Start My Family Tree Welcome to Geni, home of the world's largest family tree.
Join Geni to explore your genealogy and family history in the World's Largest Family Tree.

Project Tags

view all

Profiles

  • Haya Hochberg (1873 - 1960)
  • Shmuel (Sami) Hochberg (1869 - 1917)
    Shulamit was born out of a love affair between Sami and Batya. Sami was married to Milka, and after her death he married Roza. Saved From History's Black Hole Journalist Yigal Sarna began investigating...
  • Tzvi Hochberg (1872 - 1951)
    צבי הוכברג Saved From History's Black Hole Journalist Yigal Sarna began investigating the life of his non-biological grandfather, and uncovered the tale not of a great man, but of an adventurer who pos...
  • Yehudit Hararit (1885 - 1979)
    לקסיקון הספרות העברית החדשה
  • Leah Rachel Idelson (1883 - 1970)

Tribute to the first settlers in Ness Ziona (Hebrew: נֵס צִיּוֹנָה), a city in central Israel founded in 1883.

Ness Ziona is located ca 10 Km SE of Tel Aviv.

Photo: Ness Ziona Banner flown by Michael Halpern in 1891 - בתמונה: דגל נס-ציונה שהונף ע"י מיכאל הלפרן ב 1891

History

Nahalat Reuben

Ness Ziona was first known as Nahalat Reuben (lit. "Reuben's Estate") after Reuben Lehrer, who owned the land.

In 1878, the Templer Reisler purchased lands in Wadi Hunayn, planted an orchard, and lived there with his family. After his wife and children died of malaria, he returned to Europe. In 1882 in Odessa he met Reuben Lehrer, a Russian Orthodox Jew with Zionist ideals, who owned farmland there. Reisler traded his parcel of land in Palestine for Lehrer's land in Russia. Lehrer made aliyah with his eldest son Moshe in 1883, bringing his wife and their remaining children over the following year.

Lehrer placed advertisements near Jaffa port asking others to join him, offering free land to the first 10 male Jews who would come and settle near his farm in Wadi Hunayn. Thus, forming a Minyan (Quorum of 10 Jewish male grownups) needed for prayers in public. The pioneers established a neighborhood named Tel Aviv (the city of Tel Aviv did not yet exist) although the area was still known by its Arabic name, Wadi Hunayn. In 1888, one of these first settlers - Avraham Yalovsky, a blacksmith, was killed defending his property from Arab gangs. He was the first Jewish victim of the Arab-Zionist conflict in Eretz Israel (Turkish Empire & later British Mandate of Palestine).

In 1891, Michael Halperin bought more land in the wadi. He gathered a group of people on the "Hill of Love" and flew a blue and white flag ornamented with the words "Ness Ziona" ("Banner to Zion") embroidered in gold. The name is based on a verse in the Book of Jeremiah (4:6). This flag was similar to the official Flag of Israel adopted at the First Zionist Congress seven years later.

היסטוריה: מ"נחלת ראובן" לנס-ציונה

בשנת 1878 רכש גוסטב רייסלר, גרמני נוצרי, כ-2,000 דונם מערביי הסביבה, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום. לאחר מכן הוא נטע פרדס (קיים עד היום). בעקבות מותם של אשתו ושתי בנותיו מקדחת הוא החליט לעזוב את ואדי חנין ולעבור לאחיו הגרמנים שחיו בעיירה גרמנית ליד אודסה. רייסלר הגיע לעיר אודסה בשנת 1882 ופגש שם את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". רייסלר הבטיח שהחלקה במצב מצוין ושהיא קרובה מאד לירושלים. השניים סיכמו עסקה בה יקבל הטמפלר הנוצרי את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של ריסלר בארץ ישראל

בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח. במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים). הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פוריה ולהקמת מניין בישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתנחלים החדשים. בשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון. שם היישוב החדש שהוקם נקרא "נחלת ראובן". י

בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי. ביתו היה ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקורבן הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל

בשנת 1891 בא מיכאל הלפרין לנחלת ראובן על סוס עם דגל של שני פסים כחולים על רקע לבן וביניהם מגן דוד כחול (בדמות הדגל שייבחר שבע שנים מאוחר יותר כדגל ההסתדרות הציונית) ובתחתיתו רקום באותיות זהב "נס ציונה" (ראה בתמונה למעלה), וקרא:"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" וסרט את עצמו בחרבו.

באותה שנה הקים מיכאל הלפרין מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה". הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות שמטרתן היתה שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת אחים" והסתדרות העשרות"). מיכאל הלפרין השקיע במושבה מכספו ואף מישכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות

בשנת 1905 נרכש, על ידי חברת "גאולה", שטח נוסף בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה". י

בזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות

בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. ליד המושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. בראשית שנות ה-30 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרין, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע. במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים ועל אדמותיו נבנו שכונות של היישוב נס ציונה

The first "Minyan" (״Quorum of Ten") settlers - המנין הראשון של המתנחלים==

1883: Reuven & his eldest son Moshe Lerer and family - ראובן לרר ובנו בכורו משה וב״ב

1886: Golda Miloslavski and family - גולדה מילוסלבסקי וב״ב

1886: Shlomo Yafe and family - שלמה יפה וב״ב

1887: Aaron Eisenberg and family - אהרן אייזנברג וב״ב

1887: Avraham Yalovsky and family - אברהם ילובסקי וב״ב

1889: Yosef Feldman and family - יוסף פלדמן וב״ב

1889: David Landau and family - דוד לנדאו וב״ב

1889: Aaron Boxer and family - אהרן בוקסר וב״ב

1889: Shmuel Hochberg and family - שמואל הוכברג וב״ב

1890: Tzvi Hochberg and family - צבי הוכברג וב״ב

The early settlers and their family members - המתנחלים הראשונים ובני משפחותיהם

1883

1886

1887

1889

1890

1895

Tribute to the first settlers in Ness Ziona (Hebrew: נֵס צִיּוֹנָה), a city in central Israel founded in 1883.

Ness Ziona is located ca 10 Km SE of Tel Aviv.

Photo: Ness Ziona Banner flown by Michael Halpern in 1891 - בתמונה: דגל נס-ציונה שהונף ע"י מיכאל הלפרן ב 1891

History

Nahalat Reuben

Ness Ziona was first known as Nahalat Reuben (lit. "Reuben's Estate") after Reuben Lehrer, who owned the land.

In 1878, the Templer Reisler purchased lands in Wadi Hunayn, planted an orchard, and lived there with his family. After his wife and children died of malaria, he returned to Europe. In 1882 in Odessa he met Reuben Lehrer, a Russian Orthodox Jew with Zionist ideals, who owned farmland there. Reisler traded his parcel of land in Palestine for Lehrer's land in Russia. Lehrer made aliyah with his eldest son Moshe in 1883, bringing his wife and their remaining children over the following year.

Lehrer placed advertisements near Jaffa port asking others to join him, offering free land to the first 10 male Jews who would come and settle near his farm in Wadi Hunayn. Thus, forming a Minyan (Quorum of 10 Jewish male grownups) needed for prayers in public. The pioneers established a neighborhood named Tel Aviv (the city of Tel Aviv did not yet exist) although the area was still known by its Arabic name, Wadi Hunayn. In 1888, one of these first settlers - Avraham Yalovsky, a blacksmith, was killed defending his property from Arab gangs. He was the first Jewish victim of the Arab-Zionist conflict in Eretz Israel (Turkish Empire & later British Mandate of Palestine).

In 1891, Michael Halperin bought more land in the wadi. He gathered a group of people on the "Hill of Love" and flew a blue and white flag ornamented with the words "Ness Ziona" ("Banner to Zion") embroidered in gold. The name is based on a verse in the Book of Jeremiah (4:6). This flag was similar to the official Flag of Israel adopted at the First Zionist Congress seven years later.

היסטוריה: מ"נחלת ראובן" לנס-ציונה

בשנת 1878 רכש גוסטב רייסלר, גרמני נוצרי, כ-2,000 דונם מערביי הסביבה, במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא חפר באר מים והקים בריכה ליד ה"חאן" הקדום שעמד במקום. לאחר מכן הוא נטע פרדס (קיים עד היום). בעקבות מותם של אשתו ושתי בנותיו מקדחת הוא החליט לעזוב את ואדי חנין ולעבור לאחיו הגרמנים שחיו בעיירה גרמנית ליד אודסה. רייסלר הגיע לעיר אודסה בשנת 1882 ופגש שם את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". רייסלר הבטיח שהחלקה במצב מצוין ושהיא קרובה מאד לירושלים. השניים סיכמו עסקה בה יקבל הטמפלר הנוצרי את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של ריסלר בארץ ישראל

בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח. במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים). הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פוריה ולהקמת מניין בישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתנחלים החדשים. בשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון. שם היישוב החדש שהוקם נקרא "נחלת ראובן". י

בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי. ביתו היה ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקורבן הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל

בשנת 1891 בא מיכאל הלפרין לנחלת ראובן על סוס עם דגל של שני פסים כחולים על רקע לבן וביניהם מגן דוד כחול (בדמות הדגל שייבחר שבע שנים מאוחר יותר כדגל ההסתדרות הציונית) ובתחתיתו רקום באותיות זהב "נס ציונה" (ראה בתמונה למעלה), וקרא:"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" וסרט את עצמו בחרבו.

באותה שנה הקים מיכאל הלפרין מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה". הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות שמטרתן היתה שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת אחים" והסתדרות העשרות"). מיכאל הלפרין השקיע במושבה מכספו ואף מישכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות

בשנת 1905 נרכש, על ידי חברת "גאולה", שטח נוסף בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה". י

בזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות

בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. ליד המושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. בראשית שנות ה-30 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרין, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע.
במלחמת העצמאות ננטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים ועל אדמותיו נבנו שכונות של היישוב נס ציונה

The first "Minyan" (״Quorum of Ten") settlers - המנין הראשון של המתנחלים==

1883: Reuven & his eldest son Moshe Lerer and family - ראובן לרר ובנו בכורו משה וב״ב

1886: Golda Miloslavski and family - גולדה מילוסלבסקי וב״ב

1886: Shlomo Yafe and family - שלמה יפה וב״ב

1887: Aaron Eisenberg and family - אהרן אייזנברג וב״ב

1887: Avraham Yalovsky and family - אברהם ילובסקי וב״ב

1889: Yosef Feldman and family - יוסף פלדמן וב״ב

1889: David Landau and family - דוד לנדאו וב״ב

1889: Aaron Boxer and family - אהרן בוקסר וב״ב

1889: Shmuel Hochberg and family - שמואל הוכברג וב״ב

1890: Tzvi Hochberg and family - צבי הוכברג וב״ב

The early settlers and their family members - המתנחלים הראשונים ובני משפחותיהם

1883

1886

1887

1889

1890

1895