפחה וכאן "מסע הזיכרון" למחנות ההשמדה.

ספרים

מידע נוסף

Auszüge aus der Broschüre von Private: Die jüdischen Gedenkstätten, Hrsg. Landreis Elbe-Elster, Herzberg 1999 (Verlorener Transport / Gemeinde Tröbitz)

Die kleine brandenburgische Gemeinde Tröbitz dem Konzentrationslager Bergen-Belsen auf schicksalhafte Weise verbunden. Am 11. April 1945 begann am Lagerbahnhof des Konzentrationslagers Bergen-Belsen für 2500 Häftlinge eine qualvolle Irrfahrt mit dem letzten der drei Transportzüge durch das zum Teil noch unbesetzte Deutschland des Jahres 1945. Die schreckliche Odyssee dieses dritten, des sogenannten "Verlorenen Transportes", endete unweit von Tröbitz.

In diesen Tagen des April 1945 setzte die Sowjetarmee ihren Vormarsch weiter fort und besetzte am 23. April einige Städte in der Umgebung, Bad Liebenwerda, Falkenberg, Uebigau, Herzberg. Auch für Tröbitz war es der Tag der Befreiung. "Es sollte eigentlich ein Tag der Freude und neuer Hoffnung sein, doch an diesem Datum wurde für die Tröbitzer noch einmal das ganze Ausmaß der faschistischen Barbarei offensichtlich", so beschreibt es Erika Arlt in Ihrer Dokumentation. Weiter heißt es, "Denn in den Morgenstunden des 23. April 1945 stießen Truppen der sowjetischen Armee auf diesen Dritten Zug aus dem Konzentrationslager Bergen-Belsen", der unweit von Tröbitz am Bahnkilometer 106,7 zum stehen kam. Sie befreiten die völlig ausgehungerten, entkräfteten und kranken Häftlinge, von denen über 200 Menschen die Fahrt nicht überlebt hatten. In den nachfolgenden Tagen und Wochen sollten noch hunderte Menschen an den Folgen der Fahrt und infolge der Typhus-Epidemie sterben.


"Tröbitz war seinerzeit eine kleine Bergarbeitergemeinde mit etwa 700 Einwohnern, zu denen nun mehr als 2000 kranke und ausgehungerte Menschen kamen. Schnelle Hilfe tat Not, um die halb verhungerten und kranken Männer, Frauen und Kinder zu retten und ihnen ein Leben in Freiheit zu sichern." Die meisten Tröbitzer, die diese Zeit miterlebten, werden die Tage, Wochen und Monate danach nicht vergessen, brachte doch die Ankunft des Zuges so kurz vor dem Ende des Krieges einschneidende Veränderungen in das Leben dieser Menschen. "Viele Tröbitzer leisteten Hilfe und Angehörige der Roten Armee leiteten Maßnahmen ein, um die Not der Menschen zu lindern und die bereits im Zug ausgebrochene Epidemie des Typhus einzudämmen und bald zum Stillstand zu bringen." Auch jüdische Ärzte, die sich unter den ehemaligen Gefangenen befanden, stellten sich selbstlos zur Pflege und Behandlung ihrer erkrankten Leidensgenossen zur Verfügung. Einige Helfer bezahlten ihren Einsatz für die Kranken mit ihrem Leben. Trotz aller Maßnahmen beherrschte der Typhus den Ort. "In Tröbitz wurde Tag und Nacht gestorben".

Innerhalb von 8 Wochen, bis die Typhus-Epidemie zum Stillstand kam, starben noch weitere 320 Menschen, darunter auch 26 Tröbitzer Bürger.


Aussagen

Bücher

Die jüdischen Gedenkstätten des verlorenen Transports : Langennaundorf, Mühlberg, Riesa, Schilda, Schipkau, Wildgrube, Zeithain, Ehrenmal und jüdischer Ehrenfriedhof Tröbitz und Die jüdischen Gedenkstätten : Tröbitz, Wildgrube, Langennaundorf und Schilda im Landkreis Elbe-Elster / Erika Arlt

Amor Fati. Schicksalstreue / Abel Jacob Herzberg

Zusätzliche Information