Rabbi Moshe Sofer-Schreiber, ''Hatam Sofer'', (German: Moses Schreiber), also known by his main work Chatam (in Yiddish: "Chasam") Sofer, (trans. Seal of the Scribe), (1762 - 1839), was one of the leading rabbis of European Jewry in the first half of the nineteenth century his influence is still felt today. He is also the patriarch of the Sofer family of rabbis.

He declined many offers for the rabbinate, but in 1806 accepted a call to Pressburg, Austrian Empire (now Bratislava, capital of Slovakia). In Pressburg, he established a yeshiva, which was attended by as many as 500 pupils. Hundreds of these pupils became the rabbis of Hungarian Jewry.

R' Avraham Shmuel Binyamin Sofer, (German: Abraham Samuel Benjamin Schreiber), also known by his main work Ksav Sofer (trans. Writ of the Scribe), (1815 - 1871), was one of the leading rabbis of Hungarian Jewry in the second half of the nineteenth century and rosh yeshiva of the famed Pressburg Yeshiva.

רבני ותלמידי ישיבת פרשבורג (ברטיסלבה) סלובקיה

'
ישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940. פרשבורג נחשבת ל"אם הישיבות ההונגריות" והיא נקשרה בשמו של החת"ם סופר שעמד בראשה. בשיאה הייתה הישיבה הגדולה ביותר בעולם.

'החת"ם סופר' האחראי למעמדה הבולט של ישיבת פרשבורג ביהדות אירופה
כברבות מערי הקיסרות האוסטרית, התקיימה בפרשבורג ישיבה מקומית לתושבי המקום עוד באמצע המאה ה-18. החל משנת תקכ"ג (1762‏) שימש כרבה של העיר הרב מאיר ברבי והישיבה נודעה כאחת החשובות בממלכה. לאחר שהרב משה סופר (החת"ם סופר) נתמנה לרבה של פרשבורג בשנת 1807, משכה הישיבה תלמידים מכל רחבי אירופה, ונשענה כלכלית על קהילת פרשבורג העשירה. בתקופה זו הייתה הישיבה למוקד מאבק במשכילים ובראשוני הרפורמים: בניגוד למזיגה בין תרבות כללית ולימודי חול שהתקיימה בישיבות פראג ומוראביה במערב, התוותה פרשבורג של החת"ס את דרכן של ישיבות הונגריה בהתנגדות עזה לכל שילוב של הוראת שפות או מדעים, ואפילו ללימוד עצמאי של נושאים אלו בידי הבחורים. עוד בשנות ה-1820, צעירים במרכז אירופה שהתלבטו היכן ללמוד ידעו שעליהם לבחור "בין פראג לפרשבורג", כלומר בין פתיחות למודרניות ובין שמרנות.

לאחר מותו של הרב משה סופר בשנת 1839, התמנה בנו, הרב אברהם סופר ("הכתב סופר") לראשות הישיבה והוא כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת 1871. בשנת 1857 קיבלה הישיבה מהשלטונות מעמד של בית מדרש לרבנים, ותלמידיה קיבלו פטור משירות בצבא ההונגרי. מאז הפכה למוסד היחיד המורשה להסמכת רבנים אורתודוקסים, וכל יתר ישיבות הונגריה הפכו למכינות עבורה. בתקופה זו הגיעה הישיבה לשיאה ומנתה כ-500 בחורים. עם פטירתו של ה"כתב סופר" התמנה בנו, הרב שמחה בונם סופר (ה"שבט סופר") לרבנות העיר ולראשות הישיבה עד שנת ה'תר"ס, אז נחלש מבחינה בריאותית ומינה את בנו הרב עקיבא (ה"דעת סופר") תחתיו.

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כיהן כמשגיח בישיבה, במשך כ-60 שנה, הרב ליב גראס. משנת תרס"ז (1907) ועד השואה, עמד בראש הישיבה הרב עקיבא סופר, נכדו של "הכתב סופר". הרב עקיבא סופר דאג בסיוע נדבנים מאמריקה למסעדה לבחורי הישיבה העניים אשר עד אז נאלצו לאכול "ימים" אצל משפחות יהודיות.

עם עלית השלטון ההלינקאי בסלובקיה עברה הישיבה למתכונת חצי מחתרתית, בראשות בנו של הרב עקיבא, הרב אברהם שמואל בנימין. היא נסגרה לגמרי ב-1940.

דרכי הלימוד

הלימוד בישיבה יועד לתלמידים בני 18–19 ומעלה אשר כבר למדו באחת הישיבות האחרות שהחתם סופר הכיר בהן. הלימוד בישיבה היה מרוכז בהשגת הספק נרחב בש"ס תוך עיון בראשונים והסקת ההלכה מתוך הלימוד. התלמידים למדו בקצב של כשני דפי גמרא עם מפרשים בשבוע. בימי רביעי חזרו על הנלמד וביום חמישי נבחנו התלמידים בעל פה אצל ראש הישיבה. בנוסף למדו התלמידים לימוד בקיאות שכלל רק רש"י ותוספות בקצב יותר מהיר. בערב למדו שולחן ערוך יורה דעה וכן חומש עם מפרשים. בימי שישי החת"ם סופר היה נותן שיעור בפרשת השבוע.

תלמידי הישיבה למדו בדירות שבהן התגוררו והתקבצו בבית המדרש רק כדי לשמוע את השיעור של ראש הישיבה. לישיבה לא היו ספרים והתלמידים השתמשו בספרים שלהם או ספרים ששאלו מבעלי בתים בעיר.
.